ומעשה בא לידי בגרמייזא בתלמיד שחלה והיה לו ארוסה ולו היה אח. והיה ירא שמא תזקק ליבם ובקש ממנו [ממני] לקבל גיטה ולהיות שליח להולכה או אחר לפני. ולא רציתי שיעשה [דבר זה] מאחר שהאשה לא עשתה שליח לקבלה. כי בשליחות דהולכה אולי חובה היא ואין זכין [חבין] לו לאדם שלא בפניו. כדתניא ביבמות פרק האשה שהלכה דבעיא מיניה רבא מרב נחמן המזכה גט לאשתו במקום יבם מהו. מי אמרינן זימנין [דזכות] (זכות) הוא לה כדי שלא תיזקק ליבם וזכין לאדם שלא בפניו. או דילמא כיון דזימנין דרחמא ליה והוה חובה לאשה ואין חבין לאדם שלא בפניו. וא"ל [תנינא] וחוששין לדבריה' וחולצת ולא מתייבמת, מדאי' [מדזימנין] חוב הוא לה ולא רציתי בדבר. עכ"ל רש"י ועכ"ל התשובה.