Tevat Gome, Omission
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מה שנשמט מספר נפת צופים ומאירת עינים מבלי מקום להדפיס שם הצבנום פה.
שמור את חודש האביב ועשית פסח לה' אלהיך כתבנו בזה במקום אחר וכאן אקצר כי לכל יש עת וזמן רצון והגאולה צריכה להיות דווקא בזמן רצון ובגאולת מצרים ראה חכמתו יתברך שצריך להקדים הגאולה החליף הזמנים כמ"ש במעריב ומחליף הזמנים ומסדר כוכבים ברקיע ברצונו כו' כמ"ש נזר הקודש ויהי מקץ ת"ל שנה היה ראוי להיות מה עשה הקב"ה וגאלם בעצם היום הזה ממש שהקדים אותו העת וז"ש שמור חודש האביב אנו צריכים להתפלל תמיד שאותו העת האמיתי בגמר בישול עת הגאולה שתבוא קודם כי בעתה אין כ"כ טובה כידוע וע"י תפלתך ועשית פס"ח דילוג שמדין יהיה רחמים מאהליך והיה רחמים וידלוג ויחליף עת וכימי מצרים אראנו נפלאות אמן.
לשבועות
תהלים שיר המעלות הבוטחים בה' בהר ציון כו' שלו"ם על ישראל בחובת הלבבות בשער הבטחון שער הרביעי בעלי האלכימא"ה מהפכים מכסף לזהב ומנחושת לכסף אך אלי' וקוץ ביה לפעמים אין לו דברים המיוחדים למלאכה זו ישב ברעב שנית לא ישב במקום א' פן יתוודע הדבר למלך. משא"כ הבוטח בה' כו'. וכתיב מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד ישראל גוי אחד באר"ץ למעלה הם אחדות שורש ישראל ממקום אחד אבל טוב גם יחד באר"ץ לא יהיה פירוד גוי אח"ד באר"ץ ואמר כטל חרמון שיורד על הררי ציון הטל יורד בשוה על חרמון ושם אין ברכה כי שלג מונח כל השנה ובהר ציון עושה ברכה אם ישראל באחדות השפע יורד ועושה פירות משא"כ ח"ו לסט"א ז"ש הפרש יש הבוטחים בה' מאל כימא"ה כהר ציון תמיד עושה פירות ולעולם ישב וא"צ לברוח. ירושלים הרים כו' ע"פ גמרא ב"כ כ"ג ב' בתו' שם למה לי מיעוטא דירושלים אין מביא עגלה ערופה כו' וי"ל יע"ש והטעם כי בזמן שישראל ערש"מ אין בא שום רע כמעשה דר"ל שמצאו חלל תוך ג"פ ולא משתעי אליהו ז"ל עמו שהיה להתפלל וז"ש ירושלים כו' ותבין זה. הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם עיין נזר הקודש ב' ב' בגמרא שבת פ"ק ויע"ש ותוכן דבריו א"ה שאלו מה כתיב ביה הראה לא תרצה כו' וחוקים שאין להם טעם וברחו משום שלא בטחו בה' וודאי לא יצוה מה שא"א להם לעשות אבל ישראל בטחו בה' ולא שאלו הקדימו כו' הראה להם הסוד ורזין המתוקים ז"ש בע"ז לע"ל תנו לנו מרא"ש כלומר היה לנו להראות מראש כו' כמו הסוחר שקונה אף שא"צ אגב הצריך כו' והקב"ה מנסה במצות סוכה ונראה שזה חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה ומאי חיבוב הלא החזיר על כל אומה ולא רצו תיבה יתירה נודעת לה"ם הסוד והמתוק לחיך עכ"ל נוה"ק וז"ש הטיבה ה' לטובים משום דישרים בלבותם והמטים עקלקלותם ומ"ה המטים מקלבל התורה בשביל עקלקלות לבם יוליכם ה' מן התורה הראה להם לא תרצח והם פועלי און ובזה נדחו מתורה ומעתה שמו של הקב"ה שהוא שלום מי ישלים אותו מוטל רק על ישראל ע"י התורה והבן ה' ברחמיו יגאלנו ונלמוד תורה שלימה אמן.
