Tevat Gome, Tazria
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפסוק וביום השמיני ימול בשר ערלתו דוחה שבת יש לשאול למ"ד אשה כשירה למול עי"ד רס"ד ולמ"ד עשה דכרת עכ"פ דוחה ל"ת דכרת במסקנא עיין ריש יבמות במהרש"א ומהרש"ל ובס' הכריתות א"כ תמול אשה וידחה מדינא עשה לל"ת ולא תמול איש דאשה לא מצווה אעשה דשבת כ"א אל"ת עיין קידושין ל"ד תוס' ד"ה מעקה דבי"ט אלי"ם אבל עשה לית גבה ה"ה שבת כה"ג וי"ל דמילה הותר לגמרי אף שיש לפנינו איש ואשה רשאי למול איש ועי"ד אם יש ב' מוהלים. והא דאשה לית גבה עשה דשבת שהז"ג אף שיש כרת יליף מתפילין מהיקשא לדידן ואין משיבין על ההיקש אבל למ"ד בקדושין מב' כתובים י"ל דמיעטה תורה עשה גרידא לא עשה שהז"ג שיש כרת ונשים בפסח ראשון ושני עיין פסחים. ומילה לכאורה בלא טעם דדחי הוא דהא אין מ"ע כ"א על האב או ב"ד כבסימן ר"ס רס"א בי"ד ובריש יבמות ה' ב' ממילה היה מצי לומר וליטעמיך נילף עשה ול"ת. וצ"ע בשבת קל"ה יע"ש.
שאלה מל ספק בשבת אנדריגנוס וכדומה אי חייב מיתה ונ"מ בזה"ז לפסול עדות או ממון אם הזיק ממון חבירו בהדי שמל אם חייב מיתה פטור מן ממון ועיין שבת קל"ה א' ובתוס' שם ערלתו וודאי ולא ספק דה"א ממ"נ מל אם חייב דוחה שבת ואם אין חייב מקלקל הוא עיין שם ק"ו מה לי לתקן גברא קמ"ל קרא דספק אין דוחה שבת וקמ"ל דגזירת הכתוב הוא ולא מספק וחייב מיתה אם מל ספק וי"ל עדיין ספק הוא שמא אין חייב למול ומקלקל הוא ועמ"ש בפריי לא"ח רע"ח במ"א לענין ספק חייב מיתה אם הזיק ממון חבירו אם חייב ממון. ובפ' לך לך וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו בב"נ י"ל להורת דערלתו וודאי ולא ספק אין ב"ב מצווה למול מספק אף בישר אל ספק מ"ה לחומרא וכ"ש מילה יש קרא כל זכר לרבות אנדריגנוס אבל ב"נ מיעטה התורה מספק אין חיוב וער"מ ע"י מה' מלכים ב"ק חייבין מספק הואיל ונתערבו שאני זה יע"ש. ולפ"ז נ"מ לדידן ספק אמ"ה אין ב"נ מצווה עליו ויליף ממילה ערלתו וודאי ולא ספק ומותר להושיט לו ספק אמ"ה ועיין רמב"ן ז"ל פ' לך לך וצ"ע.
אגדה. בהפטרה מלכים ב' ה' ויאמר לך לשלום עיין ברכות וא"ח סימן ק"י במ"א ט' ופריי שם ובמהרש"א ז"ל בח"א הנפטר ממת יאמר בשלום שאין הליכתו לשלום משא"כ חי הליכתו שישיג מחוז חפצו ויבוא לשלום מקומו ולכאורה הנפטר ממת אבל הצדיק נקרא חי ילכו מחיל אל חיל שייך שפיר לשלום ובאברהם דכתיב ואתה תבוא אל אבותיך בשלום בראשית ט"ו ט"ו לגוף אמר כן שיהיה מנוחה ג"כ לתרח אביו משא"כ הנפש וודאי לא יהיה במחיצה א' עם תרח ושם פירש"י ז"ל מלמד שעשה תרח תשובה ובשרו שיעשה ישמעאל תשובה כי אברהם ירא שלא יגאלו ישראל מאחר שעבדו עכו"ם במצרים מז' מצות ב"נ ותשובה מצד השכל אין מועיל אבל עפ"י התורה מועיל שאלו לחכמה ולנבואה כו' ונגאלו בזכות התשובה ויזעקו ותעל שועתם אל אלהים הקב"ה אמר תשובה בלא קרבן ג"כ מתכפר ולכן אמר זה שתרח עשה תשובה וגם ישמעאל ומהני תשובה. הא דאמרינן במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים כו' יש בו שלש טעמים א' כי התגברות הבע"ת הוא חידוש ב' שרמ"ח מ"ע שכר ול"ת אם לא בא דבר עבירה לידו לא חשיב כ"כ כעושה מצוה משא"כ בע"ת חבילות עבירות ועושה תשובה מאהבה עבירות זכיות יש לו יותר מצדיק גמור. ג' כי צדיק גמור א"צ רק ממוצע משא"כ בע"ת צריך תוספת מקצה הראשון כמ"ש כל הספרי מוסר. א"כ מאחר שצריך סייגים רבים ולהתקדש א"ע במותר יש לו שכר יותר כאמור ובזה פירשתי מ"ש דוד המלך ע"ה שמרה נפשי כי חסיד אני ומי קרא לנפשיה חסיד כי במ"נ בשורש חסד פירושו תוספת ויתר הן לטוב או לרע ע"ד חסד הוא יע"ש ובפריי לא"ח סימן קי"ט בנוסח הברה על הצדיקים וחסידים וא"ר שם כי יש ב' חסידם א' חסיד מעיקרא בתוספת יתרון סייגים כי צדיק פשוט וחסיד לנים משורת הדין אבל בע"ת מיראה חסיד צדיק גמור עדיף מיניה ועד"מ אב רופא מופלא יש לו בנים בריאים וא' חולה בטבעו צריך להתרחק ממאכלים אשר בריאים א"צ להרחיק מהם מבקש מאביו אדוני אבי על שאר בניך א"צ השגחתך כ"כ שהם בריאים אבל אני צריך תוספת שמירה וצרך לרפואת בבקשה ממך תשגיח עלי תמיד וז"ש דוד המלך ע"ה בענוה יתירה שמרה נפשי מאחר שנחליתי בחטא בת שבע כי חסיד אני צריך אני לתוספ' רפואת ע"ד רגלי חסידיו ישמור מאחר שנחלו והתעוררו מעצמם חידוש וגם צריכין שימור שלא יחלו והבן זה.