ויקח גרגיאס חמשת אלפים איש ואלף פרשים בחור ויסע המחנה לילה:

לנפול על מחנה היהודים ולהכותם פתאום ובני המצודה היו לו למורי דרך:

וישמע יהודה ויסע הוא והגיבורים להכות את חיל המלך אשר בעמאוס:

עד החיל מפוזרים היו מחוץ למחנה:

ויבוא גרגיאס אל מחנה יהודה לילה ולא מצא איש ויחפש אותם בהרים כי אמר נסים הם ממנו:

וכאור הבוקר נראה יהודה בשפלה בשלושת אלפי איש אך מגינים וחרבות לא היו להם כאשר חפצו:

וייראו מחנה הגוים חזק ומבוצר ופרשים סובבים אותו והם מלומדי מלחמה:

ויאמר יהודה לאנשים אשר אתו אל תראו מהמונם ומעברתם אל פחדו:

זכרו איך נושעו אבותינו בים סוף כאשר רדף אחריהם פרעה בחיל:

ועתה נקרא לשמים אם יחפץ בנו ויזכור ברית אבות והשמיד את המחנה הזה מפנינו היום:

וידעו כל הגוים כי יש פודה ומציל לישראל:

וישאו הנכרים את עיניהם ויראו אותם באים מנגד:

ויצאו מן המחנה למלחמה ויתקעו אשר עם יהודה:

ויתגרו ויגפו את הגוים וינוסו אל הבקעה:

והמאסף כולו נפל בחרב וירדפו אחריהם עד גזר ועד שדות אדום ואשדוד ויבנה ויפלו מהם כשלושת אלפים איש:

וישב יהודה והחיל מרדוף אחריהם:

ויאמר לעם אל תחמדו את השלל כי מלחמה נגדנו:

וגרגיאס והחיל בהר קרוב לנו ואתה עמדו בפני אויבינו והלחמו אותם ואחרי כן תקחו שלל קוממיות:

עד יהודה מדבר אלה וירא חלק נשקף מן ההר:

וירא כי נגפו ושורפים את המחנה כי העשן הנראה גילה את אשר נהיה:

וכאשר ראו את אלה ויבהלו מאוד:

וכאשר ראו את מחנה יהודה בעמק נכון לקרב ויברחו כולם אל ארץ פלישתים:

ויהודה שב לבוז את המחנה ויקח זהב רב וכסף ותכלת וארגמן-ים ורכוש גדול:

ובשובם שרו והללו לשמים "כי טוב כי לעולם חסדו":

ותהי תשועה גדולה בישראל ביום ההוא:

ואשר נמלטו מן הנכרים ויבואו ויגידו ללוסיאס את כל הקורות:

וכשמעו נבהל מאוד ויחר לו כי לא היה כחפצו לישראל ולא נעשה אשר ציווה לו המלך:

ומקץ שנה אסף לגדודים שישים אלף איש בחור וחמשת אלפים פרשים להלחם אותם:

ויבואו ליהודה ויחנו בבית צור ויפגשם יהודה בעשרת אלפים איש:

וירא את המחנה הכבד ויתפלל ויאמר ברוך אתה מושיע ישראל המשבית עברת הגיבור ביד דוד עבדך והמוסר מחנה פלישתים בידי יהונתן בן שאול ונושא כליו:

סגר נא את המחנה הזה ביד עמך ישראל ויבושו בחילם ובסוסיהם:

תן להם מורך ושבור אומץ חזקם ורעדו בשברם:

הפילם בחרב אוהביך ויהללוך כל יודע שמך בתודה:

ויתגרו ויפלו ממחנה לוסיאס כחמשת אלפים איש ויפלו לפניהם:

וכראות לוסיאס את המכה אשר הייתה בצבאו ואת האומץ אשר היה ליהודה וכי נכונים הם אם לחיות אם למות בגבורה ויסע לאנטיוכיה וירב לאסוף חיל שכירים לעלות עוד הפעם ליהודה:

ויהודה אמר לאחיו הנה נגפו אויבנו נעלה לטהר את המקדש ולחנכהו:

ויקהל כל המחנה ויעלו הר ציון:

ויראו את המקדש שומם והמזבח מחולל והשערים שרופים ובחצרות גדלים סבכים כמו ביער או כמו באחד ההרים והלשכות שוממות:

ויקרעו את בגדיהם ויבכו בכי גדול ויעלו אפר [על ראשיהם]:

ויפלו על פניהם ארצה ויתקעו בחצוצרות התרועה ויצעקו אל השמים:

אז אמר יהודה לאנשים להלחם את אשר במצודה עד אשר יטהר את המקדש:

ויבחר כהנים תמימים חפצי תורה:

ויטהרו את המקדש ויוציאו את אבני השיקוץ למקום טמא:

ויועצו על מזבח העולה המחולל מה לעשות לו:

ותצלח עליהם מחשבה טובה לנתוץ אותו לבלתי היות להם למוקש כי הגויים טמאוהו ויתצו את המזבח:

ויניחו את האבנים על הר הבית במקום מיוחד עד בוא נביא להורות עליהן:

ויקחו אבנים שלמות על פי התורה ויבנו מזבח חדש כראשון:

ויבנו את המקדש ואת פנים הבית ואת החצרות קדשו:

ויעשו כלי קודש חדשים ויביאו את המנורה ואת מזבח הקטורת ואת השולחן להיכל:

ויקטרו על המזבח ויעלו את הנרות אשר במנורה ויאירו בהיכל:

וישימו על השולחן לחם ויורידו את הפרוכת ויכלו את כל המעשים אשר עשו:

וישכימו בבוקר בחמישה ועשרים לחודש התשיעי הוא חודש כסליו בשמונה וארבעים ומאה שנה:

ויקריבו קרבן על פי התורה על מזבח העולה החדש אשר עשו:

בעת וביום אשר טמאוהו הגויים בעצם היום ההוא נחנך בשירים ובנבלים ובכנורות ובמצלתיים:

ויפלו כל העם על פניהם ויתפללו ויברכו לשמים אשר הצליח להם:

ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויקריבו עולות בשמחה ויקריבו זבח שלמים ותודה:

ויפארו את פני ההיכל בעטרות זהב ובמשבצות ויחנכו את השערים והלשכות ויעשו להם דלתות ותהי שמחה גדולה בעם מאוד ותסר חרפת גויים:

ויקיים יהודה ואחיו וכל קהל ישראל להיות ימי חנוכת המזבח נעשים במועדם שנה בשנה ימים שמונה מיום חמישה ועשרים לחודש כסליו בשמחה וגיל:

ויבנו בעת ההיא את הר ציון מסביב חומה גבוהה ומגדלים חזקים בל יבואו הגויים וירמסום כאשר עשו בראשונה:

וישם שם חיל לשמרו ויבצר לשמור אותו את בית צור להיות לעם מבצר בפני אדום: