ובשנת שישים ומאה עלה אלכסנדר בן אנטיוכוס אפיפנס וילכוד את עכו ויקבלוהו וימלך שם:

וישמע דמיטריוס המלך ויאסוף חיל גדול מאוד ויצא לקראתו למלחמה:

וישלח דמיטריוס אל יונתן ספרים בדברים שלום לגדל אותו:

כי אמר נקדים לעשות שלום אתו בטרם יעשוהו עם אלכסנדר נגדנו:

כי יזכור את כל הרעות שעשינו לו לאחיו ולעם:

ויתן לו תוקף לאסוף חיל ולכין נשק ולהיות בן בריתו ואת בני התערובות אשר במצודה אשר להשיב לו:

ויבוא יונתן ירושלים ויקרא את הספרים באזני כל העם והאנשים מן המצודה:

וייראו יראה גדולה כי שמעו כי נתן לו המלך תוקף לאסוף חיל:

וישיבו האנשים מן המצודה ליונתן את בני התערובות וימסרם להוריהם:

וישב יונתן בירושלים ויחל לבנות ולחדש את העיר:

ויאמר לעושי המלאכת לבנות החומות והר ציון מסביב אבני מחצב למבצר ויעשו כן:

ויברחו הנכרים אשר היו במבצרים אשר בנה בקחידס:

וינח כל איש את מקומות וילך אל ארצו:

רק בבית צור נשארו אחדים מן העוזבים את התורה ואת המצוות כי הייתה [להם] למנוס:

וישמע אלכסנדר המלך את כל הדברים אשר שלח דמיטריוס ליונתן ויספרו לו את המלחמות ואת הגבורות אשר עשה הוא ואחיו ואת התלאות אשר מצאום:

ויאמר הנמצא כזה גבר אחד ועתה נשימה אותו אוהב ובן בריתנו:

ויכתוב ספרים וישלח אליו כדברים האלה לאמור:

המלך אלכסנדר לאחיו יונתן שלום:

שמענו עליך כי איש גיבור חיל אתה ונאה לך להיות אוהבנו:

ועתה העמדנוך היום לכהן גדול לעמך ואוהב המלך תִקרֵא ׀ וישלח אליו ארגמן ועטרת זהב ׀ ולהשכיל באשר לנו ולשמור אהבה אלינו:

וילבש יונתן את מעיל הקודש בחודש השביעי בשנת ששים ומאה בחג הסוכות ויאסוף חיל ויכן נשק רב:

וישמע דמיטריוס את הדברים האלה ויעצב מאוד ויאמר:‏[1] מה זאת עשינו כי הקדימנו אלכסנדר להקים אהבה עם היהודים להתחזק:

אכתוב גם אני אליהם דברי תנחומים וגדולות ומתנות למען יהיו אתי לעזר:

וישלח אליהם כדברים האלה:

המלך דמיטריוס לעם היהודים שלום:

את אשר שמרתם אתנו את בריתותיכם ותישארו באהבתנו ולא התחברתם לאויבינו שמענו ושמחנו

ועתה הישארו עוד לשמור אלינו אמונה וגמלנו לכם טובות חלף הטובות אשר תעשו איתנו:

והנחות רבות נעשה לכם ונתנו לכם מתנות:

ועתה אני מתיר אתכם ושומט לכל היהודים מן המסים וערך המלח וממסי הכתר:

ושלישית הזרע וחצי פרי העץ אשר ייפול לי לקחת אני מניח מן היום והלאה לקחת מארץ יהודה ומשלושת הגלילות אשר חוברו אליה מן בשומרון והגליל למן היום הזה ועד עולם:

וירושלים תהיה קדושה וחפשיה וגבולה מן המעשרות ומסים:

אני מניח גם את תוקף המצודה אשר בירושלים ונותן לכהן הגדול למען ישים בה אנשים אשר יבחר בהם לשמרה:

