תשעח. ראובן שטען לשמעון ליטר' הפקדתי לך החזירם לי ושמעון משיבו נגנבו וראובן טוען נשתמשת בהם ונתחייבת בם דין זה פסוק ממתני' (ב"מ מ"ג ע"א) המפקיד מעות אצל שולחני צרורי' לא ישתמש בהן ואמר צרורי' וחתומי' שנו אבל צרורי' לחוד או מותרי' ממש משתמש בהו והוי עליהו כש"ש הואיל ונהנה מהן הוי בההיא הנאה דאי מתרמי לי' זבינתא דאית ביה רוה זבין בהו והי עליהו כש"ש ה"נ [אם] שמעון זה סוחר הוא [הוי] עליהו ש"ש וחייב לשלם לראובן אע"פ שלא הוציאם עדיין והא דתני' (שם) אצל בעה"ב בין כך ובין כך לא ישתמש בהן היינו בבעה"ב שאינו סוחר דהא תנן (שם) חנוני כבעה"ב ר"י אומר כשלחניוהלכה כר"י אלמא דלאו דוקא שלחני אלא כל אדם שדרכו לסחור.