עלפת של עכו"ם אפי מי שאינו אוכלו יכול לאכול עם האדם האוכלו בקערה אחת בשעה שאוכל פת של עכו"ם דכל דבר שהוא מדרבנן לא גזרו על תערובתו כדאמר גבי דמאי פ"ק דחולין דלא¹ גזרו על תערובות דמאי ומתוך כך התיר רבי' יצחק בר' אברהם שכר של עכו"ם בזמן הזה בימות החורף אע"פ שנזרעו השעורים אחר הפסח לא התירן האיר המזרח וא"כ איסור חדש נוהג בהם וקיי"ל² דחדש נוהג בזמן הזה בכל מקום אפי' בשל עכו"ם כדמוכח בירושלמי דפ"ק דקידושין (הל' ח'.) דתנן כל מצוה התלויה בארץ אינה נוהגת אלא בארץ חוץ מן הערלה והכלאים ומקשי בירושלמי אמאי לא תני בהדייהו חלה ומשני מילתא דאיתא בין בישראל בין בגוים קתני דאיתא בישראל ולא בגוים לא קתני דעיסת גוי פטורה מן החלה מצינו דכולהו דקתני במתניתין נוהגין בין בישראל בין בגוים ובמתניתין חשיב חדש מורי מפרובינש היה מביא ראי' ?מדקרא ת"ל ויאכלו מעבור הארץ ומוקי לה דאקריב עומר והדר אכול (ר"ה ד' י"ג:) ומה היה להם להקריב עומר תחילה כדי להתירם הי' להם להביא משל גוים א"כ בודאי נוהג בשל גוים א"כ במדינה הזאת ובארץ האי שהשעורין ושיבולת שועל שעושין מהן השכר ומשתהין בהשרשה עד אחר הפסח אין להם היתר באותה שנה עד אחר הפסח הבא ולכך רבו הפורשים ואין להתירם משום דבטלי השעורין במים דמילתא דעבידא לטעמא לא בטיל (חולין שם.) ושמא אחרי שאין דלתות המדינה נעולות ואיכא שעורין דאתו מעלמא וגם שעורים הנזרעין בחורף הוו להו שעורין דאיסור מיעוטא וריב"א הבחור פי' כיון דחדש חוצה לארץ דרבנן כדאמ' במנחות (ד' ס"ח:) רב פפא ורב הונא ברי'² יהושע הוו אכלי חדש באורתא דשיתסר נגהי שיבסר קסברי חדש בחוץ לארץ דרבנן וספיקא דרבנן לקולא ובאיסור דרבנן יש להקל בתערובות. לשון ה"ר שמואל מפלייזא: רק"ח.

footnotes: ¹ ליתא בהכ"י וט"ס.. ² עי' לעיל סי' קצ"ט. ² עי' לעיל סי' קצ"ט.