בפסוק אל תצור את מואב כו' ביבמות שלמד משה ק"ו ומה מדינים כו' בפרשת דרכים דמשמע בב"נ עונשין מן הדין יע"ש. והנה לטעם דאין הקב"ה עושה ב' מדריגות איסור ועונש ומה"ט ממון עונשים דרק מדריגה א' לכאורה בב"נ אזהרתו זו מיתתו הוה מדריגה א' ומיהו מצינו כמה איסורין בב"נ ואין בו מיתה עיין ר"מ ז"ל הלכות מלכים פ"ט אמ"ה של עוף אין נהרג וכמוהו הרבה. ולטעם כי היכי דלא תהוי ליה כפרה אפשר בעכו"ם ל"ש זה. ולטעם שמא יש איזה פירכא אחר שק"ו היקש שכליי כמ"ש הקרבן אהרן ז"ל י"ל דהוה בכלל מאתים מנה. ועכ"מ פ"ט ויו"ד מה' מלכים משמע ב"נ הורגין מספק ומש"ה בני קטורה שנתערבו נתן טעם אחר דאין נהרגין ל"ד לכאן.

בהפטורה ובפרישכם כפיכם אעלים עיני כו' במס' ברכות כהן שהרג הנפש אינו נושא כפיו עיין א"ח קכ"ח ופריי שם כתבנו ספק זרק חץ לט' עכו"ם וא' ישראל וא"י למי הרג דהוה ספק רוצח אי נושא כפיו ואף דספק דרבנן לקולא י"ל בברכה עובר לא תשא וזה י"ל גם משמע דאסמכתא הוא מקרא זה דאי הוה דברי קבלה י"ל ספיקו לחומרא ועיין מגילה עיר שיש ספק קורין בשניהם ועיין ר"ן שם. ועמ"א אות נ"ב מל תינוק דשמא לא כלו חדשיו אף דרוב וולדות הן בני קיימא דכל שלא שהה ספיקא הוה משמע רק ספק דרבנן עי"ד ט"ו בש"ך ופריי שם אפ"ה כשר ובאות נ"ג דחף אשה הרה נושא כפיו תיפוק אפילו הרג תינוק כל שא"י שכלי חדשיו ולא חי שלשים יום ובפריי שם כתבנו. ובמ"א שם אות ס"ג חלל אין נ"כ וספק חלל י"ל נושא כפיו דהוה ס"ס שמא אין כלל ושמא זר עם כהנים אחרים רשאי לישא כפיו כבסעיף א' יע"ש משא"כ ספק רוצח דמל תינוק דווקא דאיכוון לשם מצוה הא הרג תינוק בן יומו אע"ג דא"י שכלו חדשיו משמע דאין נ"כ ואי"ה בפריי יבואר עוד.

אגדה. לא חרבה ירושלים עד שבטלו ק"ש שחרית וערבית היינו שלא היו קורין בזמנה. שמע ישראל כו' פירוש צריך אתה להבין ה' אלקינו הוא ה' אחד כ"א יש לו חלק ה' בתוכו ושכנתי בתוכם וכשהם המחלוקת ח"ו כפירוד ואמת ה' אחד כך צריכין אנו להיות עם אחד חברים כל ישראל כאיש אחד. ובהפטורה בפרישכם כפיכם כהן שהרג הנפש כו' ותפלה היה לפנים בפרישת כפים ועכשיו בטלו כי בעו"ה אין נזהרים מפני הגזל וכדומה אין קטיגור נעשה סניגור. וק"ו שלא ילבין פני חבירו ברבים כאלו שופך דמים וכמ"ש א"א הרב ז"ל אם אמרתי אספרה נא כמ"ו הנה דור בניך בגדתי ע"ד שאמרו חז"ל כל המתגאה כאלו עובד עכו"ם כל המעלים עין מצדקה כו' כל האוכל בלי נטילת ידים כאלו בא על ערוה וכמוהו רבים וז"ש אם אמרתי אספרה חק מ"ש חז"ל כמ"ו כו' הנה דור בניך בגדתי ח"ו שעוברים על דברים כאלו. במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד עיין בעל עקידה משל לשני חולים ר"ל א' ירד על שערי מות ואח"כ שלח ה' רפואה ולאט לאט חוזר והבריא אעפ"י שעדיין הוא מסוכן מ"מ רואין שינוי לטובה אומרים עליו שחוזר לאיתנו הראשון והשני בכל יום הולך וחסור אעפ"י ששניהם בערך א' חולים אומרים על השני שהוא מסוכן וחולה מאוד לפי שזה דרך עליה וזה דרך ירידה כך במקום שבע"ת עומדים להם עמידה יקרא שם בצדיק גמור אם יהיה בערך זה לאו עמידה אצלו כ"א דרך ירידה ה' ימול לבבינו ויתן בלבינו אהבתו ויראתו ונשוב אל ה' ויגאלנו אין ישראל נגאלים כ"א ע"י תשובה ובא לציון גואל ב"ב אמן.