וכל נפש היהודים אשר הובלה בשבי מארץ יהודה לכל מלכותי אני משלח חפשי חינם וכולם יניחו את מסיהם וממקניהם:

וכל החגים והשבתות וראשי החודשים וימי המועדים ושלושה ימים לפני החג ושלושה ימים אחר החג יהיו כולם ימי חופש והנחה לכל היהודים אשר במלכותי:

ולא יהיה כוח לאיש לנגוש ולאלץ איש מהם לכל דבר:

וכתבו מן היהודים בחיל המלך כשלושים אלף איש וניתן להם שכר כאשר יגיע לכל חיל המלך:

והועמדו מהם במבצרי המלך הגדולים ומהם יועמדו על צרכי המלכות אשר לאמונה ואשר עליהם והראשים מהם יהיו והלכו בחוקותיהם וכאשר ציווה המלך בארץ יהודה:

ושלושת הגלילות אשר חוברו ליהודה מארץ שומרון מחבר אנוכי ליהודה אשר יחשבו להיות לאחד ולא ישמעו לשלטון אחר כי אם לכהן הגדול:

ואת עכו ואת הארץ הבאה אלי נתתי מתנה לבית המקדש אשר בירושלים להוצאה הנחוצה במקדש:

ואנוכי נותן שנה שנה חמישה עשר אלף שקל כסף מתבואת המלך מן המקומות הבאים:

וכל העודף אשר לא נתנו הפקידים כבשנים הראשונות יתנו מעתה למלאכת הבית:

ומלבד אלה חמשת אלפי שקל כסף אשר היו לוקחים כבשנים הראשונים מצרכי המקדש דבר שנה בשנה גם אלה הונחו כי לכהנים העובדים הם:

וכל אשר ינוס למקדש אשר בירושלים ולכל גבולו הרחיב למלך וכל דבר ינקה הוא וכל אשר לו במלכותי:

ולהבנות ולהתחדש מלאכת המקדש וההוצאה תינתן מתבואת המלך:

ולהבנות חומות ירושלים ולבצר מסביב וההוצאה תינתן מתבואת המלך ולבנות החומות ביהודה:

וכשמוע יונתן והעם את הדברים האלה לא האמינו להם ולא קיבלו כי זכרו את הרעות הגדולות אשר עשה בישראל ועינה אותם מאוד:

וירצו באלכסנדר כי הוא היה להם ראשון לדברי שלום ויעזרו לא כל הימים:

ויאסוף אלכסנדר חיל רב ויחן לקראת דמיטריוס:

ויאסרו מלחמה שני המלכים וינס מחנה דמיטריוס וירדוף אחריו אלכסנדר ויגבר עליהם:

ותחזק המלחמה מאוד עד בוא השמש ויפול דמיטריוס ביום ההוא:

וישלח אלכסנדר אל תלמי מלך מצרים מלאכים בדברים האלה לאמור:

כבר שבתי למלכותי ואשב על כסא אבותיי ואתפוש את הממשלה ואגוף את דמיטריוס ואכבוש את ארצנו:

ואאסור אתו מלחמה וינגף הוא ומחנהו על ידנו ונשב על כיסא מלכותו:

ועתה נקימה אהבה בנינו ועתה תן לי בתך לאשה והתחתנתי לך ונתתי לך מתנות ולה הראויות לך:

ויען תלמי המלך לאמור ברוך היום אשר בו שבת לארץ אבותיך ותשב על כיסא מלכותם:

ועתה אעשה לך אשר כתבת ופגשתני בעכו למען נתראה והתחתנתי לך כאשר אמרת:

ויצא תלמי ממצרים הוא וקליאפטרה בתו ויצא לעכו בשנת שתים וששים ומאה:

ויפגשהו אלכסנדר המלך ויתן לו את קליאופטרה בתו ויעש את משתהָ בעכו כדרך המלכים בכבוד גדול:

ויכתוב אלכסנדר המלך אל יונתן לצאת לפניו:

וילך בכבוד לעכו ויפגוש את שני המלכים ויתן להם כסף וזהב ולאוהביהם ומתנות רבות וימצא חן לפניהם:

ויאספו נגדו אנשי בליעל מישראל אנשים פושעים להתאונן עליו ולא שמע אליהם המלך:

וימו המלך ויפשיטו את יונתן את בגדיו וילבישוהו ארגמן ויעשו כן:

ויושיבהו המלך על ידו ויאמר לשריו צאו אתו אל רחוב העיר וקראו כי איש אל יתאונן עליו בכל דבר ואיש אל יעציבהו בכל דבר:

ויהי כאשר ראו המתאוננים את כבודו כאשר קרא לפניו הקורא והוא מלובש ארגמן וינוסו כולם:

ויכבדוהו המלך ויכתבהו מן האוהבים הראשונים וישימהו שר צבא ושר פלך:

וישב יונתן ירושלים בשלום ובשמחה:

ובשנת חמש וששים ומאה בא דמיטריוס בן דמיטריוס מכרתים לארץ אבותיו:

וישמע אלכסנדר המלך ויתעצב מאוד וישב לאנטיוכיה:

ויעמד דמיטריוס את אפולוניוס אשר היה על שדה ארם ויאסוף חיל רב ויחן על יבנה וישלח אל יונתן הכהן הגדול לאמור:

אתה לבדך התקוממת נגדנו ואני הייתי ללעג ולקלס בגללך ולה תראה תקפך נגדנו על ההרים:

ועתה אם תבטח בחילך רד אלינו אל העמק ונשפטה שם כי אתו חיל הערים:

שאל ולמד מי אני והנשארים העוזרים לנו ואמרו אין לכם מעמד רגל בפנינו כי פעמיים נגפו אבותיך בארצם:

ועתה לא תוכל לעמוד כנגד סוס וחיל זה בעמק אשר אין שם אבן ולא צור ולא מקום לנוס:

וכשמוע יונתן את דברי אפולוניוס ויסער לבו ויבחר עשרת אלפים איש ויצא מירושלים ויצא לפניו שמעון אחיו לעזרתו:

ויחן על יפו ויסגרו בעדו האנשים מן העיר כי מצב אפולוניוס בימו וילחמו אותה:

ואנשים מן העיר יראו ויפתחו וימשול יונתן ביפו:

וישמע אפולוניוס ויערוך שלושת אלפים סוס וחיל רב וילך אשדודה כמו עובר ויסוג אל העמק כי היה לו המון פרשים ויבטח בהם:

וירדוף אחריו אשדודה ויאסרו המחנות המלחמה:

וישאר אפולוניוס אלף פרשים בהחבא מאחוריהם:

וידע יונתן כי יש מארב מאחוריו ויסובו את מחנהו וישפכו את החיצים בעם מן הבוקר עד הערב:

והעם עמד כאשר ציווה יונתן וילאו סוסיהם:

וינהג שמעון את חילו וילחם עם הגדוד והפרשים עייפו וינגפו מפניו וינוסו:

והפרשים נפוצו בעמק וינוסו אשדודה ויבואו לבית דגון היכל אלילם להינצל:

וישרוף יונתן את אשדוד ואת הערים אשר סביבותיה וייקח את שללן ואת היכל דגון ואת אשר נסו אליו שרף באש:

ויהיו הנופלים בחרב עם השרופים כשמונת אלפים איש:

ויסע משם יונתן ויחן על אשקלון ויצאו האנשים מן העיר לפניו בכבוד גדול:

וישב יונתן ירושלים עם האנשים אשר אתו ולהם שלל רב:

ויהי כשמוע אלכסנדר המלך את הדברים האלה ויוסף עוד לכבד את יונתן:

וישלח לו קרס זהב כמשפטו לתת לשארי המלכים וייתן לו את עקרון ואת כל גבולה לנחלה: