Teshuvot haRashba part VI Teshuva 56
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עוד כתבת ועוד דשמא מעוברת היא צרתה משמע דהוי נתינת טעם לדברי התנא. בשלמא לר' אלעזר דקאמר לא תנשא אפי' בחליצה היינו דקתני שמא מעוברת היא צרתה דבשביל חששא זו נמנעת וכו'. אלא לאביי דקאמר לא מיתסרא אלא לחלוץ תוך שלשה על כרחין לא קאי כי אם אלא תחלוץ¹ וכו' ע"כ.
footnotes: ¹ א"ה נראה דצ"ל אלא תתייבם ודו"ק.
תשובה רבינו כל שאתה מוסיף בדברים אלו אתה מוסיף בעיני תימה. חדא דלמאי דס"ל למר שמא מעוברת היא אתה מוסיף לה היתר להנשא דרוב המעוברות ולד מעליא ילדן אלא משום לא תתייבם איצטריך. ומה שאמרת דלאביי לא מיתסרא אלא לחלוץ תוך שלשה ולא לישא תוך שלשה חס ליה למר דלימא הכין. אלא לאביי תחלוץ לאחר שלשה ותנשא לאחר תשעה אבל תוך תשעה לא תנשא דשמא מעוברת היא צרתה ואין ביאה וחליצה פוטרת אלא הולד פוטר וולד אינו פוטר עד שיצא לאויר העולם וכדתניא בברייתא. ומעתה אף שמא מעוברת היא צרתה אף אלא תנשא אצטריך. כלומר לא תנשא לעולם בלא חליצה אבל אי חלצה תוך ז' הרי זו תנשא לאחר תשעה. אבל תוך תשעה לא דשמא מעוברת היא צרתה ואין חליצתה פוטרת אלא ולד פוטר ואין ולד פוטר עד שיצא לאויר העולם.