¹ מעשהבאדם אחד שהתנה עם חבירו תנאים הרבה לעשות כך וכך ופתחו² לפניו ה' חומשי תורה ונשבע³ ואח"כ אמר כך יעזור לי דיאון והתורה הזאת שאקיים אלו התנאים ושאלו לריצב"א הבחור. והשיב כך נר' בעיני הנשבע בספר תורה אין כאן שבועה כיון דנחתא⁴ באמצע ולא נקיט לה בידי'⁵ לכולהו לישני פ"ב דנדרים (ד' י"ד:) הנודר בתורה לא אמר לא כלום דדעתיה אגליוני וכ"ש להאיך לישנא דמוקי רישא התם אפי' אינקיט בידי'⁶ (חפצא שאמר מה שכתיבה) ואע"פ שבתחילה בירר דבריו⁷ אמר אדם זה כך יעזור לי ה' מ"מ מה שהוסיף אחרי כן לומר והתורה הזאת לאו אאזכרת דידה מישתבע אלא אגוילי ושבועה בשם יש כאן אבל שבועה בספר תורה אין כאן אע"פ שלא הזכיר השם אלא בכינוי ולא בלשון הקודש בכל לשון שבועה היא כדאמר (שם ד' כ"ב:) דאפי' מרי כולא שבועה אף על פי שאינו שם כלל בשום לשון וכדרב⁸ הונא דאמר מרי (שלא ולא בעי מנא) לי' והיינו טעמא דלכל הפחות לא גרע מיד ואפילו שבותא שבוקא מועיל (שם ד' י'.) כ"ש שבועה שמועלות מטעם יד וה"ה מרי כולא וה"ה בלשון לעז דיאון דכיון⁹ שבועה ונדר מועילים בלשון לעז מועיל גם עתה דהא אפי' פרשת סוטה¹⁰ דשבועתא בכל לשון נאמרה (סוטה ד' לב.) חוץ מן השם שצריך לומר בלשון הקודש ע"כ דהא בעינן שם המיוחד לכ"ע כדמוכח¹¹ ריש פ' שבועות העדות (שבועות ד' ל"ה:) ואי אפשר להזכירו אלא בלשון הקודש וכ"ש נדר ושאר שבועות שמועילין בלשון לעז וחסרון שאינו מזכיר¹² בשבועתו לא איגרע בכך¹³ דאמר שבועה היא מטעם יד וכ"ש אם הזכיר השם בלשון לע"ז ואפי' לא הזכיר בתחילת דבריו לשון שבועה מועיל מטעם יד. יצחק בר' אברהם נב"ע:

footnotes: ¹ ארוכות סי' ו' שו"ת הרשב"א סי' תתמ"ב. ² בכ"י לפני וט"ס. ³ ט"ס הוא וצ"ל ואמר כך כו'. ⁴ צ"ל אארעא ולא וכו'. ⁵ צ"ל ולכולהי. ⁶ צ"ל צריך שיאמר במה שכתוב בה ואעפ"י כו'. ⁷ צ"ל ואמר. ⁸ צ"ל כהנא דאמר מרי כולא לא טעימנא לי' כו'. ⁹ צ"ל דשבועה. ¹⁰ אולי צ"ל דהיינו שבועתה. ¹¹ ט"ס הוא. ¹² צ"ל השם. ¹³ צ"ל דאמרינן.