Tikkunei Zohar Daf 146a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
דְּאִיהִי מִתְקַשְּׁטָא בְּכָל מִינֵי תַּכְשִׁיטִין, יְרוּשָׁלַםִ דְּאִיהוּ צַוָּאר עָלְמָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַסְחַר לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (זכריה ה ט) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יהו"ה חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב, וְאִיהוּ מְחַבֵּק לָהּ בִּתְרֵין דְּרוֹעִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ב ו) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
she is adorned in all kinds of jewellery, [she is] as Jerusalem, the neck of the world - the Holy One surrounds her, as it says (Zachariah 2:9) "And I will be - declares the Lord - a wall of fire around it." He embraces her with two arms, as it is written, (Song of Songs 2:6) "His left hand under my head, and his right arm embraced me."
וִידִין דְּמַטְרוֹנִיתָא כַּלָּה קַדִּישָׁא, אִינוּן רְשִׁימִין כֻּלְּהוּ בִּשְׁמָא דְיהו"ה, כְּגַוְונָא דָא (אמר המגיה הלשון מוטעה ונ"ל שהלשון כך) בְּכַף י', בְּחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן ה', בִּדְרוֹעָא דִילָהּ ו', בְּכָתֵף דִּילָהּ ה', בְּכָתֵף דִּילָהּ מְצוּיָירִין כַּמָּה שִׁרְטוּטִין כְּעַנְפִין דְּאִילָנָא דְחַיֵּי, לְרַשְׁמָא בֵּיהּ דְּאִיהוּ עִץ הַחַיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ג יח) עִץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר, מִימִינָא דִילֵיהּ אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, מִשְּׂמָאלָא דִילֵיהּ אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, וּבְאָן אִתְיְיהִיבוּ בִּתְרֵין לוּחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שיר ד ה) שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה.
And the hands of the matronita, are all of Her holy. All of them are tracings in (of) the name YHVH, like this: in the palm Y י, in the five fingers H ה, in Her arm V ו and in Her shoulder H ה. In Her palm are formed so many lines, like branches of the Tree of Life . . . That is what’s written: “A tree of life she is for the ones holding her (i.e. the arms) and her supporters are happy” [Pr 3:18].
וְעוֹד ו' אִיהוּ אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, דְּאִתְיְיהִיבַת בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דְּאִינוּן שִׁית פִּרְקִין, וּבְאָן אִתְיְיהִיבַת בִּתְרֵין לוּחִין, דְּאִינוּן שְׁנֵי שָׁדַיִךְ, וְאִינוּן י' י' (ובהון צורת ז'), וּבְהוֹן צָר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּיצֶר, וְאִינוּן בְּתוּלִין דְּעְִלֵימְתָא דְאִיהִי אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן (שמות לב יט) וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר חָתָן דִּילָהּ, הַהוּא דְאָמַר (דברים כב כ) לֹא נִמְצְאוּ בְתוּלִים לַנַּעֲרָה (שם יט), וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף אִלֵּין מֵאָה בִּרְכָאָן (שם), וְלוֹ תִהְיֶה לְאִשָּׁה לֹא יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ בְּגָלוּתָא כָּל יָמָיו.
V is the written Torah, which is given in two arms . . . and with them the two tablets are given, which are “two breasts” [So 4:5]. And these are YY יי, (i.e., two dots, perhaps the areolae or nipples), and in (i.e., between) them is the form of a Zayin, and in (between) them it is narrow/tsar. That is why it’s written: “And [God] formed/Vayyitsar/ VYYTsR [the human]” [Gn 2:7], and they are the virginity-signs/b’tulim of the maiden [which signify] the Torah by mouth (oral Torah).
שְׁבָחָא דְגוּפָא, (שיר ז ח) זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר, וּמָאן דְּיָדַע שִׁעוּר קוֹמָה דִילָהּ אִיהוּ יָרִית עָלְמָא דְאָתֵי דְּאִיהוּ ו', דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ירמיה יז יג) מִקְוִה יִשְׂרָאֵל יהו"ה, מִקְוְה דְאִיהוּ קוֹמָה דִילָהּ שִׁעוּר דִּילָהּ, שִׁעוּר קוֹמָה דָא צַדִּיק, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (תהלים צב יג) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, וַעֲלָהּ אִתְּמַר דָּמְתָה לְתָמָר.
The praise of the body / sh’vacha d’gufa: “This qomah of yours is likened to a date palm / zo’t qomateikh damtah l’tamar” [So 7:8]. And one that knows the measure of Her stature/body / shiur qomah dilah (symbolized by the upright palm) will inherit the world that is coming. . . about which it says: “Israel’s purifying pool / miqveh Yisra’el is YHVH” [Je 17:13]—miqveh/MQVH מקוה , which is Her body/qomah/QVMH קומה , Her shiur. Sh`iur qomah – this is the Righteous One /Tsadiq, about whom it says: “Tsadiq like a date palm will bloom” [Ps 92:13]
דְּאִתְּמַר בָּהּ, (שמות טו כז) וַיָּבֹאוּ אֵלִימָה וְשָׁם שְׁתֵּים עִִשְׂרֵה עִינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, תְּרֵין עֲשַׂר עִינוֹת אִלֵּין אִינוּן תְּרֵין עֲשַׂר פִּרְקִין, דְּאִינוּן שִׁית בִּתְרֵין דְּרוֹעִין וְשִׁית בִּתְרֵין שׁוֹקִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים ה יד) יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, מַאי בַּתַּרְשִׁישׁ בִּתְרֵי שֵׁשׁ, בִּתְרֵין דְּרוֹעִין שִׁית פִּרְקִין, וְכֵן שִׁית אָחֳרָנִין בִּתְרֵין שׁוֹקִין, (שם טו) שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ, אִלֵּין אִינוּן י"ב עִינוֹת מַיִם. שִׁבְעִים תְּמָרִים דִּי בְהוֹן צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח הָא אִינוּן חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, וּבְהוֹן תְּלֵיסַר פִּרְקִין, אִינוּן חַ"י, וְכֵן חַ"י בְּיַד יָמִין, תְּלָתִין וְשִׁית, וְכֵן חַ"י חַ"י בִּתְרֵין רַגְלִין, הָא ע"ב, (אמר המגיה תימה כי הפרקין ארבסר ואיך אמר תליסר), שַׁבְעִין דִּלְהוֹן שַׁבְעִין תְּמָרִים, תְּרֵין צַדִּיקֵי כַּתָּמָר יִפְרָח בְּהוּ.
For it says about her/Her: “And they came Elim-ward, and there [were] twelve springs of water and seventy date palms” [Ex 15:27]. “Twelve springs”—these are twelve joints/sections, which are: six in the arms (right and left shoulder, elbow, and wrist, or upper arm, lower arm, and hand) and six in two legs/shoqin (right and left hip, knee, and ankle, etc.). That is what’s written: “His hands [are] rolls of gold filled in Tarshish (or: with beryl)” [So 5:14]. What is “in Tarshish ( תרשיש )”? “In two, six / t’rey shesh ( תרי שש )”—in two arms [are] six joints; and so [are there] six/shesh others in two legs, [as it says:] “His [two] thighs are pillars of marble/shesh ( שש )” [So 5:15]. These are twelve springs.
וּבְהוֹן כְּתִיב (שם ז ב) מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב, נְעָלִים דִּילָהּ נְעִילַת הֶחָג וּנְעִילַת הַפֶּסַח, וְלָא צָרִיךְ לְאִתְחַזָּאָה קֳדָם נְעָלִים דְּחוֹל, דְּאִינוּן שְׂאוֹר וְחָמֵץ, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר לְמֹשֶׁה (שמות ג ה) שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, דִּתְרוּמָה וְחוּלִין כְּגַוְונָא דָא לָא צָרִיךְ לְאִתְעָרְבָא תְּרוּמָה בַּקֹּדֶשׁ, וְכֵן מְלָאכָה דְחוֹל לָא צָרִיךְ לְאִתְחַזָּאָה קֳדָם מְלָאכָה דְקֹדֶשׁ דְּאִיהוּ מְלֶאכֶת הַכֹּהֲנִים, וְכֵן אֵשׁ דְּחוֹל לָא צָרִיךְ לְאִתְחַזָּאָה בְּשַׁבָּת קֳדָם אֵשׁ דְּקֹדֶשׁ, דְּכֻלְּהוּ חוֹל וְאָחֳרָנִין קֹדֶשׁ, וּבְגִין דָּא מַנִּי הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל.
הָא צִיּוֹן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא נָפְקָא בְכָל קִשּׁוּטִין דִּילָהּ, וְכָל עָלְמָא מוֹרִין לָהּ בְּאֶצְבַּע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לג כ) חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ, וְחָתָן נָפִיק מְעוּטָּר לְגַבָּהּ, וְכָל עָלְמָא אָמְרֵי (שיר ג יא) צְאֶנָה וּרְאֶנָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתוּנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ, חֲתוּנָּתוֹ שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, שִׂמְחַת לִבּוֹ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, יוֹם דְּתַרְוַיְיהוּ עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא הָא כַּלָּה מִתְקַשְּׁטָא לְגַבֵּי בַעִִלָהּ דְּאִיהוּ יהו"ה, בְּרָא דְמַלְכָּא.
(זהו תקון כז)