בימים ההם קם מתתיהו בן יוחנן בן שמעון כהן מבני יהויריב מירושלים וישב במודיעים:

ולו חמישה בנים יוחנן הנקרא גדי:

שמעון הנקרא תרסי:

יהודה הנקרא מקבי:

אלעזר הנקרא חורן

יונתן הנקרא חפושׂ:

וירא את הנאצות אשר נעשו ביהודה ובירושלים ויאמר אוי לי למה יולדתי לחזות בשוד עמי ושוד עיר הקודש ולשבת בה בהינתנה ביד אויבים בית המקדש ביד נכרים:

היה היכלה כ[בית] איש נקלה:

כל תפארת בשבי הובלו ילדיה הורגו ברחובותיה בחוריה בחרב אויב:

אי זה עם לא ירש במלכותה ולא תפש משללה:

כל הדרה לוקח תחת חפשיה הייתה שפחה:

והנה קדשנו והדרנו ותפארתנו השם ויחללוה גוים:

[אם - - - - ] למה לנו עוד חיים:

ויקרע מתתיהו ובניו את בגדיהם וילבשו שקים ויתאבלו מאוד:

ויבואו אנשי המלך המאלצים על המעל למודיעים העיר לזבוח:

ורבים מישראל באו אליהם ומתתיהו ובניו נאספו:

ויענו אנשי המלך וידברו אל מתתיהו לאמור ראש ונכבד וגדול אתה בעיר הזאת ונתמך בבנים ובאחים:

עתה קרב ראשון ועשה מצוות המלך כאשר עשו כל העמים ואנשי יהודה והנשארים בירושלים והיית אתה ובניך מאוהבי המלך ואתה ובניך תכובדו בכסף ובזהב ובמתנות רבות:

ויען מתתיהו ויאמר לו יסורו כל איש מעבודת אבותינו ויבחרו במצוותיו:

ואני ובני ואחי מלך בברית אבותינו:

חלילה לנו לעזוב תורה ומצוות:

לדברי המלך לא נשמע לסור מעבודתנו ימין ואו שמאל:

וככלותו לדבר את הדברים האלה קרב איש יהודי לעיני כולם לזבוח על הבמה במודיעים כמצוות המלך:

וירא מתתיהו ויקנא וישתונן כליותיו וישלח חרונו כמשפט וירץ ויזבחהו על הבמה:

ואת איש המלך המאלץ לזבוח המית בעת ההיא ואת הבמה הרס:

ויקנא לתורה כאשר עשה פנחס לזמרי בן סלוא:

ויקרא מתתיהו בעיר בקול גדול לאמור כל המקנא לתורה העומד בברית ילך אחרי:

וינס הוא ובניו אל ההרים ויעזבו כל אשר היה להם בעיר:

אז ירדו רבים מבקשי צדק ומשפט אל המדבר לשבת שם:

הם ובניהם ונשיהם ומקניהם כי רבו הרעות עליהם:

ויגד לאנשי המלך ולחיל אשר היו בירושלים בעיר דוד כי ירדו אנשים אשר עברו את מצוות המלך למחבואים במדבר:

וירדפו אחריהם רבים וישיגום ויחנו עליהם ויערכו עליהם מלחמה ביום השבת:

ויאמר להם רב לכם צאו ועשו כדבר המלך וחיו:

ויאמרו לא נצא ולא נעשה דבר המלך לחלל את יום השבת וימהרו לעשות איתם מלחמה:

ולא ענו להם ולא השליכו עליהם אבן ולא סתמו את המחבואים:

באמרם נמות כולנו בתמנו עדים לנו השמים והארץ כי בלא משפט תספנו:

ויערכו עליהם מלחמה בשבת וימותו הם ונשיהם ובניהם ומקניהם כאלף נפש אדם:

וידע מתתיהו ואוהביו ויתאבלו עליהם עד מאוד:

ויאמרו איש אל רעהו אם נעשה כולנו כאשר עשו אחינו ולא נלחם בגוים על נפשנו ועל תורתנו עתה מהרה ימחו אותנו מעל פני הארץ:

וייוועצו ביום ההוא לאמור כל אדם אשר יבוא אלינו למלחמה ביום השבת נלחם בו ולא נמות כולנו כאשר מתו אחינו במחבואים:

אז נאסף אליהם קהל חסידים גיבורי חיל מישראל כל המתנדב לתורה:

וכל הבורחים מפני הרעות חברו אליהם ויהיו להם למשען:

ויערכו חיל ויכו את הרשעים בקצפם ואת האנשים הפושעים בחמתם והשרידים נסו אל הגויים להינצל:

ויסב מתתיהו ואוהביו ויהרסו את הבמות:

וימולו את הבנים אשר לא נימולו אשר מצאו בגבול ישראל בחזקה:

וירדפו את בני זדון ויצלח הדבר בידם:

ויגאלו את התורה מיד הגויים ומיד המלך ולא הניחו קרן לרשע:

ויקרבו ימי מתתיהו למות ויאמר לבניו עתה גבר זדון ותוכחה ויום מהפכה וחרון אף:

ועתה בנים קנאו לתורה ותנו נפשותיכם על ברית אבותיכם:

זכרו מעשי אבות אשר עשו בדורותיהם ונחלתם כבוד גדול ושם עולם:

אברהם הלא בניסיון נמצא נאמן ותחשב לו לצדקה:

יוסף בעת מצוקתו שמר מצווה ויהיה אדון למצרים:

פנחס אבינו בקנאתו קנאה קיבל ברית כהונת עולם:

יהושע במלאתו דבר אדני היה שופט בישראל:

כלב בהעידו בקהל קיבל ארץ נחלה:

דוד בחסדו נחל כיסא מלכות לעולם:

אליהו בקנאתו קנאת התורה הועלה לשמים:

חנניה מישאל ועזריה הבוטחים נצלו משלהבת:

דניאל בתומו ניצל מפי אריות:

וכן בינו דור ודור כי כל המקווים לו לא יכשלו:

ומדברי אדם רשע אל תראו כי כבודו לדומן ורימה:

היום יגבה ומחר לא ימצא כי ישוב לעפרו ועשתונותיו יאבדו:

חזקו בני והתאוששו בתורה כי בה תכבדו:

והנה שמעון אחיכם ידעתי כי איש עצה הוא אליו תשמעון כל הימים הוא יהיה לכם לאב:

ויהודה המקבי גיבור חיל מנעוריו הוא יהיה לכם שר צבא ונלחם מלחמת העם:

ואתם תאספו אליכם כל שומרי מצוה ונקמו נקמת עמכם:

השיבו גמול לגוים והחזיקו במצות התורה:

ויברך אותם וייאסף אל אבותיו:

וימת בשש וארבעים ומאה שנה וייקבר בקברות אבותיו במודיעים ויבכו אותו כל ישראל בכי גדול: