רעג. כתוב במחזור ויטרי כי רבי' יצחק ב"ר יודא פעם אחת שלח אחר טליתו ושהא שליח וכבר התפלל ק"ש בברכותיה ונתעטף בטליתו והתפלל והביא ראי' מפ' היה קורא (ברכות י"ד ע"ב) דרב אנח תפלין בין ק"ש לתפלה וה"ה ציצית ולאו ראי' היא דתפלין שאני כדקאמר (שם) כל הקורא ק"ש בלא תפלין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו וה"ה נמי אין נכון להתפלל בלא תפלין ואמר נמי התם (ט"ו ע"א) יטול ידיו ויניח תפלין ויקרא ק"ש ויתפלל וזו היא מלכות שמים שלימה אבל ברכת ציצית לא שייכא לק"ש כלל ודומה [להפסק] ואפי' מותר לשאול בין הפרקים במצות ציצית אין להפסיק כי כמו כן יוכל ללבשו אחר תפלתו.