צבור תהלים. אתה תקום תרחם ציון כו' עיין רמ"א והיוצא מדבריו אם אנו מצערים עצמינו על אבנים ועצים המונחים בבזיון כ"ש שיש לנו לצער על שפיכות דם קדשים של קדושי ישראל ובסליחות אומרים מדת רחמים עלינו התגלגלי ולפני קונך תחנתינו הפילי כי כל לבב דוי וראש לחלי יראה דיש לגרוס תחנה הפילי כי מיום שחרב בית המקדש מפסיק חומת ברזל וא"א לבוא התפלה לפניו אך השומרים כד"א בישעיה ס"ו על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים אלו ת"ח כמבואר בזוהר ובמנחות פ"ו מה הן אומרים בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס כי בנין ע"י ה' יהיה רוחניי ויכול לסבול כל הגולה כמו במקדש עומדין צפופים ומשתחוים רווחים. ומ"ח השומרים הת"ח הקב"ה מצוי אצלם אין לקב"ה אלא ד"א של הלכה וא"כ הם יתפללו ויעשו תפלתם רושם כי אין מפסיק חומה ביניהם אמנם כ"ז שהיו הת"ח בריאים ויכולים ללמוד תמיד אבל בעו"ה הם מוטלים על ערש דוי ומעט מזעיר הם לומדים ובאותו שעה לפעמים אין עת רצון וכתיב בעת רצון עניתיך לכן אנו מבקשים ממדת הרחמים עלינו בשבילנו שאנו נתונים בשפלות מגודל הרחמנות את תגבר בעצמך ותפיל תחנה לפני קונך לרחם עלינו כי כל לבב וכל ראש הם הת"ח נקראים ראש ישראל ולב ישראל הם דוי וחולים וא"א להתפלל להם כראוי. ולכן אנו בתפלה צריכין לזעוק כי זעקה מבטל גזירות כמ"ש והיה כי יצעק ושמעתיו כי חנון אני ה' ירחם אמן.
א. אמר המקונן שבת משוש לבינו נהפך לאבל מחולינו אזי נ"א כי חטאינו כו' שועלים הלכו בו הר"ש אלגזי כתב הא דאמרו יכולני לפטור מתפלה משום דעומדין להתפלל מתוך הלכה פסוקה ומשחרב ביהמ"ק ליכא הלכה פסוקה. והנה תפלה מ"ע מ"ה לדעת הרמב"ם ז"ל ועבדתם בכל לבבכם זו תפלה וכתיב תחת אשר לא עבדת ה' אלהיך בשמחה העיקר בשמחה ואין שמחה כ"א תורת ה' פקודי ה' ישרים משמחי לב ועתה ליגון ואנחה כי אין הלכה ברורה. ומתפלה כשהיא מקובלת נעשית עטרה לראש הקב"ה וגם מועיל מחצה עכ"פ משא"כ עתה גדר בעדי מסך המבדיל ואין מי שיכפר בעדינו לא קרבן ולא תפלה ונשאר החטא בשלימות ח"ו וז"ש שבת משוש התורה כאמור נפלה עטרת ראשינו כתר קוב"ה הוא כתרינו אוי נ"א כעין כמו באברהם הנה ה"א ידעתי כו' אוי לאדם אם חוטא עכשיו במה יתכפר לו על אלה תורה ותפלה שנתבטל חשכו עינינו וש"ת ח"ו אבד סברינו אמר שועלים הלכו בו ר"ע שמח שראה שועל יוצא מק"ק שיקוים ג"כ הבטחות של שמחה.
ב. אלביש שמים קדרות וש"ק אשים כסותם ד' מאות איש דעשיו וכה"ג נכנס ביוה"כ בבגדי פשת"ן ב"ד בא"ת ב"ש ש"ק בד קודש ילבש נגד הש"ק דלקיפה קודש ילבש להתיש כוחם ונקרא שש כי זיין מזלות השולטים מאדים אין מושל על פשתן ומש"ה נקרא ש"ש וב"ד ועלינו לתקן ש"ק זה ע"י תשובה ותפלה ה' ירחם וישלח גואלינו ב"ב אמן.
