תשפו. ראובן ושמעון היו במדה"י והכין שמעון דרכו לצאת ונתן לו ראובן חפץ להוליכו לאשתו למזונות וקפצו לסטי' על שמעון ולקחו מקצת ממונו בבאו אצל [אשת] ראובן תקפתו לדין תן לי מה שלח בעלי על ידך ואמר שמעון נטלהו לסטים ממני עם ממוני וחייבוה ב"ד לשבע ואמר שמעון ראו אם מן הדין יש לי לשבע לה או לבעלה. דין זה פסוק מדתנן (שקלים ג' ע"ב) בני העיר ששלחו שקליהן ונגנבו או אבדו אם משנתרמה התרומה נשבעי' לגזברים ואם לא נשבעי' לבני העיר ובני העיר שוקלי' שקלים אחרי' תחתיהן אלמא כיון שבני העיר חייבי' שקלים אחרים ושבע השליח להם ה"נ כיון שראובן חייב לתן מזונות [אחרים] לאשתו השליח נשבע לראובן ולא לאשתו.