To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 1 Links ›

על היהודי לזכור שכבוד ה׳ כמו נתון להשגחתו, ושכל בן־ישראל מחזיק בידיו את כבודה של אמונתו ואמונת עמו (יוסף צבי הרץ).¹

footnotes: ¹ Hertz 1977, p. 519.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 2 Links ›

הכרתי לראשונה את משפחת פוירשטיין כאשר, בראשית ימיי כרב, שהיתי בבוסטון, מסצ׳וסטס. התפעלתי ממשפחות יהודיות לא מעטות בעיר, על שום יכולתן לשלב לימודי יהדות ושמירת מצוות קפדנית עם מעורבות עמוקה בחברה הכללית — באקדמיה, בעסקים, בעולם המשפט וברפואה. אחד האתגרים הגדולים של כל דת הוא לקיים דו־שיח יצירתי בין ״העולם״ לבין ״הקדוש״ באופן שכל אחד מהם יעשיר את משנהו. הקהילה היהודית בבוסטון הייתה דוגמה טובה לעמידה באתגר זה.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 3 Links ›

בסביבה זו, למשפחת פוירשטיין היה מקום של כבוד. הם היו אנשי עסקים מכובדים, פילנתרופים נדיבים ומנהיגים נערצים על הקהילה. זכרתי לטובה פירוש ששמעתי מפיו של מוֹ פוירשטיין (ככל הנראה הוא שמע אותו מהרב יוסף דב סולובייצ׳יק) על אחד הפסוקים הקשים בתנ״ך: ״נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם״ (תהלים לז, כה). אדמונד בְּלַנְדֶן, משורר מלחמת העולם הראשונה, כתב פרשנות אירונית על הפסוק:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 4 Links ›

נער הייתי וטרם זקנתי, וכבר ראיתי צדיק נעזב שנרמס כבודו ואָפסוּ זוּזָיו. הפסוק הִשתנָה ולא עודכנתי?²

footnotes: ² Edmund Blunden, “Report on Experience”, in Hayward 1956, pp. 450–451.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 5 Links ›

את הפועל ״ראיתי״, אמר פוירשטיין, יש להבין באותו אופן שמבינים אותו בהופעתו במגילת אסתר: ״כי איככה אוּכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי, ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי?״ (ח, ו). לראות — כלומר לעמוד מנגד ולִצפות. יש להבין אפוא את הפסוק כך: ״נער הייתי גם זקנתי, ולא עמדתי מנגד כאשר צדיק נעזב וזרעו ביקש לחם״. הרעיון יפה, והוא קשור בטבורו לנושא הספר הזה.³

footnotes: ³ הבאתי פירוש זה בספרי על הגדה של פסח: Sacks 2003, pp. 66–67.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 6 Links ›

לאחר ששבתי לבריטניה כמעט לא שמעתי דבר על משפחת פוירשטיין, עד שצדה את עיני ידיעה חדשותית. בשלהי 1995 פרצה במפעל טקסטיל של המשפחה בעיר לורנס שריפה הרסנית — החמורה בתולדות מסצ׳וסטס זה למעלה ממאה שנים. באותה עת, רוב מפעלי הטקסטיל בניו אינגלנד היו כבר סגורים. הייצור לא השתלם, שכן כוח האדם במכסיקו, בהודו ובמזרח אסיה היה זול בהרבה. רבים הניחו שבעל המפעל, אהרן פוירשטיין, שהיה אז בן שבעים, ינצל את ההזדמנות, יקבל את דמי הביטוח ויסגור את המפעל. החלטתו של פוירשטיין הייתה אחרת, וזכתה לפיכך לכותרות: הוא החליט, מסיבות עקרוניות, שלא לסגור את המפעל. בית החרושת היה מעסיק מרכזי בעיר — 1,800 איש עבדו בו — והוא חש אחריות רבה כלפי בני משפחותיהם. הוא הודיע, ראשית, שהמפעל ייבנה שוב; שנית, שבחודשיים הבאים יקבלו העובדים משכורות מלאות; ושלישית, שדמי ביטוח הבריאות שלהם כבר שולמו. הייתי שמח לספר כאן שטוב לבו של פוירשטיין השתלם לו, אולם לפחות במונחים כלכליים טהורים לא זה מה שקרה: המפעל התמודד עם קשיים מתמשכים. אהרן פוירשטיין קיים בכל זאת את הבטחתו, ונודע מעתה בכינוי ״המענטש מחברַת מלדן מילז״.⁴

footnotes: ⁴ הסיפור מופיע אצל Canﬁeld et al. 2001, pp. 97–99.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 7 Links ›

הכול ידעו שפוירשטיין אדם דתי, ושמניעיו היו דתיים. ״אסור לעשוק את האדם העובד, בן קהילתך, יהודי ולא יהודי כאחד״, אמר כשהסביר את החלטתו, ״מפני שהוא עני ונצרך״. הכינוי היהודי העממי למעשה כגון זה הוא ׳קידוש השם׳: התנהגות המעוררת יחס של כבוד כלפי ה׳. התלמוד קושר זאת בציווי ״ואהבת את ה׳ אלהיך״ (דברים ו, ה), שאחד הפירושים הניתנים לו הוא ״עליך להאהיב את אלוהיך״:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 8 Links ›

