Tevat Gome, Eikev
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפסוק ואכלת ושבעת וברכת כו' ראיתי לכתוב בכאן קצת מעניני ס"ס. הנה בהמ"ז ד"ת ספק בירך או לאו חוזר ומברך ושאר ברכות ספק דרבנן לקולא ולא עוד שאסור לברך שעובר על לא תשא כבסי' רט"ו. וברכה מעין שלש יש בו מחלוקת אי הוה ד"ת או לאו ואם ספק אם בירך לכאורה ס"ס שמא דרבנן ואת"ל ד"ת שמא בירך ויראה שאין חשבי ס"ס וצ"ע. ואם בשאר ברכות ויש ספק ספיקא לחומרא עיין בלח"מ פרק רביעי מהלכות ברכות ה"ז מבואר ס"ס בברכות לחיובא מברך ולא אמרינן ספק ברכות לקולא גבי בירך על הפרפרת. ועיין במ"ל הלכות אה"ט ופריי לי"ד בסימן ק"י ס"ס לחומרא בדרבנן תליא במחלוקת במשנה מקוואות הטמא שירד לטבול ספק טבל ספק יש בו כשיעור ספק מים שאובים בטומאה דרבנן טהור שי"א אפי' שיש כל הספיקות האלו ספיקן לקולא אלמא ס"ס להחמיר בדרבנן לא מהני וה"ה בספק ברכות דרבנן לקולא ואסור להחמיר דעובר על לא תשא ולפ"ז מי שאכל כשיעור וספק אם בירך ברכה אחרונה ואח"כ אכל עוד וספק אם אכל כשיעור שיש ס"ס לברך שמא לא בירך מקודם ושמא אכל עתה כשיעור וכדומה לזה תליא בפלוגתא זו. ואגב ארחין אכתוב שאלה קטנה וזו תוארה.
שאלה. מי שהיה לו כזית חמץ מונח בפסח בשבת תוך ביתו והתרו בו אל תוציא לחוץ לבערו ועבר והוציא אי מפסל לעדות מ"ה ואין מוציאין ממון ע"י עדותו או לא מפסל מ"ה וכ"ז שלא הכריזו עליו כשר הוא כמבואר בח"מ ה' עדות והנה יש ס"ס להכשירו שמא הלכה דלית האידנא רה"ר עא"ח שמ"ה ואת"ל אית רה"ר אכתי שמא הלכה כר"ש דאמר מלאכה שאין צריכה לגופא פטור עליה. ואף למ"ד אין מוציאין ממון מיד המוחזק אפילו בס"ס עיין תוס' כתובת ט' ב' ד"ה אי כו' ומיהו י"ל כאן אוקי גברא אחזקה דמעיקרא וכשר לעדות מ"ה וי"ל בספיקא דדינא ל"ש לומר אוקמיה אחזקה כי בשביל החזקה לא ישתנה הדין ודווקא בספק מעשה י"ל אוקי אחזקה. ועיין ח"מ ל"ד בסמ"ע אות ס"ח חולק בין סכ"ח לסכ"ג וי"ל תרי ותרי אין מעמידין על חזקה משא"כ בסכ"ג ספק מעשה אמרינן השתא דאיתרע וי"ל אף בתרי ותרי אם העיד בב"ד קודם שבאו אלו ב' כתות אע"ג דאח"כ באו מ"מ הרי ותרי ספק דרבנן ומ"ה אוקי גברא אחזקה ובדרבנן בעינן הכרזה משא"כ באו קודם שהעיד מ"ה פסול הוא להעיד אח"כ ועדיין צ"ע ועיין בירושלמי שבת פ' המצניע לר"ש מודה באיסורי הנאה דהוה מלאכה הצריכה לגופא וכ"ש חמץ דלא בדיל ואיסור הנאה דהוה מלאכה הצריכה לגופא ועיין בבלי פ' המצניע בביאת המת במטה וצ"ע.
אגדה. עם גפ"ת. בפסוק הן לה' כו' ויבחר בכם מכל העמים י"ל הא א"ה לא רצו לקבל את התורה כ"א ישראל וי"ל כטענתם לע"ל כלום כפית עליהם הר כגיגית שאם רצה ה' היה מכריחם לא"ה שיקבלו. ועיין פ"ד כפה הר כגיגית לומר שאם לא תקבלו את התורה ממילא חוזר לתוהו וממילא שם תהא קבורתכם ועכו"ם אפילו זיי"ן דידהו לא קיימין ובשעה שנתן ה' התורה לישראל באו כל העכו"ם לבלעם שמא העולם חוזר לתוהו אמר ה' נותן התורה לישראל פתחו כולם ושמחו ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום י"ל ולשמחה זו מה היא עושה וי"ל דנהגו הרבה עכו"ם מקבלת ישראל התורה כי החותך בשר מפרכסת קודם מתן תורה היה אסור לב"נ ולאחר מתן תורה הותר להם ליכא מידי דלישראל שרי כו' עיין פ"ד בזה וא"ש ששמחו כי יצא להם כמה קולת כדומה להם מחמת קבלת התורה לישראל. ורמז ה' יברך את עמו בשלום כי מחלוקת ירושה משעה שדבר יוסף על אחיהם שאכלו אמ"ה והם אמרו שבדין עשו מפרכסת שרי לישראל ובשחיטה תליא מלתא ודין ישראל היה להם אף קודם מתן תורה עיין רא"מ פ' וישב ופ"ד מזה.
ואגב ארחין אעתיק מ"ש פסחים כ"ב ב' והרי אמ"ה כו' הא לכלבים שרי ולא אמר טעמא דלפני עור כו' כי י"ל ר' אבוהו בשם ר' יוחנן אמרה עיין בירושלמי ובבלי כ"ד ב' א"ר אבוהו אר"י ומסתמא כרביה ס"ל דבשר מהחי נכפיק מבשר בשדה טריפה דלא כר"ל עיין חולין פג"ה מזה וא"כ אמ"ה אסור בהנאה הא בשר מהחי וודאי שרי דטריפה נמי שרי בהנאה ואמר טעם לפני עור לכלול אף בשר מהחי רק הקשה איך נתן מכשול שיבינו דליכא איסור אחר כ"א לפני עור ולכלבים שרי וע' רש"י שם ועי' ר"מ ז"ל הל' מלכים פ"ט ובכ"מ ולח"מ שם אי בשר מהחי לר"י אסור לב"נ. והנה אם נאמר דלוקין על איסורי הנאה אם עבר ונהנה עמ"ל פ"ה מיסודי התורה טפי היה להקשות איך אמר הטעם לא יושיט לפני עור ליכא מלקות תיפוק ליה דלוקה נמי דנהנה מאיסורי הנאה אלא די"ל דנ"מ לבשר מהחי דלית איסור הנאה אלא דמשמע דלית איסור אחר וע' תוס' שם ד"ה ואבר מן החי ואי"ה בחידושינו פסחים יבואר מזה ובמ"א כתבנו מזה וכאן אין להאריך.
אגדה. והיה עקב תשמעון כו' והיה שמחה ע"ד רמ"א ז"ל בתהלים גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך אז לא אבוש הביטי אל כל מצותיך כי בעוה"ז עושים המצוה בגשמיי ושם יש אור וסוד גדול ע"פ ריחניי לקיים כל המצוה וביקש דוד המלך ע"ה שיראנו ה' נפלאות המכוסים ויגלה סוד כל מצוה כאן למען לא אבוש בבואו לעוה"ב כו' וז"ש והיה שמחה יהיה לך ותשמעון תבינו המשפטים כפי הנראה הוא מדיניי אבל יש בהם סודת נפלאות רוחניים בכל משפט ודין ד"ת גם שכר מצוה בהאי עלמא ליכא רק בסוף מתן שכרן של מצות לעתיד לבוא.