בשחוטי חוץ חייב כרת עיין ט"ז י"ד שכ"ג אות ב' הקשה דלמא יתחרט ויפקע ההקדש ובתוספת גיטין ל"ג א' ד"ה אפקינהו ובש"ך שם ועיין פרשת מטות ואי"ה שם יבואר עוד.

ערות אחותך כו' ופ' קדושים בעונש ובמכות ריש אלו הלוקין מבואר דין מזהירין ועונשין מן הדין אף בכרת הרי בעונש אחותו מבואר כן ובספר גנת וורדים הקשינו בזה למ"ד בכרת עונשין מן הדין. כבר כתבנו פעמים רבות דטעם אין עונשין מק"ו יש בו הרבה טעמים א' דק"ו אין עושה ב' מדריגות איסור ועונש ומש"ה כשיש איסור בביאור עונשין מן הדין עיין במ"מ פ"ב ממ"ח נטמאה שיש עשה מייתינן מלקות מק"ו ולא שני ליה להר"מ ז"ל בין עונש לאו לעונש עשה כל שאין בו מלקות חד מדריגה היא עיין בק"א פ' שמיני ואמנם כשיש איסור תורה לחוד לא עשה כחצי שיעור וכדומה ויש ק"ו אין עונשין ממנו מלקות וכדומה דעושה ב' פעולת עיין מ"מ פ"ך מה"ש דמק"ו אף עשה לא מייתינן יע"ש. ויש טעם היא הנותנת הואיל וחמור לא תהוי ליה כפרה בעונש ההוא ולפ"ז במה מצינו עונשין דל"ש זה ואמנם כל מה הצד די"א אף שתחילתו ק"ו סופו מה מצינו הוא ממ לא עונשי דמכל מקום הלמד חמור הוא מהמלמדים ולא תהוי ליה כפרה ונהפוך הוא בדבר שתחלת הק"ו הוא ק"U ממש והיוכיח הוא מה מצינו אף שדינו ק"ו ממש מ"מ אפשר עונשין דמהיוכיח שהוא מה מצינו לחוד יכולין למילף ולא שייך היא הנותנת ויש לעיין בזה כי שמא ידוע להש"ס שאין ללמוד בכאן מה מצינו ומיהו זה אינו דהא חזינן שדבר חמור כמהו אית ליה כפרה בעונש הוא והבן זה ובב"נ אי עונשין מק"ו עיין פ"ד ובמ"א הארכתי בזה.

איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו עיין רש"י ורא"ם ז"ל בלשון זכר תי"ו הנוכח ה"ה נקיבות מדר"י אמר רב אבל איש מיעוטא הוא צריך ריבויא וה"ה בני ולא בנות עיין תוס' סוכה כ"כ צ' ופ' אמור א"נ היכא שפעולתן אין שוה שהוא הבועל והיא הנבעלת יע"ש ובצידה לדרך הקשו עליו מה הוא הדרוש שידרשו פה איש ספק בידו יע"ש. וי"ל ביבמות פ"ד ב' לא יקחו ב"פ בכהן הדיוט לחייב הנקיבה כזכר מדר"י נפקא הא אין פעולתן שוות דהוא המקדש וקונה והיא מתקדשת ומקנה את עצמה ובשתיקה נמי מקודשת גם אם מקדשה בביאה היא קרקע עולם ולא עבדה מעשה כלל צריך ריבויא דלוקא היא וער"מ ז"ל הלכות איסורי ביאה פ"א הלכה ט' איש שאנסוהו חייב שאין קישוי אלא לדעת ולא אשה וגם אין מחויבת למסור עצמה כאסתר קרקע עולם וז"ש איש ספק בידו שלא יתקשה ומיעטה התורה אשה באונס כמו ולנערה לא תעשה דבר. וער"מ ז"ל פרק כ"א הלכה א' מא"ב קריבה בעריות לוקה הוא ה"ה היא לא תקרבו שנים איש ואשה במשמע ויצא לנו הדין בנדה דכתיב לא תקרב לאסור קריבה עכ"מ שם היא אינה לוקה שפעולת חלוקת הן וכ"ש בעל דרך איברים וכדומה שהיא אין עושה מעשה כלל כ"א הוא לא נפקא מדר"י אמר רב ונ"מ האידנא באה"ע י"ז ב"ש י"ב פסולי עדות ד"ת מחמת עבירה פסולה לעדות אשה יע"ש. ולהר"מ ז"ל דלוקה מ"ה אף בהעראה נשיקה דלא גרע מחיבור ונישוק כמ"ש הכ"מ שם פרק כ"א אם כן מה פריך בכתובות אלו נערות ורמינהו אלו הלוקין הבא על אחותו הא התם לוקה בנשיקה וקנס אין משלם כ"א אהכ"ע עיי' תוספות סנהדרין ע"ג ב' וא"כ מרישא מח"ל הוה להקשות דלית לא תקרבו כ"א עריות עכ"מ שם ויש ליישב דהקושיא אמתני' דהכא לא אהתם והמתרץ השיב התם את"ל ובזה גילה המקשן דעתו דסובר מלקא לקי ואמתני' דכאן קשיא ליה כי התם יש כמה תירוצים ומש"ה מקשה מסיפא והבן זה.

אגדה. כהן גדול לפנים אין נכנס בזהב אין קטיגור כו' לכאורה האידנא ביוה"כ שאין נוהגי' ללבוש זהב בבית הכנסת לוים אפשר שרי ומכ"ש נשים בבית הכנסת שלהן עיי' שו"ת שביעקב ח"א חי"ד ריבה שנקברה עם נזמי זהב כתב שאין לפותחו מכמה טעמים וגם באשה לא שייך קטיגור דלא נתנו לעגל ה"ה לוים ומ"מ דלא לייתי לאנצוי ונשים מזונתיה ביד בעלה שייך קטרוג לכן נוהגים שאין לובשין זהב כלל ביוה"כ.

כי ביום הזה כו' תשובה מיראה מזדון שוגג ומפשע י"ל מזיד וביוה"כ למ"ד תשובה בעינן נ"מ ביום אחר מיראה נשאר עכ"פ שוגג וביום הזה בתאר בנים אף מיראה מכפר מכל חטאתיכם שוגג אין נשאר ומפשעיהם לכל חטאתם נמי לא נשאר. ובספר המגיד פירשתי תהלים שמרה נפשי כי חסיד אני מי קרא לנפשיה חסיד ופריי לא"ח קי"ט על הצדיקים ועל החסידים עא"ר. כי מלת חסד יאמר תוספת הן לטוב או לרע ואיש כו' חסד הוא עיין מ"נ בשרש חסד חסיד דמעיקרא טוב מצדיק אבל בע"ת צריך ג"כ תוספת סייגים כמ"ש הספרי מוסר קדש עצמך במותר שיבוא אח"כ לממוצע מאחר שנחלה צריך שמורה ביותר כתחלואי הגוף הבריא אוכל כל המאכלים וחולה ונתרפא אין אוכל הכל וצריך רפואת ושמירה יתירה וכבן יחיד שיש לו אב רופא מומחה ונחלה מבקש מאביו ואומר על שאר בניך הבריאים א"צ השגחתך כ"כ כמו עלי וז"ש רגלי חסידיו ישמור בהשגחה יתרה וז"ש דוד המלך ע"ה שמרה נפשי כי חסיד אני צריך רפואת יתירות וכבר נחליתי ודרך ענוה דיבר כי כל האומר דוד המלך חטא אינו אלא טועה ובא לצין גואל אמן.