בפסוק וחשקת כו' עיין ר"מ ז"ל פ"א מהלכות מלכים וקדושין כ"ב א' ורא"ם ז"ל ולח"מ שם והנה אם נאמר דלאחר שגיירה קודם קידושין בועל אותה אכתי חידוש הוא משום לאו דקדשה לדעת הר"מ ז"ל אבל מתמר יש ראיה. ובמ"א כתבנו בגיורת אי שייך קדשה דבנות ישראל משמע למעט גיורת כמו פתח בית אביה בכתובת ובתוס' סוכה כ"ח ב' ד"ה לרבות דכ"מ דכתיב בני ישראל ראוי למעט גריס או לית ריבוי ובציצית דכתיב בני ישראל ועשו להם ציצית כתבנו בפריי לא"ח מזה. גם יש לראות למ"ד איסור פנויה מ"ה אסור בזנות מעשה ודבק ולא בזנות א"כ גויה עכו"ם אמאי בצנעא מ"ה לית איסור בזנות כ"א מדרבנן הא עכ"פ איסור עשה בזנות יש מ"ה דלא כתיב בנות ישראל בזה ועיין בהלכות נערה ובתולה מ"ש הר"מ ז"ל היתה מחייבי לאוין ובמקום אמר כתבנו מזה.

בירושלמי פ"ק דקדושין מיתת הבעל מנלן או כי ימות האיש האחרון עד כדון מיתת אחרון מיתת ראשון מנלן. הנה סובר אי מיתה אין מתיר באיסור א' קיימא ובאלמנה לכ"ג משני תפתר ביבמה יע"ש שפיר מוכח מפשטיה דקרא מדאיצטריך לאסור שלא יקח בעלה הראשון אחר מיתה האחרון ש"מ מיתה מתרת ועיין רש"י קידושין י"ג ב' ואמנם מה דפריך עד כדון מיתת אחרון קשה מה"ת לחלק בין מיתת אחרון לראשון ולכאורה ירושלמי סובר מיתת הבעל רק עשה ודבק כתוס' שם ובב"נ למ"ד אין להם גירושין כלל שא"א להם לגרש וכמ"ש בפני יהושע קדושין ט' ובעלה ואי"ה לקמן יבואר. וא"כ בב"נ כה"ג שגירש הא' ונשאה ב' אין קידושין שני כלום וחייב מיתה ומותר הראשון לקחתה אותה לו כה"ג בישראל נמי ליכא עשה זו דכל עצמה מב"נ נפקא ומש"ה צריך קרא דבישראל קידושין שני תופסין אחר גירושין ראשונים ואסור הראשון לשוב לקחתה הא לעלמא שריא אחר מיתת שני כמו בב"נ והבן זה. ואף דמהא דאלמנה לכה"ג משמע דלית ליה עשה כ"א אהדריה לאיסורא קמא י"ל דקשיא ליה איך יחול איסור אלמנה על עשה דודבק דלא פקע והבן זה דאין איסור מע"א והא דאמר שם בירושלמי מנין אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצת לכ"ה עיין בהגאון המפרש שם ד"ב יע"ש היינו גרושה נמי בעשה ודבק ולא בגירושין ומח"ג ללאו ומשני ע"י יבום שגירשה אחיו והחזיקה ומת ע"י יבום וחלוצה יצויר לר"ש יבום ונולד שרי א"כ לית לאו דלא יבנה ראובן מת ושמעון חלץ לה ולוי עבר ויבמה וקדושין תופסין בח"ל ונולד יהודא דלא יבנה ליכא ומת לוי אסורה משום חלוצה דאי לאיסורא כתב קרא וע' רש"י ריש אלו הלוקין חלוצה ד"ת. דרך פלפול. ועיין בפ"ק דקדושין משמע פלוגתא אי גירושין מהני בב"נ וקי"ל מישראל ששניהם מגרשים זא"ז או אין גירושין מהני כלל יע"ש ובסנהדרין נ"ח לר"א לית הוכחה מאביו יע"ש ועיין כדמפרש הגאון פני משה ז"ל יע"ש.

אגדה. כי יהיה באיש חטא משפט מות כו' פירשו בשם האר"י ז"ל חטא חסרון ותלית על העץ ד' מתו בעטיו של נחש אמנם זה וודאי לא יגולגל וז"ש לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא לבד משא"כ איש בעונו ימות צריך לתקן כמ"ש א"א הרב ז"ל איזו שוטה הלן בבית הקברות רק לינה אחת ולמחר יגולגל והמאבד מ"ה שנותנין רושמין במצחו שם של מה ומאבד צלם ה' ח"ו. לא תעשוק שכר עני מאחיך גוף א' מגרך גוף שני לעשות קורדם לחתוך בו ביומו תתן שכרו קודם ביאת השמש לא יומתו אבות גלגול א' אב שני בן צדיק בן רשע ביומו כו' ולא תאמר אתקן בגלגול ב' לא תעשה שיומתו אבות על בנים כו' ומי יודע אם יתקן או יעוות. פעמים ושלש יפעל כו' הבא ליטהר משא"כ פעם ד' אין מתעורר רק הקב"ה מביא עליו יסורין למרק שתקות אנוש רמה מי שהוא בעל יסורים כו'.