מעשהשאמר ראובן לשמעון אל תפרעני אלא בעדים וטען שמעון שפרעתי שפרעתי בפני פלוני ופלוני אבל לא אמרתי להם הוו עדי ובאו פלו"פ ואמרו להד"מ והמתין שבוע ותבעו והשיבו פרעתי בפני פלו"פ והלכו להם למדינת הים נר' לי דהוחזק כפרן בראשונה ואינו נאמן יותר מדאמר פ' שבועת העדות (דף מ"א:) אמר רב ששת הוחזק כפרן ורבא אמר כל מינתא דלא רמיא עליה דאינש לאו אדעתי' ופירש"י כגון זה¹ שהיה לו לומר פרעתיך בפני עדים שלא אמר לי' זה בשעת הלוואה בעדים פרע לי הלכך לא שם לבו לזכור אם בעדים פרעו או שלא בעדים ואמר בעדים פרעתי ולאו אדעתי' ואינו מוחזק כפרן בכך הרי משמע² אפי' בהאי דקמן דהוחזק כפרן³ נאמן יותר⁴ ולפירש"י פטור דפי'⁵ העדים דלא רמיא עלייהו ולאו אדעתייהו והן שכחו וטענתי' דידי' טענה היא א"כ במאי דקמן נמי כיון דלא אמר להו הוו עלי עדים לא הוה רמיא עלייהו ונהי דבטענתי' ראשונה אינו פטור דהא אמר לי' בעדים פרע לי ולא עדיף האי ממי שאמר פרעתי ביני לבינך דלא מהימן מ"מ לא הוחזק כפרן דאיכא למימר⁶ עדי שכחו ונאמן לומר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים ועוד נפקא⁷ שאם לא אמר לי' בעדים פרע לי וטוען שפרע בפני פלו"פ ואמר להו הוו עלי עדים והן אומרים להד"מ לפר"ח הוחזק כפרן דהא רמיא עלייהו לפירש"י נאמן ופטור דלא הויא רמיא עליה דלוה לומר פרעתיך בעדים⁸ ובנידן דידן דלמא גם⁹ לפירש"י חייב הואיל שטוען:

footnotes: ¹ צ"ל שלא הי' לו כו'. ² נר' דט"ס הוא. ³ צ"ל אינו נאמן. ⁴ צ"ל ולפיר"ח. ⁵ צ"ל לא רמיא עלייהו אעדים. ועי' בחידושי הריטב"א לשבועות שם שהביא פי' זה בשם הר"ח. ⁶ צ"ל עדים. ⁷ צ"ל מיני'. ⁸ בהכ"י וב"ד והוא ר"ת ובנידון דידן. ⁹ צ"ל לפיר"ח.

(חסר כאן בהכ"י ב' דפים עד התחלת סי' ת"ע וד' ימלא חסרנינו):