¹ יודיעניאדוני על עכו"ם א' שהושיט ידו בגיגית מליאה יין חדש ובא השכיר וגער בו ומצאו שלא² רק מעט ברתיחה ולא ביין עצמו והורה המורה³ ועבדך מצא משנה בריש טבול יום (פ"א מ"א.) רתיחת גריסין ורתיחת יין חדש ב"ש אומרים חיבור וב"ה אומרים אינו חיבור.

footnotes: ¹ השאלה הובא במרדכי ע"ז פ"ה סי' תתנ"ו. ² צ"ל נגע. ³ צ"ל לאיסור.

תשובהאשיבך מילין שאם נגע הרתיחות יין¹ לאיסור דמסתמא ביין חדש מיירי שרגיל באופייא אגבא דחביתא כשתוסס ומדנקט אגבה ש"מ דמתוכו הוי חיבור ומריש טבול יום אין ראיה להתיר ביין חדש ולדמותה² דניצוק יוכיח לרב הונא דהוי חיבור ליין נסך (ע"ז ד' ע"ב.) ואפי' למאן דפליג בניצוק מודה בקטפרס כדאמר גבי ההיא דאישתכח בעצרתא (שם ד' ח':) והוא קטפרס ואי איכא טופח על מנת להטפיח בעי הדחה וניגוב כל המעצרתא ולא סגי במקום שנגע לבדו להדיח³ (לכך דבנצוק) לא הוי חיבור אפי' לטומאה קלה (שם דע"ב.) ואפי' איפלגו נגבי יין נסך אי הוו חיבור אי לא ואפי'⁴ בסתם יינן וב"ש וב"ה מודו בריש טבול יום דלגבי שאר כל הטומאות הוי חיבור וא"כ ראוי לההמיר ביין נסך שהרי ר' יוחנן דימה אותה⁵ לחצר החלוקה במסיפת (שם ד' ע':) והלכה כר' יוחנן⁶ ול"ג והתניא ובזה אין להסתפק דסמכינן אגמרא דידן דאין הלכה כר' שמעון (ע"ז ד' ס': ובירושלמי שם פסיק כותי'.) וכי מדמינן לה לגבי חביות שניקבה בין מפיה בין משוליה (שם ד' ס') התם לא מדמינן לה אלא לענין היתר הנאה אבל בשתיה אסור דהא הוי אשבורן דהוי חיבור אפי' לטומאה. אבי העזרי:

footnotes: ¹ צ"ל נראה לאיסור מדגרסינן (ע"ז ד' ע':) ההיא ריביתא דאשתכחת כו' והוה נקיטת אופיא בידה כו' אימר מגבה דחביתא שקנתי' ומסתמא ביין כו'. ² צ"ל לטבול יום. ³ צ"ל וניצוק לא כו'. ⁴ אוני צ"ל בקטפרוס הא ב"ש כו'. ועי' בספר הישר לר"ת ד' נ"ו ע"ג דהכי ס"ל לרב פפא. ⁵ צ"ל לענין חצר. ⁶ לא ידעתי פירושו.