קהלת בבוקר זרע זרעיך כו' עיין רמ"א ולי נראה ע"ד כל המקיים מעוני סופו לקיים מעושר הרגל נעשה טבע ולא יבטלה אף יהיה עושר כמ"ש רמ"א ה"ה כאן בבוקר בבחרותך למוד ותעשה מצות וצדקה ולערב לעת זקנותך אל תנח ידך ממילא אע"פ שתש כוחך ואין לך כ"כ ממון לפזר מ"מ ההרגל טבע. או יאמר כמ"ש מונבז אבותי גנזו לעוה"ז ואני גנזתי לעוה"ב שנאמר והלך לפניך צדקך ונראה דמדבר בצדיק גמור מה שא"כ מי שחטא די לצדקה לפדות בעוה"ז מחטא כמ"ש דניאל ע"ה וחטאך בצדקה פרוק אבל צדיק גמור נוטל הצדקה עמו ואין מניחו כאן וז"ש בבוקר בבחרותך זרע שיהא זרעך לא יעזבו לאחרים חילך ולערב בבוא השמש אל תנח בכאן כ"א תנח ידך עמך. כי אינך יודע כו' הז"ה או ז"ה כו' בעוללת אפרים משל לאב בנו מורכב על כתיפו והאכילו מעדנים היה ביד האב פת מעופש ובשר סרוח בקש הבן ממנו והשליך כו' כעס הבן אמרו אוהבים עתה הראית סכלותך אלו היה ראוי לך כו' כי האב יודע שיזיקך ובאמת אם אנו ידועי' שעוה"ז פת ובשר סרוח ואין ראוי לנו לא היינו רודפים אחריו רק אין יודעים הז"ה עוה"ז הנראה לנו בה"א הידיעה גם בי"ה צור עולמים עוה"ז בה"א או זה עוה"ב כמ"ש מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר השכינה מדברת מתוך גרונו כו' ואם שניהם כאחד טובים ומתוק וודאי מי שזכה שיצה"ר משלים עמו כמו באברהם וודאי מתוק הוא שנוחל בעוה"ז ב' עולמות ומי יזכה לה כ"א א' מאלף ע"כ ראוי להלחם בבוקר בחרותך כאמור וטוב לעינים לראות את השמש כ"א שנים רבות יחיה כי הלבנה קטרגה ואמרה א"א לב' מלכים בכתר אחד אמר לכו ומעטה עצמך אמרה בשביל שאמרתי דבר הגון תמעיטני אמר הביאו עלי כפרה שמעתי בשם הגאון שהיה אב"ד דק"ק דוקלא (כמדומה הגאון מוהר"ר יצחק ז"ל) דכתיב שני המאורות הגדולים ראה שאין העולם כדאי גנזו לע"ל והשתא אי במתן תורה לא חטאו היה ראוי א"א להגדיל ובהכרח למעט אחד מהן ונתמעטה הלבנה ואתם הגורמים הביאו כפרה ודפח"ח ורז"ל אמרו הנעלבים ואן עולבים כצאת השמש בגבורתו שלא אמרה דבר וזכתה כו' וענוה מדה גדולה היא ואמרינן בפ"ק דחגיגה יש נספה בלא משפט והכי שני נותנין למאן דמעביד במילי ועובר על פשעיו וז"ש וטוב לעינים לראות תמיד השמש ולהדבק במדתה עקב ענוה יראת ה' ועי"ז כ"א שנים רבות יחיה המעביר על מדותיו מרבים לו שנים של חיים. ובכולם ישמח וודאי בטוח שלא יחטא דאל"כ למה נתנו לו הלואי שלא נתנו אלא בטוח שישמח בהם. ויזכור ימי החושך ע"ד תשת חושך ויה"ר לילה הכפירים שואגים לטרף כי בחיים השפע יורד לו ולוקחים הקיצונים שנבראו ממעשיו ושותקין ולאחר מיתה נפסק השפע באין ומשטינים עליו ז"ש תשת חשך ויה"י צער הכפירים שואגים כו' ז"ש תיסר"ך לעתיד. ז"ש ויזכור האדם ימי חשך כו' כל שבא הקליפות נבראו מהבל.
ב. והסר כעס מלבך. הנה בישעיה גם אלה אשכח ואנכי לא אשכחך ע"ד ירמיה הן ישלח איש אשתו והיתה לאיש אחר הישוב עוד כו' ואת זכית רעים רבים ושובו אל"י כו' בגיטין אמרו כל דמקדש אדעתא דרבנן וכתבו התוספת יכול לחפות על בת אחותו שיבטל השליחות ובטילין קידושין למפרע ושפיר עביד לפ"ז מתן תורה קידושין ועגל זנות אם תרצו שאוותר עון העגל בהכרח שיבוטלו הקידושין למפרע וזה לא טוב אך ברצון ה' לוותר כך וז"ש ירמיה הנביא ע"ה יצויר מחזיר גרושה שיקח הראשון באם השני ביטל השליחות ועקר למפרע כו' כן אתם זכית כו' וצריך עקירת הקידושין אבל ושובו אל"י תשובה הגונה מאהבה אל תפחדי וז"ש גם אלה תשכחנה וקבלת התורה אנכי לא אשכחך א"כ ילמוד ממעשיו מה הוא ארך אפים ושלא לכעוס ה' יתן לנו רחמים אמן.
סיימתיו עשרה ימים לחודש אדר התקל"ח פה מח"ל.