ומה שקנסו הקהל את ראובן במאה זהובים, אם יערער לעולם על לבן, ועל שמעון בנו, ועל רחל בתו, מחמת שום תביעה שהיה לו אצלם.

ושאלת: אם יוכל ראובן לכוף את הקהל, שיבטלו מעליו אותו קנס? אני איני יודע, מי גרם להם ליכנס בכך, כדי שאדע אם יוכל ראובן לבטל את הקנס. הם שקנסו, ויודעים מאיזה טעם קנסו, וחזקה שלא על חנם קנסו. ואם ראובן היה, יראה שהרשות בידם דהפקר ב"ד הפקר, כל שהם רואים שהוא צורך שעה. וכדאמרינן בפ' השולח (גיטין ל"ה ע"ב). אמר ר' יצחק: מניין דהפקר ב"ד הפקר? שנאמר: וכל אשר לא יבא לשלשת הימים, יחרם כל רכושו. ר' אלעזר אמר: מהכא. ואלה הנחלות אשר נחלו אלעזר הכהן, ויהושע בן נון וראשי אבות המטות בני ישראל. וכי מה ענין ראשים אצל אבות? אלא מה אבות מנחילין את בניהם, כל מה שירצו, אף ראשים מנחילין את העם, כל מה שירצו. ותניא בפ"ק דב"ב (ח): רשאין בני העיר להתנות על השערים, ועל המדות, ועל שכירות פועלין, ולהסיע על קיצותן [בנוסח שלפנינו: על המדות, ועל השערים, ועל שכר פועלים, ולהסיע על קיצתן].