Tiferet Yehonatan on Torah, Numbers
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא. דכבר הציעו המרגלים לפניהם דמשה ימות ולא יבוא לא"י ומכח זה בית אלקינו יחרב וגלות נתעורר ואותו לילה ט"ב היה ולכך ויבכו העם בלילה ההוא ומאותו בכיה גרמה בכיה לדורות בעו"ה:
וילונו על משה ועל אהרן וגו' לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ לנפול בחרב נשינו וטפינו יהיה לבז נתנה ראש ונשובה מצרימה. נראה לבאר דאמר פרעה לב"י ראו כי רעה נגד פניכם הכוכב מלא רוגז ודם והוכרחתם להקריב קרבנות לבל ישפוך עליכם חמתו משא"כ נגד טפכם ע"כ מה לכם בטף וזה היה בח"ל משא"כ בא"י היו יראים דיבא הכוכב עליהם גם על הטף מכח כישופם למאוד וז"ש לו מתנו בא"מ או במדבר הזה לו מתנו והיה נשאר לנו עוד שריד ופליט ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת נשינו וטפינו יהיו לבז אפילו לטפינו יגיע הכליון וזהו וילונו מה זה הרעה הגדולה אשר מצאנו:
נתנה ראש ונשובה מצרימה. הנה בפרשת בשלח כתיב ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה ואם עכשיו יגיע לנו מלחמה מה לנו בהסבת הדרך למאוד הלא טוב לנו שוב מצרימה דדרך קרובה היא הלא מצער היא ותחי נפשינו:
ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה. נראה לבאר ע"פ מה דאיתא במדרש בסודם אל תבא נפשי בשליחות מרגלים ולכאורה הוא תמוה וכי לשמעון ולוי יגיע העלבון הזה הלא כל י"ב שבטים היה להם חלק בשליחות מרגלים רק דאיתא נתנה ראש היינו נתנה בינינו עבודת כוכבים ומזלות וידוע כ"מ שנאמר איש אל אחיו היינו שמעון ולוי דבשמעון עוד נסתעף שנשא דינה אחותו שנבעלת לשכם ומשם יצא העגל הזה ושפיר בסודם אל תבא נפשי בשליחות מרגלים היינו בעבודת כוכבים ומזלות. וגם יש לפרש הא דרצו לעבוד כוכבים ומזלות היה לכבוד ה' דידוע כאשר ראה דוד שבנו מרד במלכות ולכך הסכים לעבוד כוכבים ומזלות והטעם הוא שלא ילינו על הקב"ה באומרם לית דין ולית דיין כי דוד הולך בתומו ואף עפ"כ הענישו הקב"ה ומשום כבוד רצה לעבוד כוכבי' ומזלות וכאן דיראו דיאמרו עובדי כוכבים ומזלות מבלתי יכולת ה' על דהם תמימים וישרים ואעפ"כ לא הכניסן לא"י והוי חילול השם ולכך רצו לעבוד כוכבי' ומזלות וכדי שאוה"ע יתלו בזה. או. נראה לפרש דידוע דיואב עמשא היו מחולקים אם המלך הוא פורץ דברי תורה או לא וזה היה באמת טעות ירבעם שהעמיד שני עגלים והקב"ה אמר לא תוסיפון לשוב מצרימה והאיך רצו ללכת למצרים ולכך אמרו נתנה ראש דהיינו מלך והוא מותר לעבור על ד"ת:
ויפול משה ואהרן על פניהם וגו' ויהושע בן נון וכלב בן יפונה קרעו בגדיהם. דכל כח קדושתו של משה היה בשביל ישראל וכשחטאו ישראל היה בו כח לעמוד כלל כי השכינה נסתלק ממנו ולכך ויפול משה וגו' וכשראו יהושע וכלב סילוק השכינה הבינו הכליון הזה ולכך קרעו בגדיהם:
ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אותה טובה הארץ מאד מאוד. היינו מאוד דראיתם כבר דזבת חלב ודבש הוא ומ"ש אוכלת יושביה היא הדבר הוא בהיפך דארבע אמות בא"י ההולך בהן מכפרין עונות וז"ש מאוד מאוד עוה"ז ועוה"ב: