תקמה. לשון האלפסי (קידושין פ"ק) נכסי' שאין להם אחריות [נקני'] בכסף בשטר ובחזקה [וכו'] מנא הני מילי אמר קרא ויתן להם אברהם וכו' ומסיק הלכתא צבורין לא בעי' אגב [וקני] בעי'. ומ"ש קנין גמור זה לא קאי כי אם על הקנין דאת"ל שקאי על אגב א"כ מה הועילו הגאוני' שתקנו לכתוב אגב קרקע לכתוב בקנין גמור ותו לא. ותו מה הוצרך האלפס והתלמוד לפסוק הלכתא אגב וקני בעינן לכתוב בקנין גמור בעינן. וכל מתנה טמירתא לא זכה המקבל כן פסקו האלפס וספר המצות וז"ל כי שטר מתנה דלא כתוב בי' כתבוה בשוקא וחתמוה [בברא] מתנה גלויה ומפורסמת קיי"ל כרב אשי (ב"ב מ"א ע"א) דאמר חיישי' שמא מסותרת ולא זכה בה המקבל.