עוד שאלת: לפי דעת האומר, העובר על שבועת ביטוי של עתיד, שהוא חשוד על השבועה, מה יהיה דין ראובן שעבר על החרם, והלבינוהו גדולי הקהל, והענישוהו בממון, אם די בזה להחזיר אותו לכשרותו, אם לא?

תשובה: לא ירדתי לסוף דעתך בשאלה הזאת, לפי שאם נסתפק לך בחשוד על השבועה, מאימתי הוא חוזר לכשרותו, הרי הירושלמי (בסנהדרין פ"ג) שהביאו המחברים בחיבוריהם לפניך¹ אמרו שם: החשוד על השבועה, מאימתי מקבלין אותו? משיבא לב"ד שאין מכירין אותו, ויאמר: חשוד אני. וה"ה אם נתחייב שבועה, שאין מכירין אותו, וישלם ולא ירצה לישבע. ולא הבנתי, מה ענין: ונקלה אחיך; לכאן? וכי אין אתה יודע הפרש שיש בין עונש המלקות, לעונש התשלומין! שבעונש המלקות, די להחזיר את הלוקה לכשרותו. ובעונש התשלומין, עד שיעשה התשו' הנזכרת מדברי רז"ל. ואם רצונך לדמות העונש הנגזר מצד הב"ד, לעונש מלקות, זו אינה תורה! לפי שההפרש שיש בין עונש המלקות לעונש התשלומין, איננו בא מן ההבדל שיש בין שני העונשים, אלא מפני ההבדל שיש בין העבירות, שהעונשים באים בעבורה. והעבירה שהמלקות באה בעבורה, גורמת למלקות שיעמוד במקום תשובה ההיא. משא"כ בעבירה המביאה לידי תשלומין, על החשוד על השבועה, איך נקל אנחנו בה מסברתינו²?

footnotes: ¹ הרמב"ם בהל' עדות פי"ב ה"ו, והסמ"ג בלאוין רי"ד עי"ש. ² הנה בעיקר הדין בשאלה הזאת, בעובר על החרם אי הוי כעובר על השבועה, עיין בתשו' רבינו המחבר הביאה מרן הב"י בח"מ סימן ל"ד מחו' ד', והיא לו נדפסה בח"ג ססי' קס"ו, שהשיב ע"ז. ועיין מ"ש ה' מטה שמעון שם הגב"י אות ה', יעוי"ש.