העתק. נשאלהר' אברהם בר' יצחק וזאת תשובתו (מנחות ד' ל"ו.) אמר רבה בר רב עולא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך סח אין לא סח לא והא שלח רב¹ חייא ברי' דרב הונא משמי' דר' יוחנן על תפילין של יד מברך להניח תפילין ועל של ראש על מצות תפילין אביי ורבא דאמרי תרוייהו סח מברך שתים לא סח מברך אחת וכתב בעל הלכות הכי על תפילין של יד מברך להניח תפילין ועל של ראש על מצות תפילין אמר רבה בר שילא אמר רב חסדא סח בין תפילין של יד לתפילין של ראש מברך שלש ומשמע דסבר בעל הלכות דהאי דקאמר סח מברך שתים על של ראש לבד מן הראשונה אבל לא סח מברך אחת על ראש לבד אותה של יד א"נ הכי הגירסא לדעתי' לא סח מברך שתים סח מברך שלש ובין כך ובין כך טעותא היא דכתיב בשימושי רבה דלא מברך אתפילין אלא אחת היכי דלא סח וכן נמי טעותא מה שכתב בעל הלכות מר רב יהודאי דמברך שתים דקיי"ל דאין מברך שתים אלא היכי דסח דכי מעיינית בגמ' הכי חזינן בפי' אמר רבה בר רב שילא אמר רב חסדא סח בין תפילה לתפילה חוזר ומברך ומקשינן סח אין לא סח לא והא שלח רב חייא ברי' דרב הונא משמי' דר' יוחנן ומשני אביי ורבא דאמרי תרויהו סח מברך² שתים לא סח מברך אחת הילכך לא מברך אלא קודם קשירת תפילין של יד להניח תפילין ומניח של יד לאלתר ואח"כ מניח של ראש ואינו צריך לברך אם לא סח בינתיים ומאן דמברך שתים היכי דלא סח בינתיים טעות הוא דלעולם לא יברך אלא אסח היכי דלא סח והכי אשכחנא (בירושלמי. ברכות פ"ט)³ דקאמר התם כשהוא לובשן מברך להניח תפילין ש"מ דאינו מברך אלא אחת על שתיהן וכן כתב רב האי גאון זצקו"ל וכן נמי כתב רב אחאי וכן פסק רב אלפס דלא מברך שתים אלא א"כ סח בינתיים וכתב הגאון ר"י בהלכות גדולות בהא מילתא טעותא היא ע"כ דברי הגאון ז"ל שכתב בהלכות תפילין הכי ולי הצעיר מהרבה ימים מסור הדבר לידי דהיכא דלא סח מברך אחת להניח תפילין ומניח של יד ואח"כ מניח של ראש ואינו צריך לברך יותר אם לא סח בינתיים אבל אם סח חוזר ומברך על מצות תפילין דהיינו שתים עם ברכה ראשונה של יד והכי משמע לשון התלמוד:

footnotes: ¹ בהכ"י הונא וט"ס. ² בהכ"י אחת וט"ס. ³ ושם איתא על מצות אבל בתוספתא ברכות פ"ז איתא להניח.