הוסיף לזכור מין אחר מבעלי חיים מפני היות לו קושי הלידה יותר משאר בעלי חיים וזה באמת יקרה להם ליובש מזגם, חולל י״מ מענין חיל כיולדה ואפשר שהוא מענין בריאה כמו חוללה ידו ויהיה תשמור כמו תמתין ואביו שמר את הדבר, ר״ל תמתין עד שתדע זמן לדתן ותעזור אותן, תספור ירחים ימי ההריון עד שתלדנה, יחמלו יגדלו ויהיו ברואים בגופן מענין ותחלימני והחייני, בבר י״א מענין בר ולחם ומזון וי״א תרגום חוצה ברא וזה יותר קרוב, יצאו כי גדלו והלכו להם ואינם צריכי׳ עוד אל אביהם; וכל אלו העניני׳ טבעיים נעלמי׳ מן האדם לדעת סבתם ואיכות ענינם.

יש לתמוה על דבר זה מי שלח פרא חפשי והלא שאר בעלי חיים הם גם כן חפשי׳ והולכי׳ כרצונם בכל המקומות שהם רועי׳ ומבקשי׳ מזונם, אבל אי אפשר שיהיה זה השם נאמר על בעל חיים שיהיה אדם יכול למשול בו כאחת מן הבהמות ויש לו תוקף שאינו נתפש ובעבור זה קראו חפשי, ערוד הוא חמור היער, ומוסרות ענינו הדבר שאוסרין בו הבהמות והוא כאלו אמר לא נתנו לערוד מוסרות שיהיה נאסר בהם והוא כמפתח ולא חוגר ונאסר.

או שאמר זה על הערוד לבדו או על הפרא או על שניהם כלומר על כל אחד ואחד מהם, ערבה כמו מדבר, מלחה מקום שאינו מיושב, וקראה מלחה שהמלח שרף אותה כמו שתמצא ארצות מלוחות בטעמם ואין זורעי׳ בהם.

אמר על הערוד שאינו מתפחד מהמון העם, תשואות כמו קול מענין קול שאון כי התהום נוספות כתיו תרועה תקומה.

יתור י״מ שם עשב וי״מ מענין תריס ויתורו, ונ״ל שהוא מענין יתרון כלומר המובחר שבהרי׳ יהיה מרעהו; ירוק כמו כל ירק עשב.

רים לא ראיתי מי שפירש בו אי זה מין מבעלי חיים הוא, ונ״ל שהוא הצפיר המדברי שיש לו שתי קרני׳ גבוהות וחזקות, והביאני לומר זה מה שאמר וקרני ראם קרניו, ואפשר שיהיה בעל חיים אחר שאין לנו ידיעה בו והוא נמצא במקומות אשר ימצאו מיני׳ זרים מאוד כמו הפיל והדומה לו, ואמר אם ילין על שאינו מעורב עם הבריות.

תלם מענין תלמיה רוה, וקראו תלם על שם החבל ארוך כתלם השדה, ישדד ישוב העמקי׳ לשדה, ותשען על כחו שיטריח בעבורך וישיב זרעך שזרעת לביתך, בתמיהה.

י״מ שם עוף, וראב״ע אמר אולי נקרא כן בעבור נועם קולו ופרשו אברה מן באברתו וכו׳, ונ״ל שיהיה כנף רנני׳ נאמר על החסידה כלומר שהיא בעלת כנף רננים, אם אברה אמנם אברתה ונוצה אשר לה בכנפיה בהם היא נעלסה ומרננת וזה המין אפשר שהוא העוף הנקרא בערבי שקשאך ובלעו סיגוניא והיא אשר פיה ארוך מאוד ורגליה ג״כ ארוכי׳ מאוד, והיא מרננת ופושטת מעט באברתה כל זמן שהיא מרננת ובעבור זה סמך רננתה עם הכנף.

שאינה מקננת בסלעים כשאר עופות אבל במקום שבני אדם רגילי׳ בו ושאר החיות, ואמר על החסידה שקננה באדמה, תזורה מענין ויזר את הגזה כלומר הזר אותה, והיה לו לומר תזורם כי זה אמר על ביציה שהם רבים ומנהג הלשון לומר כך על כל אחד ואחד, והקשיח זה העוף לבה על בניה כאלו לא היו לה ונתנה יגיעה לריק לא פחדה עליהם כשאר העופות, ועם כל זאת השכחה ומעוט הבינה שיש לזה העוף על הנהגת בציה ואפרוחיה חכמת השם תנהיגם ותוציאם לאויר העולם.

תמריא כמו תגביה, ר״ל כי בעת שהיתה צריכה לשבת על ביציה היא תעוף במרום למען תעיין מאכלה מרחוק ותלך שם, ואינה חוששת אם תראה הרוכב וחציו בידיו לירות לה כי תתגאה על מהירות התעופפותה ותבזה בלבה הסום והרוכב.

אחר שזכר הרבה מבעלי חיים שהם בעלי כח וגבורה זכר בכללם הסוס מפני שיש בו סגולות הרבה ומיעוט פחדו, רעמה מן ירעם וההא נוספת, נחרו הוא צהלתו, יחפרו בעמק ר״ל רגליו או יחפרו פני אדם בזמן המלחמה כדי שיפול עם רוכבו והוא ידלג בגבורתו ובכחו.

ואמר כי הסוס שוחק לפחד ולא ישוב לאחור מפני חרב, עליו תרנה אשפה כי החצי׳ אשר בה נפחתו והנשארי׳ מרננים קול באשפה שהוא הכלי אשר יושמו בו החצים, ורינון כלי הזין הוא שיגעו קצתם אל קצתם במרוצת התופשי׳ אותם בזמן המלחמה, יגמא י״א כמו הגמיאני ר״ל שהסוס יהיה במרוצתו כאלו שותה. הארץ, ונ״ל שיחפר הארץ בכח מרוצתו ויעשה בה כמעין ואגם מים אשר הגומא יצמח בו, ולא יאמין וכו׳ שיהיה קול השופר כשישמענו מרוב שמחתו לשומעו והראיה על זה בדי שופר יאמר האח, בדי היא מלה נוספת בין השמות לתפארת המלה וכמוהו ודי חלב עזים, מרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה שיעשה במחנה כשתקרב עם המלחמה.

נץ הוא אחד מן העופות החזקי׳ בהתעופפות ועל כן זכר עמו הנשר, יאבר מענין יעלו אבר, יעלעו כמו יבלעו כלומר שהאפרוחי׳ יבלעו העופות בדמם כמו שיביאם הנשר אליהם.