¹שאלת: ראובן לוה משמעון, וחזר ולוה מלוי. ועמד [לוי] ונתרעם מראובן בב"ד, ולא נמצאו לראובן נכסי'. והשביעוהו ב"ד: שכל מה שירויח יתר על מזונותיו, שיפרע ללוי. ואח"ך בא ש' ואומר: שהוא מוקדם, ולו יפרע תחילה. ואמרת: כי לפי מה שכתבתי אני בהא: דכיון שנשבע: שיפרע ללוי כל מה שירויח, גלי בדעתיה דחזר בו מן הראשון. וללוי משתעבד, לשמעון לא משתעבד.

footnotes: ¹ א"ה: הלא היא כתובה בב"י חה"מ סי' ק"ד מחו' ג', וכאן הובאה קצת ארוכה.

תשובה: כן מסתברא לי. במעש' ראובן שנשבע שיפרע ללוי כל מה שירויח, מוכיחין שחזר בו מן הראשון. דאין לך חזרה גדולה מזו. ותדע לך: דהא לוה ולוה, כשלוה משני לא חזר בו בפי' מן הראשון. דלא תימא: דוקא בשכתב לב': דאקנה בפירוש. דאפי' לא כתב לו: דאקנה, מן הסתם משתעבד, בין לראשון בין לשני. ויש לנו ראיות ברורות בזה, ואין זה מקומן. ועוד: דבכל מקום שמעשיו מוכיחין, הרי הוא כאילו אמר בפירוש. וכדאמרינן בפרק (חזקת הבתים ל"א ע"א): אבל אכלה שית, אין לך מחאה גדולה מזו.