Tevat Gome, Kuntres Matan Secharan Shel Mitzvos
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
שאלני השכל וז"ל אתה החומר אמור נא איזו מדה טובה מרובה אם מצות עשין רמ"ח מנינם או מצות ל"ת שס"ה מספרם. השבתי לו פשיטא שמ"ע מרובה שבמצות ל"ת אם נזהר אדם מהם ולא עבר אין לו שכר כ"א ניצול מדינה של גיהנם ובמצות עשה זוכה לחיי עולם הבא כמ"ש ז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק ש"י עולמות שע"כ קראה יששכ"ר בשני שינין י"ש שכר ע"י התורה והמצות.
ואשכחנא פתרי שיצויר בקיום האדם מ"ע אחת יוכללו בה הרבה מצות לאין מספר מה שא"כ בל"ת וזה אם קיים מ"ע תשובה אשר עיקרה עזיבה וחרטה בלב וגם וידוי דברים בפה כמ"ש הר"מ ז"ל בה' תשובה ומאהבה נמצאו הרבה לאוין שעשה נעשים מצות וזכיות וכמ"ש יחזקאל ובשוב רשע מרשעתו עליהם חיה יחיה ובעשיית עבירות אף אם חילל שבת או עכו"ם אף דהוה ככופר בכל התורה מ"מ אין לו עונש כ"א על עכו"ם ושבת. באופן עשיית העשין יש בהם תועלת רב וכאמור.
והנה בשופטים י"ד מה עז מהארי ומה מתוק מדבש ולא השיבו על מהאוכל מאכל גם מי בקש מהם שיתנו כל הגבורה לארי והמתיקות לדבש והלא פריש קטיל ארי' וסוקא"ר וכדומה אפשר מתוק מדבש פירשתיו בשאלה א' ואמנם נתחכמו כאלו הם הבינו החידה מדסתם מסתמא כוונתו על עז שאין למעלה ממנו ומתוק שאין למעלה ממנו ואמרו מסתמא כוונתו על ארי שאין עז ממנו כי טבעו אשר לא ישוב מפני כל כמ"ש בשמואל ב' י"ז לבו כלב האריה ובישעיה ל"א ד' ומקולם לא יחת ושע"פ עז הוא מכל כי טבעו לעמוד בפני כל אפילו שיודע שגבורים ממנו ובכן הוא מצליח ובורחין מלפניו וכמ"ש בפריי א"ח סי' א' עמ"ש הטו"ז יתגבר כאר"י אע"פ שיצה"ר חזק ממנו יהיה לו טבע ארי יע"ש ומתוק מדבש שגעולי חזיר הנופל לתוכו דבש וזה אין לשום דבר כן.
ובזה נפרש תהלים קמ"א תכון תפלתי קטרת לפניך וש"ה א' צרור המו"ר דודי לי בין שדי ילין חלוקת דר"מ והר"א ז"ל בפ"א מכלי מקדש ידוע כי הר"מ סובר מור הנאמר השמן המשחה ובקטורת הוא דם חיה מתייבש בצווארה עא"ח רי"ז ומה שטען הר"א ז"ל למלאכת שמים דבר טמא בתר השתא אזלינן ועפרא היה כמ"ש הכ"מ והוא הנקרא מוס"ק ובקטרת חלבנה שריחה רע כמ"ש חז"ל בכריתות ט' אר"ש חסיד"א כל תענית שאין בהם פושעי ישראל אין תענית כמ"ש רבינו בחיי שיחזרו הרשעים בתשובה ויראה דמש"ה דווקא ר"ש חסיד"א אמר זה כי צדיק בעצמו וחסר תוספת מתקן אחרים ונחת רוח לפניו שמחלבנה נעשה טוב ממר מתוק וכן מור ממה שנחר גרונו כמ"ש תהלים ס"ט ד' נחר גרוני שבעל תשובה צריך לצעוק תמיד עד שנתיבש בגרונו ונעשה כעפר נפשו כמו המור אז נעשה מעון זכות בשם טוב. וכבר פירשנו לעיל כי חסיד יאמר הן על חסיד מעיקרא או בעל תשובה שצריך תוספת סייגים וגדרים מה שמותר לצדיק לדידיה אסור וכמ"ש אבודרה"ם על הצדיקים ועל החסידים בע"ת ומ"שה אמר דוד תהלים פ"ו שמרה נפשי כי חסיד אני הבע"ת צריך שמירה יותר וז"ש שמואל א' ב' רג"לי חסי"דיו ישמור הכוונה לדעתי מאחר דנקטינהו נגרי ברייתא (כמו טלה מהעדר) הקב"ה שומרו מעתה וכן דרך מלך ב"ו כשאיש מלחמה היה במצור במלחמה וגבר אז תולה לו מטבע לסימן ופטור עוד מלבוא במלחמה וז"ש ר"ש חסיד"א כי חסיד כולל הכל ופירושו תוספת כמ"ש במ"נ שורש חסד שצריך בתענית להחזיר לרשעים בתשובה וכמ"ש דוד המלך ע"ה אלמדה פושעים דרכיך כו' וכאמור.
והנה ידוע כי המור מוסק בושם טוב מאוד ומה צריך שמירה ביותר שאם יהיה מגולה רגע א' מפיג טעמו כמ"ש רמ"א בש"ה שם וז"ש צר"ורה מ"וור דודי לי כמו המור מדבר מאוס נעשה בשם טוב ובעלים משמרין אותו צרור שלא יפיג כן הקב"ה מתנהג עמי בעל תשובה ממאוס ועון נעשה זכות ומשמר אותי. בין שדי ילין מקום הלב כמ"ש רמ"א שם במקום שהרהרתי רע ע"י עזיבה וחרטה בלב והוא העיקר משרה שכינתו שם וכה"א תכון תפלתי קטרת בל יאמר איך אשא פני להתפלל מאחר שחטאתי כי אהוב לפניך יתברך כמו קטורת חלבנה ומור כו' וז"ש בשופטים מה עז מארי טבעי גורם לו כאמור ומה מתוק מדבש שמחזיר הנופל לתוכו דבש ואין בשום מין בעולם שיעשה פעולה כזו. ע"כ הייתי משיב להשכל.
השיב השכל אישתבשת אדרבה מדת ל"ת מרובה ממדת העשין ושע"כ המה גם בכמות מרובין. אמרתי לו באר אדוני דבריך איך ומה הוא המדה טובה אשר יש המצות לא תעשה יותר ממ"ע. וזאת תשובתו אלא הלא ידעת מ"ש בגמרא ומדרשים חביבין ישראל יותר ממה"ש שאומרים שירה בכל רגע והם פ"א ביום ואמרי לה פ"א בשבוע כו' ואיך יתכן זה והלא כתיב וזימנין תלתא ביומא הוה מתפלל אלא הכוונה כי ישראל בכל עת עובדין את ה' אם עושין מצות עשה כו' ואם מקיימין מצות ל"ת כאלו קיים מ"ע כמ"ש אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו (עיין בספר מבקש ה' פ' ויצא בדרוש הא') וכ"כ בעל העיקרים במאמר השלישי א"כ אמור מעתה שחלק הלאוין הם מדה טובה מרובה יותר שבשוא"ת מקיים מצות בוראו בכל רגע ועת משא"כ במ"ע שאין לו שכר כ"א במקיים מ"ע בקום ועשה.
ואי קשיא הא נהפוך הוא הא אמרו חז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה אבל כד דייקינן ביה א"ש כמ"ש חז"ל בקדושין מ"ם א' אמר רב אסי חשב לעשות מצוה ונאנ"ס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה הא לא נאנס לא מעלה עליו כאלו עשאה ובלאוין ממ"נ אם חישב שלא לעבור פי ה' ויש יכולת בידו לעבור כמ"ש ז"ל יש כמה עבירות שאין אדם ניצול מהם וכמו רכילות ולה"ר והלבנת פנים וכדומה שכרו מרובה כמ"ש חז"ל אף לא פעלו עולה כבדרכיו הלכו. ואפילו חישב לעבור מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה והמניעה ממנה בעשיה מצוה יחשבלו. ובירושלמי ספ"ק דקדושין אמרו אמר רב זעירא מי שבא לידו ספק עבירה ולא עשאה כאלו עשה מצוה ודרשו אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים כמי שהלך בעצת צדיקים אשרי תמימי דרך ההולכים כו' אף לא פעלו עולה שבדרכיו הלכו עיין מ"ש הגאון המפרש שם בדפוס ברלין. דה"מ אשרי ההולכים בתורת ה' יע"ש. וספק עבירה שכרו מרובה יותר מהפורש מוודאי עבירה.
נסתפקתי איזה שכר מרובה אי שכר מצות של תורה או של דבריהם וצדדי הספק הוא דקיי"ל גדול המצווה ועושה ממי שאין מצווה ועושה וא"כ שכר מצות של תורה מרובה דהוא מצווה עליו מ"ה א"ד הואיל וכל הסייגים וגדרים שעשו חז"ל הוא לקיים שלא לבוא לעבור מצות התורה א"כ הפורש מסייגים וגדרים וכוונתו לשמור דרך ה' שכרו מרובה.
ופשיטנא לכאורה מהדא דירושלמי דאמר ר' זעירא הפורש מספק עבירה שכרו מרובה מאלו פורש דוודאי עבירה והא ספק תורה מדרבנן הוא דאסור וכ"כ הפר"ח בי"ד סימן ק"י א"כ מוכח דהפורש מסייג וגדר שעשו חז"ל שכרו מרובה יותר משל תורה שוב ראיתי שזה ליתא דלמאן קאמרינן הכין הוא להר"מ ז"ל בפ"ט מהל' טומאת מת הי"ד שכל הספיקות מן התורה שריא ומדרבנן אסור ולדידיה כל מידי דרבנן מן התורה הוה מלא תסור שכ"כ בפ"א מה' ממרים ובשרשיו בשורש הא' רק הם ז"ל התנו שלא להחמיר בספיקן ושלא ללקות עליה (או דלאו שבכללות כזה דאן מפורש כלל אפילו חדא לא לקי) א"כ אין ראיה מירושלמי כאמור אבל למאן דאמר מידי דרבנן לית ביה ד"ת כמו שיראה הרואה בשורש הא' בהשגות הרמב"ן ובמהר"י דילימין ז"ל במגילת אסתר י"ל דמידי דרבנן לגבי תורה אין מצווה ועושה מקרי ואין לו שכר כ"כ וההיא דרבי זעירא הוא דספק תורה מן התורה אסור וכשיטת רבותינו הצרפתים ג"כ ז"ל דג"ע וכ"ה דעת הרשב"א בחה"א אין מקומו פה וכבר הארכנו בזה בס' ג"ו ובפריי לי"ד.
ומכל מקום נמצינו למידן דשכר יש לו הפורש מסייג וגדר וא"כ וודאי במניעת הלאוין יש הרבה סייגים מה שלא מצינו במ"ע סייג וגדר וזוכה לחיי הוה"ב בשמירת הלאוין הרבה ועוד כי יצה"ר מתאמץ יותר לפתות בלאוין מעשין כי עי"ן יש לו מסייע המשחית שנברא מעבירה כמש"ל. ובזה אמרו במקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד שם כי הבע"ת צריך יותר סייגים וגדרים מצדיק גמור כחולה הבריא צריך שמירה יותר מבריא שלא נחלה כלל וא"כ מאותם דברים המותרים לכ"ע ולדידיה אסור מקבל שכר הרבה וכדכתיבנא. ומש"ה חסיד עדיף מצדיק כי זה עושה לפנים מהשורה ונקרא ישר וכדבעינן למימר לקמן בשאלה ששית אי"ה.
ומיהו בכלל החסיד הוא שיזכר ג"כ אחרים ולהשיב רבים מעון כמ"ש אלמדה פושעים דרכי וחטאים אליך ישובו וכל המזכה רבים זכות הרבים תלוי בו ואין חטא בא לידו ובה א"ש מה דכתיב רגלי חסידיו ישמור וכן דוד המלך ע"ה אמר שמרה נפשי כי חסיד אני והלא הבחירה חפשיות אלא מזכה רבים שאני זכות הרבים תלוי בו ומשמים משמרים אותו שאין חטא בא לידו. ובזה א"ש ואתחנן אע"פ שיש לתלות במעשיהם הטובים והלא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא אלא הטעם דלמא מתחרט ותצוהו על הראשונת משא"כ משה זכה וזיכה רבים אן חטא בא לידו ומי מריבה לאו חטא אלא יען לא האמנתם בי להקדישני שלא אמרו שירה או שאר תירוצים. והאי אין חטא בא לידו י"ל בו ומ"מ יש לו שכר על עשיית המצות ואפי' על מניעת עבירה והבן זה ואי"ה יבואר עוד במ"א וכאן אין להאריך.