תשמט. שכיר חוזר בו בחצי היום דכתי' כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים (ב"מ ע"ז ע"א) ואם קבלן הוא שקבל עליו ללמוד מסכת' לנער או לכתוב ספר בקבלנות אין יכול לחזור ואם משכונו בידו שוכר עליו עד נ' זוז או [מטעהו] אפי' אם הקנה לו בעדים אתן לך כפלים גמר מלאכתך לא יתן לו אלא שכרו ולגבי מלמד אם הוא דבר האבוד שאינו מוצא מלמד דכותי' אינו יכול לחזור בו ושוכר עליו אם באת חבילה לידו ואומר מורי דאונא שייך בשכירות שאם השכיר אדם סופר בפחות יטעון אונאה דמצי למימר לא ידענא דאוניתי עד דמתרמי לי' לאכה דכותי'. חלה התינוק נותן לו [תינוק אחר ללמדו ובספור נותן לו] מלאכה לכתוב כותי' אבל מלאכה כבידה מן הראשונה לא יעשה. (עיין בסי' תע"ז).