חלב יעשה לכל מלאכה ער"מ ז"ל פ"ח מהל' מ"א ובמ"ל שם אי איסור הסחורה מ"ה או מדרבנן מדכתב הר"מ ז"ל חוץ מחלב והקשה מבכורת ז' דלמא לסחורה וכן הקשה התי"ט פ"ז דשביעית וי"ל דלמא לסחורה ומנלן דהתיר הכתוב ב' לאוין אמ"ה ודם דלמא רק איסור סחורה ומיהו אם נאמר דהדר ביה ממה דהוה סבור איסור דם דאל"כ אין ראיה מחריצי החלב דם שבשלו כו' עיין כר"ו ופריי י"ד ק"ה בכבוש בדם אלא הדר ביה ובתר השתא אזלינן ומוסק שרי עא"ח רי"ו במ"א מ"מ איסור סחורה אין חידוש דהתיר הכתוב חלב נבילה ורק עשה יהי' משא"כ להתיר לאו באכילה אמ"ה חידוש אימא לא ועיין פני משה ירושלמי ב"ק כתב כעין זה. וי"ל באמת מנלן דאין עושין סחורה מדבר האסור באכילה דיליף במה מצינו ממינים טמאים ולא נימא חלב נבילה תוכיח ול"ש כה"ג לחומרא נקשינן וק"ו נמי איתא חלב שכרת וי"ל מה לחלב שהותר מכללו ודם אי הוה הותר מכללו הוה א"ש הא דנמכרין לגננים ואי"ה יבואר במ"א ומהא דכתב הר"מ ז"ל שהרי הותר הכתוב חלב י"ל כמ"ש הט"ז בי"ד קי"ז דכי הורשו חז"ל לעשות סייג שלא נתפרש בתורה היתר משא"כ במפורש היתר אין כח בידם לאסור יע"ש ומהא דאמרינן לר"ע היתר הנאה ל"צ ואכתי צריך היתר סחורה אי הוה מ"ה וצ"ע ומ"ש המ"ל דאי מדרבנן אמאי אסור בספק תורה אף למ"ש מהריב"ל הובא בש"ך י"ד ק"י א"א ספק דרבנן ע"י גלגול לקולא י"ל זה למ"ד ספק מ"ה לחומרא לא להר"מ ז"ל דסובר כל ספק מ"ה שריא. ובדרוש הארכתי. ומומיי"א שהביא שם י"ל דאינו מאכל בריאים כ"א לרפואה לא חיישינן ביה שלא אסרה תורה כ"א הראוי לאכילה. וצ"ע. ומוסק למ"ד אסור משום דם י"ל דאסור להסתחר בו כתבתי במ"א מזה. ומקילין ישראל ונשים לוקחים מהטבחים בני מעיים ריאה וכבד ובני מעיים הן כשירות וטריפות ומסתחרים בהם י"ל הוה כנזדמנו דאי לא יקחו הטריפות מהטבחים לא ימכרו להם כלל וצ"ע. ועתו' ב"ק ע"ב ב' ד"ה בחלב אם במקום שעומד לאכילה אסור והתורה אפשר מיירי בעומד למשוח עורות ולנודות. עיין פ' שמיני.

ואכל לא תאכלו עיין זבחים ע"א א' התורה אמרה כו' ובתוס' שם למ"ד איסור מוסיף למה לי קרא היינו נבילה אחלב איתוסף לגבוה ואף בעלת מום כולל הוה ולמ"ד אוירא גרם י"ל דה"ה קרא יבוא איסור חלב ויחול על טריפה אם נטרפה ממעי אמו וכן נבילה כה"ג במעי אמו והוציא החלב לחוץ חייל חלב עליה וצ"ע.

אגדה. צו כו' לאמר זאת תורת העולה היא העולה כו' בס' המגיד ובדרוש הארכתי וכאן אקצר. בקרבן אהרן בהקדמה עתה טוב ללמוד בקדשים מחשב לימוד ועשיה ביחד והיינו בתנאי שידאג ויתאונן על שא"א לקיים קרבנות בזמן הזה ונשלמה פרים שפתינו ומשל למלך שיש לו ב' עבדים א' זריז וא' עצל ובוחן אותם אומר להם לעשות מלאכה שא"א לעשותה העצל שוחק ואומר מיד תירץ אדוני המלך זה א"א והזריז הולך בדאגה וכאב לב וחותר אולי יוכל עשוהו והמלך נהנה מזה וזה בכלל אמרם ז"ל חשב לעשות מצוה ונאנס כו' וז"ש רמז זאת תורת העולה היא יחשב כעולה על מוקדה ואימת צריך לזה כל הלילה עד הבקר גאולה אומר שומר אתא בקר שאז יחפוץ הש"י זבחי צדק כמ"ש בתהלים סימן נ"א זבחי אלהים רוח נשברה הטיבה כו' כי בקרבנות נאמר שם העצם משא"כ בגלות שאז שם אלהים זבחי אלהים דא"א להקריב עכ"פ צריך לימוד ורוח נשברה שא"א להקריב אבל כשיבנה בית המקדש זבחי צדק כענין צדק משלך ותן לו כי עתה חוב הוא שמשלם משא"כ לע"ל לא יהיה יצה"ר יהיה זבחי צדק. ובתנאי ואש המזבח תקד בו התלהבות כמ"ש בשומרים לבקר והמזבח מתרגז על ביטול קרבנות. ובתהלים סימן ע"ג אך טוב לישראל אלהים לברי לבב כי לרשע כל טוב להאבידו ולצדיק לא טוב כל טוב כי ינוכה שם וגם פן וישמן ישורון כו' רק מיעוט טוב אז יפה לו אבל צדיק ורע לו ביותר ח"ו פן יהרהר אבל לחסיד גמור טוב לו זה כי לא יהרהר ושם ימצא הכל. א"ך מיעוט טוב לישראל כשר ויהיה מלת טוב משרת לשתיים אלהים מדה"ד רק לברי לבב שאן מהרהר כו' אבל לרשע טוב לו כל טוב עכ"פ יהיה לו טוב בכאן לא לירית תרתי גיהנם ומיהו לפעמים גם רשע יש רע לו מאוד וקנאתי בהוללים שלום רשעים אראה לא שלות רשעים רק שלומם התברך כלבבו ואין מתחרט כלל וקנאה לשון חרון אף ומ"ש אסף אך טוב מיעוט טוב הוא טוב לישראל מפני שזקנו קרח מחמת רוב עשר כו' אמר כן ע"ד כי העושק יהולל חכם.