תקל. וששאלת אדם היושב בביתו ושומע קדושה וברכו ויהא שמיה רבא אם יכול לענות עמהם. ודאי יכול לענות עמהם דקיי"ל כריב"ל (פסחים פ"ה ע"ב) דאמר אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהם שבשמים ופר"י דהיינו לענין זה שיכול לענות אפי' מחוץ לביהכ"נ כל דבר שבקדושה תדע דהא בפ' כיצד [צולין פ"ה ע"ב] אמר מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף לחוץ כלחוץ אמר רב וכן לתפלה ופליגא דריב"ל והקשה ר"י אי לענין צירוף פליגי רב וריב"ל א"כ קשה סתמא דתלמודא בפ' כל גגות (עירובין צ"ב ע"ב) גבי ציבור בקטנה ויחיד בגדולה משמע דאין מצטרפי' וא"כ הוי סתמא דתלמודא דלא כריב"ל ואנן קיי"ל כותי' בפ' אלו נאמרין (סוטה ל"ח ע"ב) דמייתי ראי' גבי מחיצה וכו' ואי לצאת ידי חובתו לענין העובר אחורי ביהכ"נ ושמע קול הלל וקול מגילה בהא ודאי לא הוי פליג רב דברייתא הוא ס"פ ראוהו ב"ד (ראש השנה כ"ז ע"ב) אם כיון לבו יצא ומדלא מותבינ' מינה ומשני רב תנא הוא ופליג ש"מ דלא פליג עלי' אלא לענין דבר שבקדושה צריך עשרה פליגי רב וריב"ל וקיי"ל כריב"ל כדפרשתי.