עוד שם דף ל"ו ע"א ותני עלה אלא שפיגולן פיגול עיין בר"ן והרא"ש דנדחקו במה דלא פרכינן ממתניתן לחודי, ותמהני הא בפשוטו דממתני' יש לומר דבאמת אין פיגולו פיגול דלתקוני שדרתיך, אבל מ"מ כיון שהקרבן לא נעשה בהכשר דעבודה במחשבת פיגול לא הוי עבודה והוי הקרבן פסול, וגדולה מזה כתב הר"ן בחולין ספ"ב דבשוחט בהמת חבירו לע"ז למ"ד אין אדם אוסר דבר שאינו שלו מ"מ אסורה באכילה דמ"מ השחיטה לא הוי שחיטה להתירו, עכ"פ בקדשים דבעינן הקרבה בודאי הקרבן פסול, מש"ה חייבים לשלם, לזה צריך למפרך מברייתא דקתני אלא שפיגולן פיגול דמשמע דהוי פיגול ממש לחייב עליו כרת וצ"ע: