Tevat Gome, Bamidbar

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

בפסוק פקוד כל זכר מבן חדש ומעלה שבת קל"ה ב' שלשים באדם וא' בבהמה אין נפל ובתו' ד"ה כל אין דומה יע"ש משמע לכאורה דזיין ימים מעל"ע בעינן דבהא עכ"פ דומים דשלשים ושמנה י"ל כמ"ש בש"ך י"ד ש"ה י"ט כ"ט יום וי"ב שעות נמי סגי הוה קצת דומה ח' ימים נמי מקצת היום ככולו כמ"ש רש"י ז"ל שם קל"ו איתרחיתו עד לאורתא יע"ש ומשמע כמו בבכור עכ"פ כ"ט מעל"ע ויב"ש ותשצ"ג בעינן ה"ה בהמה זיי"ן מעל"ע בעינן ועמ"ש בפריי לי"ד ט"ו ובט"ז ג' יע"ש ועיין ביצה ו' במהרש"א ז"ל בתוס' ד"ה וכי בעגל שיום ח' בי"ט כי ביה"ש מוקצה משמע לכאורה כן דאל"כ דששה ימים ומקצת יום הז' סגי א"כ ביה"ש הוה מוקצה לשעבר וי"ל דבעינן מקצת לילה בבירור הא לא"ה עדיין לא יצא מנפל כמ"ש רש"י ז"ל שבת קל"ה ועיין לבוש י"ד סי' ט"ו משמע א"צ זיי"ן תעל"ע ועיין הב"ש שם. ומ"ש בפריי שם ראיה משבת מימהל היכי מהלינן יש שם חסרון הניכר בדפוס אלו תיבות ולרשב"ג ספק מן התורה הוה כו' וראיה דאי מדרבנן מה פריך מימהל היכי מהלינן לעקור מצות מילה לגמרי בשביל חששא זו ועיין בר"מ ז"ל ה' איסורי מזבח פ"ג ה"ח ואם נשחט ביה"ש של ח' צ"ע.

דע מחלוקת הפוסקים אם מוציאין ממון מס"ס עתוס' כתובות ט' ב' ועמ"ל פי"א מה' בכורים ובש"ע י"ד ש"ה של"א פסק כדעת הר"א ז"ל לחלק בין שתי נשים של איש א' דמוציאין ממון מס"ס ובין ב"א דאין מוציאין ועמ"ל שם ולהר"מ ז"ל בהיפוך וט"ז שם וצ"ע החילוק הזה יע"ש. ומ"מ אפשר בשלש ספיקות לחומרא מוציאין דס"ס הוה כמו רוב ובממון סמוך מיעוטא לחזקה והו"ל פלגא ומדרבנן אין מוציאין עי' תוס' ב"ק ריש המניח משא"כ בשלש צדדים להוציא הוה ליה כמיעוטא דמיעוטא דלא אמרינן סמוך ומוציאין מיד המוחזק ועיין פני יהושע בקו"א כתובות יע"ש. ועיין ב"ק דף ל"ה א' ברש"י ז"ל ד"ה והוזק הנרדף וד"ה בסלע מתחכך היה כו'. כי יש גורסין והזיק עיין משניות וא"כ י"ל והזיק שבא לו היזק ע"י רודף שזה אמר נגחו ובעטו וזה אומר ע"י רדיפה נפל ונשבר בסלע וכמ"ד גרמי ע"י בהמתו פטור עח"מ שפ"ה ורש"י ז"ל סובר דגרמי בהמה חייב והוזק גרס הנרדף לא והזיק הרודף ונתחכך כו' ואע"פ שיש ס"ס שמא נגחו ושמא ע"י רדיפה נפל ונשבר בסלע כי מצוי וכמ"ש בחה"ר ז"ל לר"א גמל האוחר כי כו' יע"ש אפ"ה אין מוציאין ממון מיד המוזחק אף באיש א' ובהו"ת הארכתי עוד אבאר לך בספק בכור דפטור המוציא מחבירו עליו הראיה אכתי מ"ע הוא לפדות את בנו או הבן כשיגדיל וספק תורה לחומרא ולהר"מ ז"ל כל ספק מ"ה שריא ומדרבנן לחומרא א"ש להוציא ממון אוקמיה אד"ת משא"כ להפוסקים דמ"ה לחומרא קשה ואם נאמר דווקא בלאו לעבור ובקום ועשה מ"ה לחומרא. מדאצטריך בספק ממזר להתירו הא בעלמא אסור א"ש דבמ"ע כ"ע אפשר מודים הספק רק מדרבנן לחומרא ולא יליף עשה מל"ת דחמירא ולהוציא ממון אוקמיה אד"ת. ולפ"ז היה לבוש בגד בת ד' כנפות המחויב בציצית מספק פלוגתא או חציו סתום כבסי' יו"ד בא"ח ומ"א י"א ואין לו ציצית ברה"ר במקום שיש כ"ה למ"ד ספק מ"ה אסור צריך לפשוט בגנאי קטן ולמ"ד מ"ע דרבנן י"ל כ"ה דוחה דרבנן אף שיש בו לתא ד"ת אף דמחמירין בספק דרבנן שיש בו לתא ד"ת כגבינות העכו"ם ועמ"ל פ"ח ממ"א י"ל כ"ה ל"ג. ובגד משי למ"ד דרבנן בחציו חתום לכתחלה אין עושין ספק דרבנן לקולא ולפשוט א"צ אבל להרב שם סימן יו"ד שאר בגדים מ"ה צריך לפשוט וכ"ת הוה ליה ס"ס בד"ת וספק א' בדרבנן מאחר שהר"ב ז"ל כתב והכי הלכתא ואין ספק והדברים ארוכים וצ"ע.

אגדה. הפטורה הושע א"ב קח לך אשת זנונים וילדו זנונים כו' עיין מהרש"ל פסחים פ"ז ברש"י ד"ה וילדי זנונים ספק שלך אע"פ דרוב בעילות אחר הבעל זקן שאני ומש"ה אמר מה אעשה לזקן זה והוא חידוש בעיני דלפ"ז אם קידש אשה ובא עליה ביאה אחת ובתוך ג"י זנתה בוודאי הווה הוולד ספק ממזר דל"ש רוב בעילות וצ"ע. שם וארשתיך לי בצדק ומשפט בחסד ורחמים כו' כי אברהם חסד יצחק דין ויברך עשיו יעקב יעקב רחמים עיין פ' בחקתי ברמ"א וזכרתי בריתי יעקב כו' ובית א' ושני היה ממוזג דין ורחמים כמ"ש ביום ברוא ה' אלהים שיתפן מדה"ר למדה"ד אבל לע"ל בית שלישי בזכות יעקב רחמים גדולים ודוגמת חופה אחר כסף גומר כרב הונא דחופה קונה ואחר כסף גומר וכמ"ש הרי"ף בפ' הבע"י ביאה אחר כסף גומר ולע"ל בזכות האמנה שידבקו בה' ממש יחוד ה' ויהיה לעולם שארוסה אדם מגרש שאין לבו גס בה משא"כ אשתו נשואה והא דאמרו כל המגרש אשתו ראשונה נמי י"ל ע"י נשואין דווקא קשה הוא ובשו"ת אבן השוהם תחת החופה נוהגין לשבור כלי זכוכית דווקא ולא כלי חרס הוא לרמוז כי הלוחת אלו לא נשברו היה דוגמת חופה ואן א"ה שולטין בו כל המגרש אשתו ראשונה כו' וחטאינו גרמו לעכב החופה ונשברו הלוחת ותקותינו ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו בחופה זו כזכוכית שנשבר ויש לה תקנה לא ככלי חרס שנשבר ואין לו תקנה יע"ש ודפח"ח אענה את השמים ת"ח יהיה להם פרנסה בשפע והם יענו את הארץ עמא דארעא ויוכיחם ולא יחופו להם לא בעו"ה עתה ת"ח מתפרנס מעמא דארעא והיה רוב שפע כל הלומד תורה מעוני זוכה ולומד מעושר כך דרכה של תורה פת כו' אם אתה עושה כן מעצמך לא מחמת דוחק העוני ובתורה אתה עמל ומיגע כמ"ש בחקתי תלכו שתהיו עמלים בתורה ובזכות התורה ובא לציון גואל ב"ב אמן.