ויהי אחרי הַכּוׂת אלכסנדר בן פילפוס המקדוני אשר יצא מארץ כיתים [את חיל פרס] ויך את דריָוֶש מלך פרס ומדי וימלוך תחתיו בראשונה בארץ יון:

ויערוך מלחמות רבות וילכוד מבצרים וישחט מלכי ארץ:

ויבוא עד קצוֹת-הארץ וייקח שְלל-גויים רבים ותשקוט הארץ לפניו וירם ויגבה לבו:

ויאסוף חיל כבד מאוד וימלוך על ארצות גוים ורוזנים ויהיו לו למס:

ויהיה אחר הדברים האלה ויפול למשכב וידע כי ימות:

ויקרא לעבדיו הנכבדים אשר גדלו אתו מנעוריו ויחלק להם את מלכותו בעודנו חי:

וימלוך אלכסנדר שתים-עשרה שנה וימות:

וישלטו עבדיו איש במקומו:

וישימו כולם כתרי מלכות בראשיהם אחרי מותו ובניהם אחריהם שנים רבות וירבו רעות בארץ:

ויצא מהם שורש רשע אנטיוכוס אפיפנס בן אנטיוכוס המלך אשר היה בן תערובות ברומי וימלוך בשנת מאה ושלושים ושבע למלכות היוונים:

בימים ההם יצאו מקרב ישראל בני בליעל וידיחו רבים לאמור נֵלכה ונכרתה ברית את הגויים אשר סביבותינו כי מן היום אשר סרנו מעמהם מצאונו רעות רבות:

וייטב הדבר בעיניהם:

ויתנדבו אנשים מן העם וילכו אל המלך וישליטם המלך לעשות כחוקי הגויים:

ויבנו גמנסיון בירושלים כמשפטי הגויים:

ויעשו להם ערלה ויעזבו ברית קודש ויצמדו לגוים ויתמכרו לעשות רע:

ותִכּוֹן המלוכה לפני אנטיוכוס ויתנשא למלוך בארץ מצרים למען מלוך על שתי הממלכות:

ויבוא מצרימה בעם כבד ברכב ובפילים ובפרשים ובאֳני גדול:

ויערוך מלחמה עם תלמי מלך מצרים ויסוג תלמי מפניו וינוס ויפלו חללים רבים:

וילכדו ערי המבצר בארץ מצרים וייקח שלל ארץ מצרים:

וישוב אנטיוכוס אחרי הכותו את מצרים בשנת מאה וארבעים ושלוש ויעל על ישראל ועל ירושלים בעם כבד:

ויבוא אל המקדש בגאווה וייקח את מזבח הזהב ואת מנורת המאור ואת כל כֵליה:

ואת שולחן המערכת ואת הקשוות ואת המזרקות ואת כפות הזהב ואת הפרוכת ואת העטרות ואת עדי הזהב אשר לפני ההיכל ויפצל הכול:

וייקח את הכסף ואת הזהב ואת כלי החמדה וייקח את אוצרות המטמונים אשר מצא:

ובקחתו הכול שב לארצו ויעש הרג רב וידבר בגאוּת רבה:

ויהי אבל גדול בישראל בכל מקומותיהם:

ויאנחו ראשים וזקנים בתולות ובחורים אומללו ויופי נשים שונה:

וכל חתן נשא קינה יושבת בחופה התאבלה:

והארץ חלה על יושביה וכל בית יעקב לבש בושת:

מקץ שנתיים ימים שלח המלך את שר המוּסים לערי יהודה ויבוא ירושלימה בחיל כבד:

וידבר אליהם דברי שלום במרמה ויאמינו לו ויפול על העיר פתאום ויך בה מכה רבה ויאבד עם רב מישראל:

ויקח את שלל העיר וישרפהּ באש ויהרוס את בתיה ואת חומותיה מסביב:

וישבו את הנשים ואת הטף ואת הבהמה בזזו:

ויבנו את עיר דוד בחומה גדולה וחזקה ובמגדלים בצורים ותהי להם למצודה:

וישכון שם גוי חוטא אנשי אוֶן ויתבצרו בה:

ויצברו נשק ואוכל ובאׇספם שלל-ירושלים שמו שם ויהי למוקש גדול:

ויהי למארב לבית המקדש ולשטן רע לישראל תמיד:

וישפכו דם נקי מסביב למקדש ויטמאו את המקדש:

וינוסו יושבי ירושלים בגללם ותהי מושב זרים ותהי נכריה לזרעה ובניה עזבוה:

בית המקדש הוּשם כמדבר חגיה נהפכו לאבל שבתותיה לכלימה כבודה לבוז:

כרוב כבודה גדל קלונה וגודלה נהפך לאבל:

ויכתוב המלך אל כל מלכותו להיות כולם לעם אחד:

ולעזוב כל איש את חוקותיו ויקבלו כל העמים כדבר המלך:

ורבים מישראל רצו בעבודתו ויזבחו לאלילים ויחללו את השבת:

וישלח המלך ספרים ביד מלאכים לירושלים ולערי יהודה ללכת אחרי חוקים נכרים לארץ:

ולמנוע עולות וזבח ונסך מן-המקדש ולחלל שבתות וחגים:

ולטמא מקדש וקדושים:

לבנות במות והיכלות ופסילים ולהקריב חזירים ובהמות טמאות:

ולהניח את בניהם בלתי מולים ולשקץ את נפשותם בכל טמא ופיגול:

לשכוח את התורה ולהחליף כל החוקים:

ואשר לא יעשה כדבר המלך ימֹת:

ככול הדברים האלה כתב למלכותו ויפקד פקידים על כל העם ויצו לערי יהודה להקריב בעיר ועיר:

ויתחברו אליהם רבים מן העם כל עוזב את התורה ויעשו רעות בארץ:

וישימו את ישראל במחבואים בכל מנוסם:

ובחמישה עשר יום בכסליו בחמש וארבעים ומאה שנה בנו שיקוץ משומם על המזבח ובערי יהודה מסביב בנו במות:

ובפתחי הבתים וברחובות זבחו:

וספרי התורה אשר מצאו שרפו באש בקורעם:

ובכל אשר ימצא בידי איש ספר ברית וכל אשר יחפוץ בתורה דת המלך להמיתו:

בתקפם עשו כן לישראל לנמצאים חודש בחודשו בערים:

ובחמישה ועשרים לחודש הקריבו על הבמה אשר הייתה על המזבח:

ואת הנשים אשר מלו את בניהן המיתו על פי הפקודה:

ויתלו את העוללים בצוואריהם ואת בני בתיהם ואת המלים אותם [המיתו]:

ורבים בישראל היו אמיצים ויתחזקו לבלתי אכול טמא:

ויבחרו למות לבלתי הטמא במאכלים ולבלתי חלל ברית קודש וימותו:

ויהיה קצף גדול על ישראל מאוד: