ידעתי כי יש לך כח לעשות כל מה שזכרת מברואיך ובעולמך ואין החכמה והמזמה נעדרי׳ ממך כמו שהם נעדרי׳ ממנו, מי זה מעלי׳ עצה אמר על עצמו כי הבורא אמר לו בתחלת דבריו מי זה מחשיך והוא ענהו עתה העצה נעלמת ממני אם אני בא לחלוק עליך והיא עצה נבערה ובלי דעת, כי מה שהגדתי לחברי בזוכרי דעתי עליהם לא הייתי מבין אז נפלאותיך שגברו ממני ולא הייתי יודע מה שאני יודע עתה כששמעתיך.

ואחר שאיני יודע לפניך שום דבר אין לך אלא שתאמר לי שמע נא ואנכי אדבר ואני אשמע דבריך ותאמר לי גם כן אשאלך והודיעני ואני אשיב אותך, לשמע אוזן שמעתיך כי שמעתי על נפלאותיך ועל עוצם גבורותיך אבל עתה שדברת עמי עיני ראתה פלאותיך ובטלתי דעתי לפני דעתך, על כן ראיתי בעצמי שאמאס מה שהייתי בוחר ואקבל נחמה ותשובה על מה שהייתי סובר וחושב על הנהגתך בעולמך וידעתי שאני לפניך עפר ואפר, ונוכל לפרש על פני׳ אחרות והוא שאמר איוב לבורא שמע נא ואנכי אדבר ואשר אדבר יהיה שאשאלך אותך על נפלאותיך ועל הנהגותיך אותם כי אני לא אדע מאומה בהם.

כי לא דברתם עלי נכונה כעבדי איוב אחר שנתחרט וחזר מדעתו הראשון והודה לבורא כי היה טועה, ודבר השם לאליפז כי היה הראשון מחבריו בהתוכחם עם איוב והוא היותר חכם ויותר גדול בשני׳.

היותו זוכר מנין השבעה הוא לענין אם שיהיה מפני שהקף שבעת הימי׳ שבשבוע הוא כולל כל השנה וע״כ יהיו המועד׳ ז׳ ימי הפסח והסכות, ומספר הז׳ נהוג מאוד בעולות ובקרבנות, לבלתי עשות עמכם נבלה שלא תתביישו על שלא דברתם נכונה כי בדבור יפול שם נבלה כמו במעשה.

בעד רעהו י״ל בעד כל אחד מחבריו, או שרמז בו על אליפז שתפש עליו יותר מחבריו ועל כן דבר בלשון יחיד כי בזוכרו הגדול שבהם הוא הדין בנשארי׳.

סיפר שהיו לו אחי׳ ואחיות כדרך המיוחסי׳ וספר שהיו לו יודעי׳ ורעים כדרך הנדיבי׳ ובעלי השררה, ויאכלו עמו לחם בביתו לשמוח עמו על שחנן השם עליו וינודו לו על מה שקרה לו מתחלה ממיתת בניו לבד, וינחמו אותו כי שלם לו השם טובה תחת הרעה, קשישה היה מטבע כסף או זהב ונתנו לו ג״כ נזם זהב אחד כל אחד מהם, וכן הוא המנהג היום בהרבה מקומות שיתנו לאבלים ולבעלי השמחה.

כפל לו הממון אבל הבני׳ והבנות היו כבתחלה שהיו השיעור הראוי והניאות לא היה צריך להוסיף בהם, אבל הוסיף לו הממון בשכר מה שסבל כי אם היה כופל הבני׳ והבנות היה אדם תמה איך הוליד בעת הזקנה י״ד בני׳ וששה בנות.

ימימה ע״ש היום וקציעה ע״ש הבושם קציעות ואהלי׳, קרן הפוך על שם הקרן הבהיר והזך והם שתי שמות קרן ופוך כי פוך הוא אבן מאיר ומתברק ומרוב יפיה קראה ע״ש שני אלו הדברי׳ הזכים והבהירים.

זכר יפים להיות המשל שלם בכל עניניו, ואמר לא נמצא ולא אמר נמצאו שהוא כינוי משמש לרבי׳ זכרים ולרבות נקבות: רבות בנות עשו חיל, בידיה טוו, אבל בא חסר כי י״ל לא נמצא יופי נשים יפות כיופי בנות איוב, ואמר אביהם אחיהם כי בהרבה מקומות נמצא כנוי זכרים במקום נקבות.

אחרי זאת אחר היות לו זה הכל עלו ימיו למספר מאה וארבעי׳ שנה. אע״פ שהספר משל זכר בו כל מה שזכר בשאר הספרי׳ שאינם משל וכל זה כמו שאמרתי לך לכסות ענינו מן ההמון.

והשלמתי פירושי זה ברומה העיר הגדולה אחר השלימי פי׳ משלי בשנה תמימה והיתה שנת חמשת אלפי׳ וחמשי׳ ואחת שנה לבריאת עולם, כי ברומה ישבתי ימים מקום מושבי ומושב בית אבי ומשפחתי בברצלונה אשר בקצה ספרד ממלכות מלך ארגון ישמרהו צורו, כי בחורי רומה בחורי חמד משכוני בחבלי אהבתם לפרש להם ספר איוב כאשר פרשתי להם ספר משלי, והשם יתברך ברחמיו ישלח רפואתו השלמה ממרומיו לכל קוראיו ומצדיקיו, ולמביני פסוקיו ולמשכיליו יזהיר האל חכמתם כזוהר הרקיע וכשמיו, לקיים עליהם והמשכילי׳ יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

נשלם ספר איוב ופירושו תהלה לאל.