הורה רש"י: שאסור ליקח רבית מישראל משומד, דאחיך קרינן ביה, ואינו נקרא כי אם ישראל משומד וחוטא. דכתב חטא ישראל, אע"פ שחטא, ישראל הוא ולגט ולחליצה דינו כישראל גמור: ואם בא במראה [במרמה] ולוה מישראל ע"י שליח [ארמאי], ובשעת הפדיון בא ואמר שלי הוא המשכון, מותר לישראל ליקח ממנו כל הריבית. דמצי א"ל לא הוה ידענא דלצורך היה, וכשהלויתים לא הלויתים אלא לארמאי שמסר בידי המשכון. וכתיב מה אתם בני ברית אף [שלוחכם] בני ברית ונעשה כאומר לו קני משכונך בדמים ממני ולא הזכיר שום רבית: זה הדין נוהג אפילו בישראל, ובלבד שלא יאמר לו לשם רבית. ומיהו נכון לומר [לו] קניהו בדמים.