״ואהבת את ה׳ אלהיך״ — שיהא שם שמים מתאהב על ידך. שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אשרי אביו שלימדו תורה, אשרי רבו שלימדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו [שלמד] תורה ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו. עליו הכתוב אומר, ״ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר״ (ישעיה מט, ג). אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה ואין דיבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו? אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלימדו תורה, אוי לו לרבו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו, ועליו הכתוב אומר, ״באמֹר להם עַם ה׳ אֵלה ומארצו יצאו״ (יחזקאל לו, כ).⁵

footnotes: ⁵ תלמוד בבלי, יומא פו, ע״א. וראו גם רמב״ם, ספר המצוות, מצוות עשה ג.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 9 Links ›

לעתים קרובות נשכחת חשיבותו של עיקרון זה. עורך דין יהודי אמר לי פעם: ״כתבת הרבה ספרים על יהדות, אבל לא כתבת ספר שעונה על השאלה שמטרידה אותי יותר מכול: כיצד אעבוד את ה׳ בחיי היומיום שלי? אני יודע כיצד לעבוד את ה׳ בביתי ובבית הכנסת. אבל איך לעבוד את ה׳ בעבודה? אין שום דבר דתי בעבודתו של עורך דין. אני מייעץ ללקוחותיי איך לנהל את ענייניהם על הצד הטוב ביותר, מכין חוזים, מגן על אנשים שנתבעו. אני עושה זאת חמישה ימים בשבוע. רוב רובו של זמני מוקדש לכך, ואינני רואה איך בעשייה זו אני מבצע מעשה דתי, מקדם את עניינה של היהדות או מכבד את בוראי״.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 10 Links ›

שאלה זו הותירה בי רושם עז. האיש ששאל אותה הוא אדם מיוחד במינו, אף שהוא יהיה האחרון להודות בכך. הוא סיים את לימודי המשפטים בהצטיינות ואף למד בכמה ישיבות, והוא תלמיד חכם מעמיק. הוא אחד האבות הנהדרים ביותר שפגשתי, והוא מבלה חלק ניכר מזמנו הפנוי בלימוד גמרא עם ילדיו. חלק גדול ממשכורתו הוא נותן לצדקה בסתר. הוא ידוע בציבור כאחד מעורכי הדין הטובים ביותר בתחומו, ואכן הוא איש של יושרה ועקרונות, שמעורר רגשי אמון והערצה בקרב עמיתיו ולקוחותיו. הוא אינו מסתיר את היותו אדם דתי, אלא חובש כיפה כל הזמן ושומר על ההלכה בלי פשרות.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 11 Links ›

שאלתו הייתה אפוא מוזרה, משום שהתשובה לה הייתה ברורה כשמש. עבודתו, אופיו ודרך חייו הם פרסומת חיה לאלוהים, ולכן הוא ממלא משימה דתית כל הזמן. מה שאנו הננו, ומה שאנו עושים, משפיע בהכרח על הדרך שבה אנשים הרואים אותנו תופסים את האמונה ואת אלוהים. מילוי תפקיד חיובי במשחק החיים הוא אפוא רכיב מהותי ביהדות. בכל רגע ורגע אנו מצליחים בכך או נכשלים בכך. בפרק שלפנינו אני רוצה אפוא לחקור את רעיון קידוש השם. הדבר יתברר כפשוט פחות מכפי שהוא נשמע, מפני שהוא מקבץ יחדיו כמה ממדים מתחומים שונים של החיים היהודיים.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 12 Links ›

*** * *** מקורן של מצוות קידוש השם ושל היפוכה, איסור חילול השם, בספר ויקרא: ״ושמרתם מצְוׁתַי ועשיתם אֹתם אני ה׳. ולא תחללו את שם קָדְשִׁי ונקדשתי בתוך בני ישראל. אני ה׳ מְקַדשכם, המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלֹהים. אני ה׳״ (ויקרא כב, לא–לג). בהקשרם המקומי, הפסוקים הללו מצווים שלא לטשטש את הגבולות המפרידים בין קודש וחול. הכוהנים צריכים לנקוט זהירות בעבודת הקודש שלהם, ודיני הקורבנות במשכן חייבים להישמר בקפדנות. אנו נזכרים בדברי ה׳ אל משה בסנה הבוער: ״שַל נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קֹדש הוא״ (שמות ג, ה). הקדוש הוא ממלכתו של אלוהים, וחובה לנהוג בו ביראה ובכבוד. מצוות קידוש השם של ספר ויקרא נושאת אפוא משמעות של כיבוד המתחמים המקודשים — זמנים ומקומות.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 13 Links ›

בספר יחזקאל, לעומת זאת, נודעת למונח קידוש השם משמעות רחבה יותר. הנביא סוקר את תולדות ישראל ומראה כיצד גורל האומה שזור במעמדו, כביכול, של האל בעולם. הוא אומר בשמו של אלוהים:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 14 Links ›

ואפיץ אֹתם בַּגויִם וַיִּזָּרוּ בָּארצות, כדרכם וכעלילותם שפטתים. ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי, בֶּאֱמֹר להם עַם ה׳ אלה ומארצו יצאו. ואחמֹל על שם קדשִי אשר חִללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה. לכן אמֹר לבית ישראל, כה אמר ה׳ אלהים: לא למענכם אני עֹשֶׂה, בית ישראל, כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם: וקִדשתי את שמי הגדול המחֻלל בגוים אשר חִללתם בתוכם, וְיָדעו הגוים כי אני ה׳, נאֻם ה׳ אלהים, בהִקָּדשי בכם לעיניהם. (יחזקאל לו, יט–כג).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 15 Links ›

