מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל: מנהג לומר צידוק הדין בשעת יציאת נשמה. וממתינין לכבוד הדבר, ואומרים אותו בחצר בית הקברות או על פי המערה בשלום תשכב:... והורה ר' ואמר: דאפילו בשבת ויו"ט אם יאמרו על המת [צדוק הדין] נאה הדבר, לפי שאין זה לא הספד ולא קינה. מ"מ אין אומרים אותו בשבת ויו"ט מפני עגמת נפש וממעט בעונג היום. ולברך ברוך דיין האמת מברכין, מפני שאין בברכת דיין האמת אורך דברים. ויש שמחמירים דאפילו ערב שבת מחצות ואילך אין אומרין צדוק הדין. ואיני יודע [מה] מקום לחומרא זו. וישראל חכמים בני חכמים הם, ואם אינם נביאים, בני נביאים הם ומנהגם שלמדו מן האבות תורה היא, שאין להוסיף ואין לגרוע. עיקר הדבר אינה אלא הברכה, ומצותה בזמנה ואפילו בשבת. וצידוק הדין כל שבעת ימי אבלותו מצות אמירתו. הלכך אין אומרין [אותו] במקום שאין מנהג לאומרו בשבת ויום טוב.