תרצא. בחזקת הבתים (מ"א ע"א) כל חזקה שאין עמה טענה אינה חזקה רבינו יקר הי' מסתפק אדם שהחזיק בקרקע בלא טענה ועתה מודה שאינו שלו ואדם אחר בא וערער עליו וא"ל מה אתה עושה בתוך שלי והשיב שלא אמר לי דבר מעול מיהו בעבורך לא אצא עד שתברר בעדי' שהיא שלך מי מצי לסלוקי מן הקרקע או לאו. וכתב רבי' שב"ט דטענת המחזיק [נכונה] ולא יצא עד שיביא המערער עדי' שהיתה שלו וראיתו [מהא דאמרי' (ב"ב ל"ד ע"ב)] גבי ארבא אי תפיס לא [מפקינן] וגם ראיו' דכל ממון שיבא ליד אדם ואית ביה [ספיקא] אינו רשאי להוציאו מידו עד שיתברר לו בעדי' ברורי' וגם ריב"א הביא ראי' דלא מפקי' מיני' דדייק מר' מיאשא בהכותב (פ"ה ע"ב) חדא דלא אמיד א"ת גם של זה שמא אינו ואיך יוציאנו מידו כיון שאין עדים לזה שהוא שלו הא [קאמר] סימנא משמע הא לא"ה [לא] היו נותני' לו.