קידוש השם וחילול השם קשורים כאן באופן שבו ה׳ נתפס בעיני ״הגויים״. כאן יש תפקיד לתולדות עם ישראל. כאשר ישראל בגלות, זהו חילול השם. כשהם שבים לארצם, זהו קידוש השם. יש כאן קונפליקט פנימי עז בין דרישות הצדק לבין תפיסתם של הגויים את אלוהי ישראל. בית ישראל, רומז יחזקאל, ראוי אולי לעונשו, אך יש לכך השלכות שליליות על האופן שבו אלוהים נתפס בעולם. עם ישראל יודע שסבלו בא לו משום שלא כיבד את תנאי הברית, אך לא כך רואים זאת ״הגויים״. בעיניהם לכל אומה יש את האל שלה, ותבוסתה של אומה היא לפיכך תבוסתו של אלוהיה. גלותם של הישראלים נתפסה אצלם אפוא כאות לכך שאלוהי ישראל אינו מסוגל להגן על בני עמו. בכך חולל שם ה׳.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 16 Links ›

ההבדל בין ויקרא ליחזקאל הוא שבספר ויקרא הדגש נמצא במילה ׳קידוש׳, ואילו בספר יחזקאל המילה החשובה היא ׳שֵם׳. לא אלוהים הוא שמקודש או מחולל — הדבר אינו אפשרי — אלא ׳שמו׳. שֵם, כמקובל בלשון המקרא, הוא מה שהיינו מכנים היום מוניטין, מעמד או תדמית. התורה, לכל אורכה, מייחסת לכך חשיבות של ממש. ה׳ אומר למשה: ״ואני אקשה את לב פרעה, והרביתי את אֹתֹתַי ואת מופתַי בארץ מצרים […] ויָדעו מצרַים כי אני ה׳״ (שמות ז, ג–ה). כשה׳ מצווה על משה לנטות ידו על ים סוף, לבקוע אותו לשניים ולעבור עם בני ישראל בחרָבה, הוא אומר: ״ואני הנני מחזק את לב מצרַים ויבֹאו אחריהם, וְאִכָּבְדָה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשו;ויָדעו מצרַים כי אני ה׳״ (שמות יד, יז–יח). משה משתמש באותו נימוק כשהוא מתפלל לה׳ שיסלח לעם לאחר חטא העגל: ״למה יאמרו מצרַים לאמֹר בְּרָעה הוציאָם להרֹג אֹתם בהרים ולכלֹתם מעל פני האדמה. שוב מחרון אפך והִנָחם על הרעה לעמך״ (שמות לב, יב). הוא נוקט היגיון דומה כשה׳ מאיים להכרית את עם ישראל לאחר המרד בעקבות חטא המרגלים: ״וְהֵמַתָּה את העם הזה כאיש אחד — ואמרו הגויִם אשר שמעו את שמעך לאמֹר: ׳מִבִּלתי יכֹלֶת ה׳ להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם, וישחטם במדבר׳״ (במדבר יד, טו–טז). יש כאן קושי תאולוגי הטעון הסבר. מדוע עשוי אלוהים להיות מוטרד מהשאלה כיצד תופסות אותו אומות העולם? הרי האמת אינה תלויה בדעת הקהל, והאמונה אינה רדיפה אחר פופולריות. איזו חשיבות יש לשאלה אם הגויים מאמינים שה׳ חזק או חלש? נניח לכמה עמודים לשאלות הללו, בסיסיות ככל שתהיינה, וקודם שנחזור אליהן ניתן את לבנו לכך שיחזקאל הצביע על היבט נוסף של קידוש השם: מעמדו של ה׳ בעולם כפי שמעידה עליו ההיסטוריה של עַם הברית.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 17 Links ›

כשאנו עוברים לספרות הרבנית, אנו מוצאים עצמנו מיד בטריטוריה חדשה ואפלה. עתה, תחת ידם של היוונים והרומאים ואלו שבאו לאחריהם, קידוש השם משמעו מות קדושים. הנה תמצית סעיפי המצווה, על פי הרמב״ם:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 18 Links ›

כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה […] כיצד? כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה או יהרגנו — יעבור ואל ייהרֵג, שנאמר במצווֹת: ״אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם״ (ויקרא יח, ה): ״וחי בהם״, ולא שימות בהם […] במה דברים אמורים? בשאר מצוות חוץ מעבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכת דמים. אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמר לו ״עבור על אחת מהן או תיהרג״ — ייהרג ואל יעבור. […] וכל הדברים האלו — שלא בשעת הגזרה. אבל בשעת הגזרה, והוא שיעמוד מלך רשע כנבוכדנאצר וחבריו ויגזור גזרה על ישראל לבטל דתם או מצווה מן המצוות — ייהרג ואל יעבור אפילו על אחת משאר מצוות, בין נאנס בתוך עשרה [יהודים] בין נאנס בינו לבין עובדי כוכבים.⁶

footnotes: ⁶ רמב״ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה ה, א–ג.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 19 Links ›

המעניין בהלכות אלו הוא שהן מבטאות הכרעה מצדם של חכמים להגביל את המוות על קידוש השם, לא לעודד אותו. יש עדות נכבדה, לא רק מהתקופה ההלניסטית אלא גם מאירופה בימי הצלבנים, שיהודים העדיפו לצעוד אל מותם ולא לאמץ אמונה אחרת או תרבות אחרת, ועשו כך הרבה מעבר לדרישות הברורות של ההלכה. ׳קידוש השם׳ מקבל כאן מובן שלישי: להראות, עד הסוף, שאתה אוהב את אלוהים יותר מכפי שאתה אוהב את החיים עצמם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 20 Links ›

יש גם מובן רביעי, המשתמע מאחד מאירועי כיבוש הארץ המתוארים בספר יהושע. הגבעונים, שחששו מהצפוי להם לאחר ששמעו על נפילת יריחו והעי בידי בני ישראל, החליטו לעשות בעורמה. הם לבשו בגדים קרועים, נעלו נעליים בלות, הצטיידו בצרורות מבוקעים ובלחם נקוּד והגיעו אל מחנה ישראל כשהם נראים כמי שבאו מדרך ארוכה. ״מארץ רחוקה באנו״, אמרו ליהושע, והציעו לכרות ברית שלום. יהושע קיבל את ההצעה. לאחר שלושה ימים גילו בני ישראל שהגבעונים מתגוררים בקרבת מקום. העדה ביקשה לבטל את הברית, כיוון שנחתמה על בסיס הצהרות כוזבות. אולם הנשיאים סירבו, משום שזו תהיה הפרה של שבועה שנשבעו בשם השם:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 21 Links ›

ולא הכום בני ישראל [את הגבעונים], כי נשבעו להם נשיאי העדה בה׳ אלהי ישראל. וַיִּלֹּנוּ כל העדה על הנשיאים. ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה, אנחנו נשבענו להם בה׳ אלהי ישראל, ועתה לא נוכל לנגוע בהם (יהושע ט, יח–יט).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 22 Links ›

בתלמוד הבבלי מוסבר במפורש שהסיבה להחלטתם של הנשיאים הייתה העיקרון של קידוש השם.⁷ מובנו של עיקרון זה כאן הוא שמעשה שיכול להיות מוצדק חוקית ומוסרית לא ייעשה בכל זאת בגלל ה״שם״ הרע שהוא עלול להוציא לעושיו. הדבר מצא את ביטויו בהלכה, עם הסתייגות מיוחדת המַתלה אותו בנסיבות ההתרחשות ובזהותם של האנשים המעורבים. ככל שהאדם גדול יותר, עליו להקפיד יותר על עצמו:

footnotes: ⁷ תלמוד בבלי, גיטין מו, ע״א.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 23 Links ›

ויש דברים אחרים שהן בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות: דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינן עבירות, הרי זה חילל את השם. כגון שלקח [קנה] ואינו נותן דמי המיקח לאלתר […] או שירבה בשחוק או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהן, או שדיבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלן בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס, וכיוצא בדברים האלו. הכול לפי גודלו של חכם, צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין. וכן אם דקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות, ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להן ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה, ולא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן […] הרי זה קידש את ה׳.⁸

footnotes: ⁸ רמב״ם, הלכות יסודי התורה ה, יא.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 24 Links ›

קרוב לזה הוא מושג המופת ההתנהגותי, לחיוב ולשלילה. כשמשה ואהרן, מוקנטים בידי בני ישראל הדורשים מים, הִכו בסלע במקום לדבר אליו, אמר להם ה׳: ״יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם״ (במדבר כ, יב). לפני מות משה הזכיר לו אלוהים שוב את האירוע: ״על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במֵי מריבת קָדֵש מדבר צִן, על אשר לא קִדשתם אותי בתוך בני ישראל״ (דברים לב, נא). טיבה המדויק של העבירה אינו ברור, והפירושים רבים. לפי הרמב״ם, בני ישראל הניחו שמשה פועל על פי הנחיותיו של אלוהים, ומשהכה בסלע בכעס פירשו זאת בטעות כביטוי לכעס של אלוהים עצמו עליהם.⁹ כך או אחרת, משה לא פעל כדמות מופת.

footnotes: ⁹ רמב״ם, שמונה פרקים, פרק רביעי; Weiss & Butterworth 1975, pp. 73–74.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 25 Links ›

בכמה מקומות בספרות ההלכה והמדרש מודגשת חשיבות הרושם שהתנהגותם של יהודים מותירה על שאינם יהודים. התלמוד¹⁰ מספר שיוסף, בהתנגדותו לניסיונות הפיתוי של אשת פוטיפר, ״קידש שם שמים״. מסופר על רבי שמעון בן שטח, בן המאה הראשונה לפני הספירה, שקנה אתון מישמעאלי. כשעבדיו הביאו אותה לביתו, הם מצאו אבן יקרה תלויה בצווארה. רבי שמעון הורה להם להשיב מיד את האבן למוכר האתון, משום שהוא התכוון למכור אתון בלבד. לתלמידיו אמר: האם אתם סבורים שאני ברברי? לשמוע גוי זה מברך את אלוהי היהודים טוב לי מכל אוצרות העולם הזה.¹¹

footnotes: ¹⁰ תלמוד בבלי, סוטה י, ע״ב. ¹¹ על פי תלמוד ירושלמי, בבא מציעא ב, ה; דברים רבה ג, ג. פירוש ׳פני משה׳ לתלמוד הירושלמי על אתר מייחס במפורש את הערתו של רבי שמעון בן שטח לעקרון קידוש השם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 26 Links ›

ההלכה אוסרת, בשל חילול השם, מעשים המותרים בפני עצמם אך עלולים ליצור תפיסות עוינות מצִדם של גויים. כך למשל, אף שההלכה מתירה לפועלים לאכול מן התוצרת בעת שהם עובדים, היא אוסרת לעשות זאת אם המעסיק הוא גוי הרואה התנהגות כזו כגניבה.¹² דוגמה נוספת: אסור להחליף חנוכייה שתרם גוי לבית כנסת בחפץ אחר, אפילו לא לצורך מצווה, פן יראה זאת התורם כזלזול או כאי הכרת תודה. כשהתורם יהודי, הדבר מותר.

footnotes: ¹² הפרטים מבוארים באנציקלופדיה התלמודית, כרך טו (ירושלים: הוצאת אנציקלופדיה תלמודית, תשל״ו), עמ׳ 340–360.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 27 Links ›

המכנה המשותף לכל המקרים הללו אינו המעשה עצמו, אלא האופן שבו הוא עלול להיתפס. זו הסיבה לחומרה יוצאת הדופן שבה רואה ההלכה את חילול השם:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 28 Links ›

יש עבירות שהן מתכפרים לשעתן, ויש עבירות שאין מתכפרים אלא לאחר זמן […] במה דברים אמורים? בשלא חילל את השם בשעה שעבר. אבל המחלל את השם, אף על פי שעשה תשובה והגיע יום הכיפורים והוא עומד בתשובתו ובאו עליו ייסורין — אינו מתכפר לו כפרה גמורה עד שימות.¹³

footnotes: ¹³ רמב״ם, משנה תורה, הלכות תשובה א, ד.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 29 Links ›

חילול השם הוא מעוות שלא יוכל לתקון במהלך חיים שלמים, כי הנפגע כאן אינו רק הקורבן, אף לא רק החוטא, אלא עצם מעמדו של אלוהים בעיני העולם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 30 Links ›

*** * *** כיצד נשזרים החוטים הללו יחדיו? שמירת המקומות והזמנים הקדושים, הקרבת הנפש על מזבח האמונה, התנהגות ראויה לחיקוי והימנעות מעשיית עוול — מה לכל אלו ולתפקידו של אלוהים בהיסטוריה ולמעמדו בעיני העולם? כאן עומדים למבחן עצם טבעו של אלוהים, ועצם הגדרת בני ישראל כ״ממלכת כהנים וגוי קדוש״.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 31 Links ›

הרוחניות היהודית מושתתת על רעיון מורכב אך אנושי מאוד. התורה מתחילה לא בסיפורו של עם ישראל, ואפילו לא בפרה־היסטוריה של העם היהודי, ימי האבות והאימהות — אלא בסיפורה של האנושות בשלמותה. אלוהים בורא את האדם בצלמו, אולם שוב ושוב הוא מתאכזב: תחילה מאדם וחווה, אחר כך מקין, ולאחר מכן מדור המבול. בצערו (״וַיִּנָחֶם ה׳ כי עשה את האדם בארץ, וַיתעצב אל לבו״, בראשית ו, ו), הוא מוחה את החיים מעל פני האדמה, כדי להתחיל מחדש עם איש צדיק אחד, נוח. עתה הוא מחליט להנמיך את הרף הגבוה שהציב לאנושות: ״לא אֹסִף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם, כי יצר לב האדם רע מנעֻריו״ (בראשית ח, כא). אלוהים לא השתנה. גם לא האדם. מה שהשתנה הם המונחים המגדירים את היחסים ביניהם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 32 Links ›

בנקודה זו מתעמתת התורה עם מה שפאולוס והנצרות עתידים היו לכנות ״החטא הקדמון״ — אולם בדרך אחרת משלהם. אלוהים כורת עם האנושות כולה ברית המבוססת על איסור הרצח (״שֹׁפֵךְ דם האדם — באדם דמו יִשָּׁפך״, בראשית ט, ו). חז״ל ימנו לימים שבע מצוות שניתנו לכל בני נוח, אבל המהות זהה. אלוהים כבר אינו מציב דרישות מקסימום; הוא קובע דרישות מינימום. זו אותה מסגרת שפילוסופים בני זמננו מכנים ״מוסריות רזה״: הדרישות ההתנהגותיות הבסיסיות מבני אדם באשר הם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 33 Links ›

אלוהים אינו מגנה את האנושות; הוא אינו רואה אותה כאשמה, או כבלתי מסוגלת לטוב. במקום זאת, הוא מפחית את דרישותיו לכדי רף התנהגותי שבני אדם מסוגלים להגיע אליו. הוא כמו אומר — די לי אם תכבדו את קדושת החיים ואת ההגינות האנושית הבסיסית. אולם אין זה סוף הסיפור. כי אילו היה זה הסוף, התנ״ך היה רק אחד מספרים רבים בפילוסופיה מוסרית, המסבירים איך להחיל על המצב האנושי את עקרונות המוסריות הרזה. במקום זאת, התורה עושה צעד מפתיע. אלוהים מבקש מאדם אחד — שממנו עתידים לצאת משפחה, שבט, אוסף שבטים ולבסוף אומה — לשמש דגם לחיקוי, להיות מעין מקרה־מבחן מהלֵך לָאפשרות לחיות בקרבה מתמדת לשכינת האל. כפי שמוכיחה ההיסטוריה היהודית, זוהי אחריות כבדה והרת סכנות.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 34 Links ›

כיוון שאלוהים מצוי מעל לטבע, גורל עמו יהיה, באופן בולט, כזה שאין להסבירו במונחים טבעיים (ניטשה הבחין בכך בבהירות רבה מכל הוגה אחר, בכותבו כי ״מבין כל עמי ההיסטוריה, היהודים הם העם הראוי ביותר לציון, משום שבשאלה ׳להיות או לחדול׳ העדיפו, במודעות מלאה ומוזרה, את ה׳היות׳ ובכל מחיר״).¹⁴ אברהם ושרה יוצאים למסע שלהם, בנתקם את קשריהם הטבעיים עם ארצם וביתם. שרה, רבקה ורחל הן עקרות מטבען הביולוגי, וילדיהן נולדים בדרך נס. שלא כדרך הטבע הופכים בני ישראל לאומה דווקא כשהם בגלות. נביאם, הנושא את דבר האלוהים, הוא אדם שבטבעו מגמגם (״לא איש דברים אנכי״, אומר משה, ״כי כבַד פֶּה וכבד לשון״; שמות ד, י). את החוקה שלהם הם מקבלים במדבר, לפני שנכנסו לארצם. זו אומה שמטבע תנאי מחייתה היא קטנה, חלשה וחשופה למתקפה, והישרדותה מותנית במסירות יוצאת דופן מצִדה למשימה שהוטלה עליה. ואכן, זוהי האומה היחידה בהיסטוריה, לבד אולי מארצות הברית, שמה שמגדיר אותה הוא משימה. היא ייחודית גם בכך שחוקתה והברית המאחדת אותה נתונות לה מאלוהים, ושתולדותיה מעידות על קיומו של כוח שהוא גדול ממנה. ההיסטוריה הבתר־מקראית מדגימה זאת אפילו יותר מההיסטוריה המקראית — בדרך שבה היהדות שרדה, בלי שזהותה נפגעה, במשך כמעט אלפיים שנה של גלות ורדיפות. דבר־מה בתוכה מרמז לדבר־מה שמעבר.

footnotes: ¹⁴ פרידריך ניטשה, ״שיערוך כל הערכים — האנטי כריסטוס״, בתוך האובן (נבו) תשנ״א, עמ׳ 245.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 35 Links ›

זו משמעות הביטוי ״גוי קדוש״. במקרא, ה״קדוש״ משמעו המתחם של אלוהים — אותן נקודות בזמן ובמרחב שנוכחותו ניכרת בהן באופן מיוחד. לכך התכוון ישעיה כשאמר על ישראל ״אתם עדַי, נאֻם ה׳, ועבדִי אשר בחרתי, למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא״ (ישעיה מג, י). לכך התכוון גם משה כשאמר באחד מנאומיו האחרונים ״יקימך ה׳ לו לעם קדוש, כאשר נשבע לך, כי תשמֹר את מִצְוֹת ה׳ אלהיך והלכת בדרכיו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך״ (דברים כח, ט–י). אין בתנ״ך שום טענה שבני ישראל מטבעם טובים מאחרים או מוסריים מהם. שליחותם מבטאת לא זכות יתר, אלא אחריות. אין בצִדה כל יתרונות חומריים, לבד מהחיים הדתיים עצמם. אין במקרא גם שום רמיזה לכך שאלוהים אינו נגיש לשאינם יהודים. להפך: הוא בוראם של כולם והוא מקיים את כולם. איוב, הדוגמה העילאית לאיש צדיק, לא היה יהודי. שלמה המלך, בתפילתו בחנוכת המקדש, מבקש מאלוהים לשמוע את תפילותיו של ״הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא […] למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אותך כעמך ישראל״ (מלכים א ח, מא–מג). עם ישראל נבחר להיות ההפך מגזע אדונים, מפני שאין הוא גזע אלא ברית שכל אחד יכול לבחור להיכנס תחת כנפיה, ומפני שלא להיות אדון ושליט הוא מבקש, אלא עבד ה׳. דָבָר בפרטיקולריזם של עם ישראל אינו עומד בסתירה עם האוניברסליזם של האדם כאדם, העשוי בצלם דמות תבניתו של אלוהים.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 36 Links ›

תפקידו של עם ישראל הוא לשמש דוגמה. לא יותר מכך, וגם לא פחות. כך מפרש ר׳ אברהם בן הרמב״ם, בשם אביו, את ברכתו של ה׳ לישראל שיהיו ״ממלכת כֹּהנים״:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 37 Links ›

שהכוהן של כל עדה הוא המנהיג, שהוא הנכבד שלה והדוגמה שלה שאנשי העדה ילכו בעקבותיו וימצאו את הדרך הישר על ידו. ואמר: תהיו אתם בשמירת תורתי מנהיגֵי העולם, היחס שלכם אליהם כיחס הכוהן אל עדתו, ילכו העולם בעקבותיכם ויהיו מחקים את מעשיכם ויתהלכו בדרכיכם.¹⁵

footnotes: ¹⁵ ר׳ אברהם בן משה בן מימון, פירוש לתורה, שמות יט, ו.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 38 Links ›

ברוח דומה הסביר את הביטוי ר׳ עובדיה ספוֹרנו: ״ובזה תהיו סגולה מכולם, כי תהיו ממלכת כוהנים להבין ולהורות לכל המין האנושי, לקרוא כולם בשם ה׳ ולעובדו שכם אחד״.¹⁶ ההוגים היהודים הגדולים של המאה התשע עשרה כיוונו לאותה נקודה אף הם. הנצי״ב, רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, כותב שהמטרה שלשמה נוצר עם ישראל היא ״להיות לאור לגויים להעמידם על ידיעת אלוהי עולם״.¹⁷ רבי יעקב אטלינגר כותב, ״כיוון שקיבלו ישראל את התורה האיר העולם […] שלא לבדם בלבד נעשה התורה אור המאיר את חָשכם, כי אם לכל העולם״.¹⁸ רבי שמשון רפאל הירש מוסיף כי חובה על ישראל ״ככהן בקרב העם לשמור ולהחזיק כמוהו את התורה על אודות ה׳ בקרוב האנושות, ובעבור זה עליהם להיות גוי קדוש״.¹⁹

footnotes: ¹⁶ ספורנו, פירוש לתורה, שמות יט, ו. ¹⁷ ברלין תשל״ה: מבוא (״קדמת העמק״); פתיחה לספר שמות; פירוש לשמות יב, נא. ¹⁸ עטטלינגער תרל״ג, חלק ראשון, פרשת במדבר, עמ׳ פ. על הפניות אלו אני חב תודה לדוד בלייך, Bleich 1997, pp. 61–102. ¹⁹ הירש תשמ״ד, עמ׳ 440.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 39 Links ›

אם תפקידו של עם ישראל הוא לשמש דוגמה, התנהגותו חייבת להיות תמיד מופתית. זו המשמעות של ״קידוש השם״. כשעם ישראל מכבד את הזמנים הקדושים ואת המקומות הקדושים, כשיהודים פועלים להאהיב את ה׳ על הבריות, וכשוויתור על אמונתם גרוע בעיניהם ממותם, הם משמשים עדים לנוכחות האלוהית בתוך חייה של האנושות ותולדותיה. כשהם חוטאים וגולים מארצם, נוכחות האל כמו נחבאת — לא רק מהם, אלא, במובן חשוב, מהזירה האנושית כולה. שם ה׳ — כלומר מודעותם של אנשים אליו — לוקה, ולפיכך גם מחולָל.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 40 Links ›

רעיון קידוש השם מכניס אל האתיקה עיקרון פשוט אך מפתיע. אנו שגריריו של אלוהים על פני האדמה. דרך חיינו משפיעה על האופן שבו אנשים אחרים רואים את אלוהים. אלוהים זקוק לנו. הרעיון נשמע פרדוקסלי, אך זו האמת. במתכוון או שלא במתכוון, הדרך שאנו חיים בה מספרת סיפור. אם אנו חיים נכון, אם אנו מביאים ברכה לחיי זולתנו, אנו משמשים עדים חיים לכוחה של הנוכחות האלוהית לחולל תמורה. אלוהים חי בתוך עולמם של בני האדם במידה שאנו עושים את רצונו. כמו רדיו, הממיר גלים לכדי צליל, כך גם חיי קודש מתרגמים את מילותיו של אלוהים לכדי מעשים. אנו הופכים למַשדרים שלו. משום כך קידוש השם הוא עיקרון־על ביהדות.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 41 Links ›

לא כל דבר באתיקה היהודית יכול להיות מנוסח כסעיף הלכתי. רמב״ן, בפירושו לציווי ״ועשית הישר והטוב בעיני ה׳״ (דברים ו, יח), מבטא רעיון זה באופן משכנע:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 42 Links ›

מתחלה אמר [משה] שתשמור חוקותיו ועדותיו אשר ציווך [ה׳]. ועתה יאמר גם באשר לא ציווך תן דעתך לעשות הטוב והישר בעיניו, כי הוא אוהב הטוב והישר. וזה עניין גדול, לפי שאי אפשר להזכיר בתורה כל הנהגות האדם עם שכניו ורעיו וכל משאו ומתנו ותיקוני היישוב והמדינות כולם. אבל אחרי שהזכיר מהם הרבה, כגון ״לא תלך רכיל״ (ויקרא יט, טז), ״לא תִקֹּם ולא תִטֹּר״ (ויקרא יט, יח), ״לא תעמֹד על דם רעך״ (ויקרא יט, טז), ״לא תקלל חֵרֵשׁ״ (ויקרא יט, יד), ״מפני שׂיבה תקום״ (ויקרא יט, לב), וכיוצא בהן, חזר לומר בדרך כלל שיעשה הטוב והישר בכל דבר, עד שייכנס בזה הפשרה ולפנים משורת הדין.²⁰

footnotes: ²⁰ רמב״ן, פירוש לתורה, דברים ו, יח.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 43 Links ›

אין נוסחה מדויקת וממצה היכולה לומר לנו מראש, לגבי כל מצב עניינים, מה טוב ומה רע. החיים המוסריים מורכבים ותלויי־סיטואציה במידה שאינה מאפשרת זאת. לפיכך, התורה מציידת אותנו בשילוב של חוקים כלליים ושל דוגמאות פרטניות. רבי נפתלי צבי יהודה ברלין מפרש את הביטוי ״ממלכת כוהנים״ ברוח זו:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 44 Links ›

היינו הנהגה בין אדם לחברו בדרך הישר והטוב […] ובאשר זה אינו תורה לפרש מהו הישר והטוב, וגם אין כל עניין ואין כל מקום וזמן שווים. על כן אין בזה תנאי ליהדות, כיוון שאין בזה חוק קבוע. אבל רצון ה׳ בכך.²¹

footnotes: ²¹ ברלין תשל״ה, פירוש לשמות יט, ו.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 45 Links ›

זוהי, אם כן, תשובתה של היהדות לשאלתו של עורך הדין, איך הוא יכול לעבוד את ה׳ בעת שהוא עוסק במקצועו. מערכות היחסים היומיומיות שלנו בעבודה ובין חברים, מגעינו השגרתיים עם אנשים שבידינו להחליט אם לנהוג בהם הגינות, רגישות ונדיבות — בהן, דווקא בהן, אנו יכולים להשפיע על מידת הכבוד שהאנשים סביבנו רוחשים לערכים שאנו חיים לפיהם. כאן זירת הפעולה, כאן אזור ההשפעה, של הגדולה במצוות התורה, מצוות קידוש השם, ושל היפוכה, האיסור על חילול השם. אין הישג דתי גדול יותר מקידוש שם ה׳, ואין חטא גדול יותר מגריעה בכבוד שיש לאנשים כלפיו. משה רבנו כשל פעם אחת באי קידוש השם, והחמיץ משום כך את היעד שכל חייו כמנהיג הוקדשו למסע אליו: הארץ המובטחת. קידוש השם אינו נספח זניח לספר החיים היהודיים, אלא המסר המרכזי שלו: להנכיח את אלוהים בעולם, באמצעות הבאת האנשים שסביבנו להכרה שדבריו של אלוהים מקדשים את החיים.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 46 Links ›

*** * *** אסיים בשני רגעים נוראים בהיסטוריה של רעיון קידוש השם. הראשון התרחש בעת המרד בגטו ורשה. כידוע, באפריל 1943, כשנודע לשרידי האוכלוסייה בגטו שעומדים לשלוח גם אותם אל מותם, הם החליטו להשיב מלחמה שערה, ועמדו בקרב מול דיביזיות אחדות של צבא גרמניה זמן רב יותר משעמדה צרפת כולה. בליל המרד פנה למאמיניו רב קשיש, יצחק ניסנבוים, ודיבר אליהם באלו המילים:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 47 Links ›

זוהי עת לקידוש החיים, ולא למוות על קידוש השם. עד היום, אויביו של היהודי ביקשו את נשמתו, והיהודי קידש את גופו במות קדושים [כלומר מסר את גופו כדי שלא לעבור על דתו ולמסור בכך את נשמתו]. היום נוגשנו מבקש את גופו של היהודי, ומשום כך על היהודי להגן על גופו ולשמור על חייו.²²

footnotes: ²² מובא אצל Fackenheim 1982, p. 223.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 48 Links ›

הרב ניסנבוים האמין שמרד הגטו היה נקודת מפנה בהיסטוריה היהודית המודרנית, הרגע שבו מסורת ארוכה של מסירת הנפש על קידוש השם עמדה להשתנות. בעבר, היהודים קידשו את שם השם בנכונותם למות למען אמונתם. עתה הם נקראו להילחם על זכותם לחיות למען אמונתם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 49 Links ›

גם הרגע השני לקוח מִקורות גטו ורשה, ובעיניי הוא מרגש במידה שקשה לעמוד בה. יאנוש קורצ׳ק, מגיבורי המאה העשרים, הוכשר בצעירותו כרופא בפולין. עוד בראשית דרכו המקצועית חש הזדהות עם מצוקתם של ילדים שהחיים לא האירו להם פנים. הוא כתב ספרים על אודותיהם, והיה למעין צ׳רלס דיקנס פולני. בשנת 1911 הוא הקים בוורשה בית יתומים לילדים יהודים, ובשל הצלחתו הרבה התבקש — ונענה — להקים בית יתומים דומה לילדים נוצרים. הייתה לו תכנית רדיו משלו, והיא פרסמה את שמו ברחבי פולין. קראו לו ״הדוקטור הזקן״. השקפותיו החינוכיות היו מהפכניות. הוא דגל במתן אמון בילדים ובהפקדת אחריות בידיהם. הוא הנחה את ילדי בית היתומים להפיק עיתון משלהם, שהיה עיתון הילדים הראשון בפולין. הוא הפך בתי ספר לקהילות בעלות ממשל עצמי. הוא חיבר כמה מהיצירות החלוציות בתחום פסיכולוגיית הילדים, בהן אחת שנקראה ׳זכות הילד לכבוד׳.²³

footnotes: ²³ הופיעה בפולנית ב־1929. נוסח עברי: קורצ׳אק תשט״ז, עמ׳ 1–11. ראו גם Joseph 1999.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 50 Links ›

הוא נהג לומר כי לילדים ״יש זכות שייקחו אותם ברצינות. האדם הבלתי ידוע הנמצא בתוך כל אחד מהם הוא תקוות המחר שלנו״. הוא האמין שבכל ילד טמון ניצוץ מוסרי שאם יטופח כראוי יוכל להניס את החשיכה שבגרעין הטבע האנושי. כשהיה מגיע זמנו של אחד הילדים לעזוב את בית היתומים, הוא נהג לומר לו: ״אינני יכול לתת לך את אלוהים, כי עליך להרהר בשקט ולמצוא אותו בנשמתך שלך. אינני יכול לתת לך אהבת אדם, כי אין אהבה בלי סליחה, וכיצד לסלוח על כל אדם ללמוד בכוחות עצמו. דבר אחד אני יכול לתת לך: כמיהה לחיים טובים יותר, חיים של אמת וצדק. גם אם אינם בנמצא היום, אולי יבואו מחר — אם תשתוקק להם די הצורך״.²⁴

footnotes: ²⁴ Joseph 1999.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 1; The Call to Responsibility, 5; Sanctifying the Name 51 Links ›

בשנת 1940 הוכרחו קורצ׳ק ובית היתומים לעבור אל תוך הגטו, וב־1942 הגיעה ההוראה להעבירם לטרבלינקה. לקורצ׳ק הוצע לברוח אך הוא סירב. באחד הרגעים נוראי ההוד והאימה של השנים ההן צעד עם מאתיים יתומיו אל הרכבת שתיקח אותם אל שערי המוות: איתם ובתוכם, עד הסוף, בעבותות של אהבה. חייו — ומותו — היו קידוש השם. הוא ראה את צלם אלוהים בילדים שהעולם נטש. הוא שמר אמונים לילדיו ולאלוהיו עד הרגע האחרון.