Tevat Gome, V'Zot HaBerachah
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
בפסוק ברך ה' חילו ופועל ידו תרצה בקדושין כהן שהיה משמש ונודע שהוא בן גרושה ר"א ור"י אי עבודתו כשירה ברך ה' חילו אפילו חולין שבך תרצה. בתורת חיים חולין י"א מקשה מנלן דאזלינן בתר רובא אמאי לא יליף מכהן עובד עבודה דלמא זנתה אמו. ואיך שריא לאינסובי איתתא דלמא ממזרת היא יע"ש ובס' ראש יוסף כתבנו מן ממזרת צ"ע דוודאי ממזרת אסרה תורה לא ספק א"כ כ"ש דלא חיישינן דלמא זנתה אמה והיא ממזרת ומכהן איך עובד עבודה קשה באמת דאזלינן בתר רובא אכתי דלמא זינתה אמו פעם אחת והוה זונה והוא חלל ואיך עובד עבודה ולזה י"ל בב' אנפי. האופן הא' דאזלינן בתר רובא העמיד האם בחזקת צדקת ולא זינתה ולשמא אנסה א' והיינו עכו"ם כמ"ש התוס' חולין י"א ב' ומהרש"א ז"ל שם י"ל כל באונס לא עשאה זונה עמ"ל פח"י מהלכו' איסורי ביאה בזה. האופן השני י"ל למ"ד כהן שעבד ונודע שהוא חלל עבודתא כשירה אין קושיא כלל דספק כשר לעבודה ולא אסרה התורה הספק בכלל אבל הא קשה דלמא זנתה אמו וממזר הוא ולאו כהן כלל וכה"ג לא הכשיר' התורה רק חלל מרצה עבודה בלא נודע ולזה הקשה שפיר ולמ"ד מחלל עבודה הוא ר"א בתרומה פ"ח מ"א וסבר ספק מ"ה אסור כוי חייבין אשם תלוי קשיא שפיר איך כהן עובד עבודה דלמא אנסה עכו"ם והוה זונה י"ל לדידיה ע"כ באונס לא עשאה זונה דאל"כ בתולה ולא בעולה למה לי עמ"ל פח"י מהא"ב והר"מ ז"ל דפסק באונס עשאה זונה פסק כר"י דספק חלל עבודתו כשירה גם להר"מ ז"ל כל ספק מ"ה שריא רק היכא דסמיא בידיה לברורי והבן זה גם איך שריא לאינסובי איתתא העמיד בחזקת צדקת ואנסה עכו"ם ועכו"ם הבא על א"א הוולד כשר באה"ע סי' ד' סי"ח יע"ש והנה רבינו הגדול הגאון מופת הדור רבן של כל בני הגולה רבינו חיים כהן ז"ל שהיה אב"ד בק"ק לבוב יע"א השיב לי וז"ל מ"ש מכ"ת באמת איך כהן עובד עבודה דלמא זנתה פ"א והוה חללה י"ל העמיד האם בחזקת צדקת ולא היתה מכשילה לבעלה. והנה אף באונס אסורה לבעלה עכ"ל הגאון ז"ל וגם האריך בשאר ענינים והמה בכתובים אצלי בס' ראש יוסף על חולין בדף י"א. ומ"ש דלא מכשילה בעלה הוא ל"ד דא"ע נמי לא מכשילה שהיא מוזהרת כהוא עיין יבמות צ"ד ב' לא יקחו כו'. ואמנם חזקה לומר העמיד האם בחזקת היתר לבעלה י"ל לראב"י לא קים ליה חזקה מקרא אבל חזקה צדקת היא מחמת רוב ישראל בחזקת כשרות הם וה"ה ממזר נמי בחזקת כשרות מיהא הוה וגר שנתגייר צ"ע אי יש לו חזקה מרוב ומיהו חזקה יש לו ונ"מ בשוחט שאיתרע בישראל גמור י"ל חזקה דמעיקרא מחמת רובא עדיף טפי מהשתא ומחזקת שאין זבוח עיין נדה מקוה ובי"ד א' משא"כ בגר. וכהן איך שריא לאינסובי איתתא דלמא נבעלה באונס ע"י עכו"ם להר"מ ז"ל הוה זונה וכ"ת דאם פ"פ בלא"ה אסורה וא"ל הרי לא זינתה א"כ מה אריא דכתבה התורה כה"ג והוא אשה בבתוליה יקח כהן הדיוט נמי וכ"ת כה"ג מוזהר אף על הבוגרת וכ"ה לא ויש סימן פתח סתום או דם עיין כתובות ט' א' ור"א יבמות נ"ט א' מכשיר בבוגרת ואיהו סבר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי אלמא ספק מ"ה שרי ומיהו במשנה ר' אלעזר בלא יו"ד ובכריתות ביו"ד עיין תוס' ב"ב פח"ה ויבמות ס"א ב' גרס ר' אלעזר בלא יו"ד. ומיהו יש חזקה משנולדה היתה כשירה וקשה לראב"י דלא קים ליה חזקה מקרא ואמאי לא יליף איך כהן שריא לאינסובי איתתא. וחזקה דפ"פ י"ל נבעלה שלא כדרכה וכ"ז לפלפולא בעלמא.
אגדה. התורה מסיימת לעיני כל ישראל עיין בצידה לדרך בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל שישראל שומרי התורה הם ושומרי העולם. ובש"ה שמוני נוטרה את הכרמים שומר לכל העולם וכרמי שלי לא נטרתי. ורמז במשנה ד' שומרים כו' הנה לא מצינו פשע חמור מעון ולפעמים מצינו פשע קל ממזיד וקרוב לשוגג עט"ז א"ח רל"ה ד' ובחה"ר ברכות ט' במזיד לא ואפילו פוש"ע יע"ש היינו תחילתו בפשיעה ועי"כ בא לידי עבירה אבל גוף עבירה בשוגג היה וז"ש דוד המלך ע"ה דברי עונות גברו. מני צריך אני לסבול יסורים אבל פשעינו שלא נזהרנו ועי"כ באנו לידי עבירה אתה תכפרם ובשוגג קרוב למזיד צ"ע לענין קרבן. כרוב רחמיך מחה פשעי כו'. שומר חנם המצות והתורה ע"י שלא לקבל פרס פטור על השוגג כעין אונס רק בפשיעה שלא נזהר. בתחלה חייב כעין מלכותא דארעא מי שמשרת אצל המלך בחנם אין מדקדק עמו כ"כ שואל כל הנאה שלו הם כל התורה ומצות רק שכר עוה"ז אפילו באונסין ראוי לחייב כי אונס רחמנא פטרי' חידוש במלך ב"ו לפעמים אינו כן המזלזל בכבוד המלך לשמור א"ע משא"כ כשכל הנאה שלו. ודע חישב ונאנס מעלה באלו עשאה נסתפקתי י"ל דווקא שכר עוה"ב לא עוה"ז דאטו משרת במחשבה יטול פרס וי"ל אלו דברים שאוכל כו' והקרן קיימת וכל שיש לו קרן יש לו פירות על המחשבה ביתר עוז והעצומות ומיהו ע"מ לקבל פרס עוה"ז לא והבן. שומר שכר ע"ד ואביו שמר המתין פרס שלו הוא שיהיה בן עוה"ב חייב בגניבה אם יש בו פניה ובפני הבריות ואבידה שוגג. שוכר הוא שמבין שזכיה גדולה לישראל שבחר בנו ה' ונתן לו תורתו וכמ"ש הרמב"ן ז"ל במצוה ט"ו שצוונו להודות ולברך על התורה על המתנה טובה שנתן לנו הביאותיו פ' האזינו יע"ש וראוי ליתן גופו ונשמתו לה' על שזיכנו לעבוד אותו ועכ"ז עובד לטובת עצמו ג"כ ורוצה לנחול ב' עולמות עוה"ז ועוה"ב י"א כשומר שכר הואיל וכוונתו ג"כ לעוה"ז ולעוה"ב לקיבול פרס וי"א כש"ח שהמלאכים ג"כ עובדים ה' לקיבול פרס לשמוע בקול דברו זהו שכירות שלהם. הא דאמרינן מדה טובה מרובה ממדת פורענות ק"ו והיינו דווקא כשהמצוה לשמה בלי פניה ק"ו מעבירה בלי פניה אבל כשהמצוה בפניה אמרינן דיו. ה' יתן בלבינו לשוב בתשובה שלימה ויגאלנו גאולת עולם ב"ב אמן.