Tevele Bondi on Pesach Haggadah, Magid, Rabban Gamliel's Three Things
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואחר ספור המעשה תמצא ג"כ טעם שאוכלין דווקא מצה ולא חמץ מפני שהמצריים לא היו מאמינים במכת בכורות אף אחר כל ההתראות שהיו שומען ממשה והכל ישראל עד ויהי בחצות הלילה אז ראו בעיניהם שד' הכה כל בכור במצרים מיד ויקם המלך פרעה עצמו ממטתו והוה בעצמו מחזר על הפתחים ובא מבית לבית לחפש את משה ואהרן מפני שנפל פחד עליו בעבור שהוא עצמו בכור היה וכששמעו משה ואהרן שפרעה מבקש אותם מאז החביאו והצפינו את עצמם בחדרי חדרים. וע"י זאת רץ פרעה עצמו משוק לשוק ומפתח לפתח בכל העיר וצועק היכן משה שרוי היכן אהרן שרוי. ואח"כ באים בגלוי ואומרים לפרעה הלא אתה אמרת אל תוסיף ראות פני ולמה באת אלינו? כך מתגרים עמו. ושואלים לו מה בקשתך. ויאמר קומו צאו מתוך עמי קחו כאשר דברתם. וברכתם גם אותי והתפללו עלי שלא אמות עם שאר בכורי מצרים. ויפצר להם מאוד שילכו ולא לעכבם עוד שעה אחת במצרים אמר לו משה וכי בורחים אנו לצאת בלילה. והקב"ה צוה לנו לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר לא כן. אלא אנו יוצאים ביום לעיני כל מצרים כדי שלא יאמרו מצרים אח"כ אנו בורחים בלילה. אמר להם פרעה א"כ מה אעשה אמרו לו משה ואהרן קרא בקול גדול ואמור בני ישראל הרי אתם ברשות עצכם קומו צאו מתוך עמי. וכן עשה פרעה בעצמו. ומאותה השעה נחשבו גאולים. וקראו הלל בחצות הלילה אחר אכילת פסח על מצות ומרורים. כמו שאנו עושים אחר אכילת מצה ואמרו הללו עבדי ד' ולא עבדי פרעה. וכאור הבקר ותחזק מצרים למהר לשלחם והיו ישראל אומרים איך אפשר לנו לילך לדרך בלא לחם וגם יצרכו לנו כל מיני כלים לאכול ולשתות ולבשל בדרך ומהיכן לנו שמלות במדבר על כן עדיין אנו צריכים להתמהמה לאפות הלחם ולהכין כל צרכינו לצאת לדרך. אך המצריים מחמת פחד כי אמרו כולנו מתים לא יכלו להתמהמה רגע אחד. ונותנים מיד לישראל כל בקשתם וישאילום. ואף מה שלא שאלו מהם היו נותנים להם. אתה אומר אחד טול שנים ולך וע"י זאת התקבצו כל ישראל כל כסף וזהב וינצלו את מצרים. אך בצק לא הניחום המצרים לשהות כדי חימוץ ונותנים לעם טרם יחמץ. וישא ישראל צרורות בשמלתם על שכמם. וכשהגיע ישראל למדבר נקדה להם חמה וחפרו בורות בארץ וישימו בתוכם הבצק ויזרח עליו השמש. ויאפו עגת מצות כי לא חמץ ומהאי טעמא הזהרנו מלאכול חמץ בפסח כמאמר בעה"ג מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בציקם וגו'. וטעם דבלילה הראשונה הוא חובה לאכול מצה לזכרון בעת הוציאנו ממצרים בלילה הה היו אבותינו אוכלין מצות כדכתיב על מצות ומרורים יאכלוהו: