וישלח אנטיוכוס בן דמיטריוס המלך אגרות מאיי הים אל שמעון הכהן ושר היהודים ולכל העם:

ובהן היה כדבר הזה: המלך אנטיוכוס לשמעון כהן גדול ושר האומה ולעם היהודים שלום:

אחרי אשר אנשי בליעל תפשו את מלכות אבותינו אחפוץ לדרוש את המלכות למען אקומם אותה כאשר הייתה בראשונה ואאסוף המון חיל ואכין אניות מלחמה:

ואחפוץ לעבור בארץ למען אענוש את מחריבי ארצנו והמשימים ערים רבות במלכותי:

ועתה קיימתי לך את כל ההנחות אשר עשו לך המלכים אשר היו לפניי ושאר המתנות אשר הניחו לך:

ומניח אנכי לך לעשות מטבע שלך מטבע בארצך:

וירושלים והמקדש יהיו חופשיים וכל הנשק אשר הכינות והמבצרים אשר בנית אשר תמשול בהם יישארו לך:

וכל חוב המלך ומסי המלך מעתה לכל הימים מונחים לך:

וכאשר נקומם את מלכותנו נכבד אותך ואת עמך ואת המקדש בכבוד גדול להיות כבודכם נראה בכל הארץ:

בשנת ארבע ושבעים ומאה יצא אנטיוכוס לארץ אבותיו ויאסוף אליו את כל החיל עד אשר מעטים היו עם טריפון:

וירדוף אחריו אנטיוכוס המלך וילך אל דור בורח עד הים:

כי ראה כי נאספו עליו הרעות וחילו עזבהו:

ויחן אנטיוכוס על דור ואתו שתים עשרה ריבוא אדם לוחמים ושמונת אלפים פרשים:

ויסובו את העיר והאניות מן הים קרבו ויך את העיר מן הארץ ומן הים ולא נתן לאיש לצאת ולבוא:

ויבוא נומיניוס ואשר אתו מרומי ולהם אגרות אל המלכים ואל הארצות ובהן היה כתוב ככה:

לוקיוס יועץ הרומיים לתלמי המלך שלום:

מלאכי היהודים באו אלינו אהבנו ובני ברית לחדש את האהבה ואת הברית אשר מבראשונה שלוחים מאת שמעון הכהן הגדול ועם היהודים:

והביאו מגן זהב אלף מנה:

וייטב לנו לכתוב למלכים ולארצות כי לא יבקשו להם רעה וכי לא ילחמו אותם ואת עריהם ואת ארצם וכי לא יעזרו לנלחמים אתם:

וייטב לנו לקבל את המגן מהם:

ואם ינוסו אנשי בליעל מארצם אליכם תמסרו אותם לשמעון הכהן הגדול למען יקום בהם כתורתם:

וככה כתב לדמיטריוס המלך ולאטלוס ולארתם ולארשכה:

ולכל הארצות לשמשכה ולבני אשפרטה ולדלוס ולמונדוס ולסיקיון ולקאריס ולסמוס ולפמפוליה וללוקייה ולהליקרנסוס ולרודוס ולפסיליס ולקוס ולסידי ולארדוס ולגורטונה ולקנידוס ולקפריסין ולקוריני:

ופתשגן הכתבים ההם כתב לשמעון הכהן הגדול:

ואנטיוכוס המלך חנה על דור ביום השני ויקרב אליה את חילו בעשותו מכונות ויסגור את טריפון מצאת ומבוא:

וישלח אליו שמעון אלפים איש בחור לעזור לו וכסף וזהב ודי אוכל:

ולא חפץ לקבלם וישם לאל את כל אשר נדבר אתו בראשונה ויתנכר אליו:

וישלח אליו את אתנביוס אחד מאוהביו לדבר עמו לאמור אתם מושלים ביפו ובגזר ובמצודה אשר בירושלים ערי ממלכתי:

את גבולותיהם השימותם ותעשו רעה גדולה בארץ ותשתררו במקומות רבים בממלכתי:

ועתה השיבו את הערים אשר לקחתם ואת מסי המקומות אשר השתררתם עליהם מחוץ לגבולות יהודה:

ולא ונתתם תחתם חמש מאות ככרי כסף ובעד ההשחתה אשר השחתם ומס הערים עוד ככרים חמש מאות ולא ובאנו ונלחמנו אתכם:

ויבוא אתנביוס אוהב המלך ירושלים וירא כבוד שמעון ואת מערכת הכלים ועם כלי הזהב וכלי הכסף ואת המעמד הגדול וישתומם ויודע לו את דברי המלך:

ויען שמעון ויאמר לו לא ארץ נָכריה לקחנו ולא ברכוש נָכרים מָשָלְנו כי אם נחלת אבותינו אשר בידי אויבינו בעת מן העתים בלא משפט נכבשה:

ואנחנו כאשר הייתה לנו עת השיבונו את נחלת אבותינו:

ועל יפו וגזר תדרוש הן עשו בעמנו רעה גדולה ובארצנו בעדן ניתן מאה ככר ולא ענהו דבר:

וישב בחרי אף אל המלך ויודע לו את הדברים האלה ואת כבוד שמעון וכל אשר ראה ויכעס המלך כעס גדול:

וטריפון ירד באניה ויברח לארתוסיה:

ויעמד המלך את קנדביוס לשר צבא שני על ארץ החוף וחיל רגלים ופרשים נתן לו:

ויצו עליו לחנות לפני יהודה ויצו עליו לבנות את הקדרון ולבצר את השערים ולהלחם את העם והמלך רדף אחרי טריפון:

ויבוא קנדביוס ליבנה ויחל להרגיז את העם ולנחול ביהודה ולקחת את העם בשבי ולהרוג:

ויִבֶן את הקדרון וינח שם סוס וחיל למען ישׁוֹדו בצאתם את דרכי יהודה כאשר ציווה לו המלך: