רבי בודק סכינו אפילו לעוף, שמא בעור נפגמה. וכן הורה לו רבו הזקן הלכה למעשה, שהביא לפניו ר' סכין אחת לאחר שחיטת העוף ובדקה ר' יעקב וחזר ובדקה ואמר: אין זו פגימה אלא חורפו של סכין, שקורין אשפרא. ושאל לו רבי: אם היתה פגימה, מה תהא עליה. ואמר לו: נבלה, דאפילו בעוף חיישינן לבעור נפגמה. וכן היה דרכו של ר' ז"ל לבדוק בין כל יונה ויונה לאכשורי בתרייתא, שאם תמצא פגימה באחרונה לא תפסל אלא האחרון: ומעשה בא לידי אשר, שבדק והשחיז יפה עד י' פעמים, ולאחר שחיטת התרנגולת בדקה בצפורן ולא חגרה בה. והיה לבו מגמגם עד שהצצה בשמש לנגד עיניו ונדמה לו שם פגימה והראתה לר'. וחזר ובדק ואמר: ודאי פגימה היא זו וטרפה לו.