וישמע שמעון כי אסף טריפון חיל רב לבוא לארץ יהודה להכחידה:

וירא את העם כי הוא רועד ופוחד ויעל ירושלימה ויקהל את העם:

ויעודד אותם ויאמר להם אתם ידעתם את אשר עשינו אני ואחי ובית אבי למען התורה והמקדש ואת המלחמות והמצוקות אשר ראינו:

בגלל זה אבדו אחי כולם בעד ישראל ואוותר אני לבדי:

ועתה חלילה לי לחוס על נפשי בכל עת צרה כי לא טוב אנוכי מאחי:

אבל אנקם נקמת עמי והמקדש ונשיכם וטפכם כי חברו כל הגויים להשמיד אתכם בשנאתם:

ותחי רוח העם לשמע הדברים האלה:

ויענו בקול גדול לאמור אתה נשיאנו תחת יהודה ויונתן אחיך:

הילחם מלחמתנו וכל אשר תצוונו נעשה:

ויאסוף את כל אנשי המלחמה וימהר לכלות את חומות ירושלים ויבצרה מסביב:

וישלח את יונתן בן אבשלום ואתו די חיל ליפו ויגרש את אשר היו בה וישאר בתוכה:

ויסע טריפון מעכו בחיל רב לבוא לארץ יהודה ויונתן אתו במשמר:

ושמעון חנה בחדיד לפני העמק:

וידע טריפון כי קם שמעון תחת יונתן אחיו וכי עתיד הוא להתגרות אתו מלחמה וישלח אליו מלאכים לאמור:

בעד הכסף אשר חב אחיך יונתן לאוצר המלך לצרכיו עצרנוהו:

ועתה שלח כסף מאה ככר ושנים מבניו לערבון לבל יסור ממנו כאשר יצא לחפשי ושלחנוהו:

וידע שמעון כי במרמה דברו אליו וישלח לקחת את הכסף ואת הבנים פן יביא עליו שנאה גדולה מאת העם:

כי יאמרו יען אשר לא שלחתי לו את הכסף ואת הבנים אבד:

וישלח את הילדים ואת מאת כיכר וישקור ולא שילח את יונתן:

ואחרי כן בא טריפון לנחול בארץ ולהשמידה ויסב את הדרך לאדוריים ושמעון ומחנהו על ידו הלכו בכל אשר הלך:

והאנשים מן המצודה שלחו אל טריפון מלאכים ויאיצו בו לבוא אליהם דרך המדבר ולשלוח להם אוכל:

ויכן טריפון את כל פרשיו ללכת ובלילה ההוא היה שלג גדול מאוד ולא הלך מפני השלג ויסע ויבוא לגלעד:

וכאשר קרב לבית שקמה המית את יונתן וייקבר שם:

וישב טריפון וילך לארצו:

וישלח שמעון ויקח את עצמות יונתן אחיו ויקברוהו במודיעים עיר אבותיו:

ויספדו לו כל ישראל מספד גדול ויבכו אותו ימים רבים:

ויבן שמעון על קבר אביו ואחיו יגביהו למראה באבן גזית מפנים ומאחור:

ויעמד שבע פירמות אשה לעומת אחותה לאב ולאם ולארבעת האחים:

ולהן עשה מלאכת מחשבת ויעמד מסביב עמודים גדולים ויעש על העמודים חליצות לשם עולם ועל יד החליצות פיתוחי אניות להראות לכל יורד הים:

זה הקבר אשר עשה במודיעים עד היום הזה:

וטריפון הלך במרמה עם אנטיוכוס המלך הצעיר וימיתהו:

וימלוך תחתיו וישם על ראשו כתר אסיה ויעש רעה גדולה בארץ:

וייבן שמעון את מבצרי יהודה ויקיפם במגדלים גבוהים ובחומות גדולות ובשערים ובבריחים וישם אוכל במבצרים:

ויבחר שמעון אנשים וישלח אל דמיטריוס המלך לעשות הנחה לארץ כי כל מעשי טריפון היו חמס:

וישלח אליו דמיטריוס המלך כדברים האלה ויענהו ויכתוב לו את האיגרת הזאת:

המלך דמיטריוס לשמעון הכהן הגדול ואוהב מלכים ולזקנים ולעם היהודים שלום:

את עטרת הזהב וענף התמר אשר שלחתם קבלנו ונכונים אנחנו לעשות לכם שלום רב ולכתוב לאשר על המסים לעשות לכם הנחות:

ואשר קיימנו לכם קיים והמבצרים אשר בניתם לכם יהיו:

ואנחנו נשא את שגיאותיהם ואת פשעיכם עד היום הזה ומס הכתר שאתם חייבים ואם שולמו מסים אחרים בירושלים לא ישולמו עוד:

ואם יש בכם ראויים להיכתב בין האנשים אשר אתנו יכתבו והיה בנינו שלום:

בשנת שבעים ומאה הוסר עול הגויים מישראל:

ויחל עם ישראל לכתוב בספרים ובשטרות בשנת אחת לשמעון הכהן הגדול ושר צבא ונשיא היהודים:

בימים ההם חנה [שמעון] על גזר ויסב אותה במחנות ויעש מלכודת עיר ויקריבה לעיר ויך מגדל אחד ויכבשהו:

ויקפצו האנשים אשר במלכודת העיר לתוך העיר ותהי מבוכה גדולה בעיר:

ויעלו אנשי העיר עם נשיהם וטפם על החומה קרועי בגדיהם ויצעקו בקול גדול מבקשים מאת שמעון לתת להם ימים:

ויאמרו אל תעש לנו כרשעתנו כי אם כחסדך:

ויעתר להם שמעון ולא נלחם אותם ויגרשם מן העיר ויטהר את הבתים אשר היו בהם האלילים ובזה בא לתוכה שר ומהלל:

ויסר ממנה כל טומאה וישבו בה אנשים המקיימים את התורה ויבצרה ויבן לו בה בית:

והאנשים מן המצודה בירושלים נעצרו לצאת ולבוא לארץ ולקנות ולמכור וירעבו מאוד ויגוועו מהם רבים ברעב:

ויקראו אל שמעון לקחת ימין ויתן להם ויגרשם משם ויטהר את המצודה מן השיקוצים:

ויבוא אליה בשלושה ועשרים לחודש השני בשנת אחת ושבעים ומאה בהלל ובכפות תמרים ובכנורות ובתופים ובנבלים ובשירים ובזמירות כי נשמד אויב גדול מישראל:

ויקיים לעשות שנה שנה את היום ההוא בשמחה:

ויבצר הר המקדש אשר על יד המצודה וישב שם הוא ואשר אתו:

וירא שמעון את יוחנן בנו כי איש הוא ויעמידהו לשר כל הצבא וישב בגזר: