אדונייודיעני מעילים שנותנים על הבימה לכבוד התורה או לקתידראות לכבוד המילה ויש בהם צורות¹ ודגים אם מותר אם לאו דגרסינן פ' כל הצלמים (עבודה זרה ד' מ"ג.) דמות צורות לבנה היו לו לר"ג וכו' שאני ר"ג דאחרים עשו לו והא ר' יהודה דאחרים עשו לו וכו'² דהתם בחותמו בולט ומשום חשדא כדתניא ומי חיישינן לחשדא והא בי כנשתא דשף ויתיב בנהרדעא ואוקמי בה אנדרטיא והוו עיילי בה אביה דשמואל ולוי ומצלו בה³ ולא חיישינן לחשדא ואפי' בית הכנסת גדולה פעמים שיחידים נשארים בה ומתפללין ואע"ג דאמרינן התם⁴ היינו תלת דחשיבי ציירי ופלחי להו (שם ד' מ"ב:) כגון חמה ולבנה וצורת דרקין הא אמרינן למיפלח לכל מה דמשכחי פלחי והואיל שהן עובדין לכל הצורות הוה לן למיחש לחשדא יואל הלוי:

footnotes: ¹ צ"ל עופות. ² צ"ל התם. ³ אולי צ"ל רבים שאני אלמא חיישינן לחשדא בדלא שכיחא רבים. ⁴ צ"ל הנהו.

¹ עלצורות העופת והדגים אסר שאלת אם מותר להתפלל שם ובאת לדמות לצורת חמה ולבנה ואנדריטא א"כ היה לך לשאול אם מותר בהנאה וכ"ש להתפלל אבל אינו דומה דטבעת שיש עליה חותם יש עליה צלם והם עובדין אותו הילכך איכא חשדא לישראל כי לא שכיחא רבים אבל צורות עופות וסוסים אפי' האומות אין עובדין להם כשהן בפני עצמן וכ"ש כשהן מציירין על הבגדים הלכך אין כאן חשד ותניא (שם ד' מ"ב:) כל הפרצופין מותרים חוץ מפרצוף אדם ומוקמינן פרצוף אדם במוצא דווקא לר'² יהושע אבל לרבנן אפי' פרצוף אדם מתירין במוצא ואין כאן משום³ וכל ימי הייתי תמיה מה זה שעוברין לדרקון לפי דברי המפרשים שהוא נחש ממש והכתיב ואיבה אשית וגו' ומה⁴ שבחו ומה יופיו ומצאתי בספר של ר' שבתי החכם שהדרקון בריח בשמים ושמו⁵ תלי הגדול ומושל בכל המזלות והעכו"ם סבורים שממשלתן מכחו ועובדין לו ודבריו נכוחים דהא מני לה בהדי חמה ולבנה ואע"ג דלשון הגמ' אינו משמע כן דקאמר (שם ד' מ"ג) שיש לו ציצין בין פירקי צואר יש ליישב דבריו כי הם טובים וישרים בעיני: יהונתן:

footnotes: ¹ הובא בארוכות סי' תר"י ומרדכי ע"ז פ"ג סי' תת"מ בשינוי: ² צ"ל יהודה. ³ צ"ל חשדא. ⁴ בכ"י שכו וט"ס. ⁵ עי' בפי' המשנה להרמב"ם שם.