ארץ זבת חלב ודבש בכורת ו' ב' חלב מנלן דשריא מ"א א"ח רי"ו מוס"ק כבר כתבנו בזה במ"א די"ל במסקנא חלב לאו חידוש הא דדם נעכר ונעשה חלב דבתר השתא אזלינן דאל"כ למ"ד דם נעכר ונעשה חלב מנא ליה באמת דחלב שריא וזבת חלב ודבש ע"י בישול קאמר קרא דם שבשלו דרבנן ש"מ באמת אין זה חידוש רק החידוש אמ"ה. ובסנהדרין נ"ח רחב"ג אומר אף דם מהחי אסור לב"נ איך האכיל אברהם אבינו ע"ה חמאה וחלב להם כסבור ערביים הם ולאחר מתן תורה התירה לנו ולא קודם לכן לב"נ דל"ש ליכא מידי ול"ע שייך אף לדידיה שרי עיין בבא מציעא פ"ק כהן דאמר לישראל קדש לי גרושה ובתוס' שם וש"מ בתר השתא אזלינן וי"ל רחב"ג סובר איבריה מתפרקין וכן הלכה. מאברהם כתבנו דלר"י בשר מהחי מטריפה לא נאסר לב"נ כקושית הכ"מ פ"ט מה' מלכים.

ארור משג"ה עור בדרך על לאו לפני עור אין לוקין דלאו שבכללות שכולל הרבה ואין פורש שום דבר אפילו חדא לא לקי. ארור שוכב עם חותנתו רש"י ותוס' מחולקין ביבמות צ"ד ב' לרש"י חמותו לאחר מיתה רק בארור ולתוס' בכרת עכ"פ ובס' פורת יוסף כתבנו מזה.

ואיש אחר ישגלנה עיין בצידה לדרך ישגלנה משמע פילגש יע"ש וברא"ם ז"ל מזה. כנהו לשבח היינו הלמ"מ שיהא קורין ישכבנה יע"ש. אשה תאר"ש כו' אפשר יותר קללה ואפשר כי א"ה שבע מצות דידהו לא יעברו על אשת איש רק דנין כדיניהם בעולת בעל יש להם נערה המאורשה אין להם ואשה תארש קידושין כסף ושטר למ"ד ביאה נשואין עושה ואיש אחר יקחנה לאשה כי לדידהו פנויה הוה לפי דיניהם ומנ"מ אתה לא שמרת את דברי התורה אחרים נמי יעברו על התורה ויפסקו כדיניהם.

אגדה. ברוך אתה בבואך וצאתך שתהא יציאתך כביאתך בלא חטא ערא"ם ז"ל ארור בבואך וצאתך כו' ובצידה לדרך כשם ביאה בעוה"ז שוכח כל התורה הילד במעי עמו כו' כך ביציאה שוכח תחלת דינו של אדם על ד"ת יע"ש נמצא ח"ו מי שלומד תורה ואין מקיימה שוכח לאחר מותו מה שלמד בעוה"ז וז"ש חז"ל אף תורה אין לו וז"ש בישישים חכמה ואורך ימים תבונה היינו ת"ח שעוסק בתורה לשמה וצדיק אז ואורך ימים עוה"ב הארכת ימים ששם כולו יום תבונה מבין ברוחניים ואורת קדושים ע"ד גל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך יע"ש ברמ"א ז"ל מזה.

תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב כו' מרוב כל. שמעתי בשם הגאון הקדוש דרשן דק"ק פוזנן יע"א ז"ל שאמר רשעים מליאים חרדה אבל כשעושה עבירה והוא בשמחה אז יותר עונש תחת אשר לא עבדת כו' והיית בשמחה כו' ודפח"ח ויראה ז"ש והנה הרג בקר ושחט צאן ששון ושמחה כי מחר נמות כו' היו עוברים וששון כי אין בשאול דין וחשבון כי מחר הנקרא יום מחר עוה"ב הכחישו ואמרו ששם הוא המיתה לכן כו' רשעים בחייהם קרוים מתים כ"ש לאחר מיתה משא"כ הצדיק זורח הוא שם נקרא חי ששם עיקר חיותו הנצחיי מרוב כל ע"ד הלצה כי בתה"א גבי רוב מצוין אצל שחיטה מומחין הם נימא סמוך מדרבנן ובב"ה תירץ דרוב היינו כל ובמ"ה הקשה דמצינו כל רוב אבל רוב כל לא מצינו. ומצינו שבירך יצחק וסבור עשיו רוב דגן כי אף לעשיו די ברוב ולא יהיה כל ועשיו אמר אחי יש לי רב סגי ויעקב כי חנני ה' וכי יש לי כל לדידי כאלו יש לי כל אבל ישראל בבית ראשון היו להם רוב טובה בהיתר אלא שרצו להיות להם הכל לא יחסר מאומה לטעום טעם דאיסורא ע"ז אמר קרא כי עשית מרוב כל והבן. ותחלת דינו של אדם על ד"ת שאיבד מה שנותנין לו שלמד ולא קיים אפילו תורה אין לו.