Teshuvot haRashba Meyuchas LehaRamban Teshuva 150
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שאלה חיטין שמצאו בהם גרעינין שנאכלו קצתם ע״י עכברים מותרים בפסח, אם נאמר דדוקא לועס חיטין אמרו שבאים לידי חמוץ אבל עכבר אין דרכו בכך אלא נושך החטה מצד אחד ומשאיר השאר ודבר מועט הוא ולא ניחוש לתערובת אותם חיטין כיון דאיסור תערובת במשהו, או אינו אלא מדרבנן דודאי ליכא בתערובתו כזית בכדי אכילת פרס:
תשובה מסתברא שאין בזה משום חמוץ שלא אמרו אלא באדם הלועס חטים אבל בנשיכת העכברים אין בו משום חמוץ, שאילו כן לא מצינו חיטין מותרים בפסח שאין לך כל מגורה ומגורה שלא אכלו ממנו עכברים, ועוד שאפילו תאמר שליחות הפה של עכברים מביאה לידי חמוץ כלעיסת האדם מ״מ אנו רואים אותה שאינם מתבקעים אפילו על פי הביב כמר עוקבא ולשון שאינן מבוקעין כדעת שמואל ואפילו אדם בכיוצא בזה הנושך בגרגיר בשניו אין בזה משום חמוץ שכיוצא בזה אין בא לידי חמוץ לעולם, וכ״ש במעשה זה שאמרת שאין בו אלא מעט בתוך הרבה ואי אפשר לבא בו לידי איסור דאורייתא וה״ל לכל היותר ספק דרבנן ובדרבנן בכיוצא בזה עושין מעשה ואח״כ שואלים: