שפג. ועל שמעון שאחז בגרונו ושלף סכינו עליו ואמר ארוץ גולגלתך לא ידעתי מה אשיב אמת הוא שנבלה גדולה עשה ואין דנין דיני קנסות וחבלות בזה"ז ובכל קהלה וקהלה נוהגי' לעשות תקנה גדולה וגדר לפי הענין ואם יש שום קנס בקהלה שאותו ישוב [שבו] נעשה הנבלה גרור אחריה יש לקנסו כמנהג הקהלה. אך דעו שכל רובתי' שוי' בזה שהמגביה ידו על חבירו נקרא רשע ופסול לעדות ולשבועה עד שיעשה תשובה הנכרת לרבים והמגביה ידו אע"פ שלא הכהו כ"ש תפס בגרונו והרים אגרופו עליו ורוצה לדקרו בסכין ואם היה במקומינו היינו מלקים אותו. ומה שטען ראובן ששמעון גרם עם השופט שלא היה רשאי לכנוס לעיר והזיק לו ה' זהו' זהו דין מסור אם יש עדים שמסרו וכמה הפסיד הי' חייב לשלם לו. ואם אין עדים בדבר היה צריך לשבע בפני השופט שלא מסרו אך בנדון זה הייתי פוסל שמעון בעסק מחלוקת זה וישבע שכנגדו ויטול אחרי שרבותינו פסלוהו לכל דבר. ומה ששמעון טוען שראובן גורם עם השופט שאין רשאי לכנוס בעיר וראובן כופר ואמר שע"י מעשה אירע כמ"ש מעבר ישבע ראובן בפני השופט שכדבריו הוא ויפטור. ועל שכר השליח פסק ר"י שעל שניהם לתן בשוה. ושלום בן אמ"ו הר"י ח"ז.