To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 1 Links ›

״אל אמונה״ (דברים לב, ד) — שהאמין בעולם ובְרָאוֹ (סִפרֵי).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 2 Links ›

ספר איוב הוא המוזר שבספרי התנ״ך, ובוודאי אף הספר יוצא הדופן ביותר שנכלל בקאנון מקודש כלשהו. המשורר אלפרד טניסון קרא לו ״גדול השירים בכל הזמנים״. המשורר תומס קרלייל תיאר אותו כ״אחד הדברים הגדולים ביותר שנכתבו אי־פעם״. הסופר תומס וולף אמר כי ״מכל ביטוייה של הבדידות שקראתי בחיי, זהו הטרגי, המעודן והיפה ביותר״.¹ אולם גם שבחים מופלגים אלה אין בהם כדי לעמוד על נוכחותו הרדיקלית של הספר בתוך התנ״ך. הספר הוא ביטוי רהוט מאין כמוהו לספקות באשר לאקסיומות שהתנ״ך כולו בונה עליהן את אמונתו: שקיומנו הוא בעל משמעות, ושהעולם מתנהל על פי צדק עליון. הפרשן הפוליטי האמריקני ויליאם סֵפַייר כתב על כך ספר וקרא לו ׳הדיסידנט הראשון׳. איוב, טען שם, הוא האדם הראשון בהיסטוריה שערער על השיטה, שדיבר אמת באוזני הכוח, שהציב אישומים נגד הממסד, קולה של הסמכות, בשמו של הפרט. קולו של איוב הוא ״קול עיקש של קריאת תיגר״.² איוב הוא מופת לכל אלה שיש להם האומץ לתבוע צדק נגד הרוח הנושבת ונגד מגִני הסטטוס קוו. ספר איוב הוא החלל שאלוהים מְפַנה לקולו של האדם, כשהוא מתוח עד הקצה וגם מעבר לו: כתב קודש המקצה מקום נכבד למחאה, ומאציל עליה הוד בלתי מעורער, הגם שערירי. איוב הוא זעקת כאב מתמדת נגד עוולות הגורל. זעקה החודרת ללב השמים ומאיימת להרעיד את יסודות תבל.³

footnotes: ¹ מצוטט אצל Glatzer 1969, p. ix. ² Saﬁre 1992, p. xiv. ³ יש כמובן ספרות ענפה על איוב. הרמב״ם מנתח את הספר במורה נבוכים ג, כא–כב. בין הפרשנויות העכשוויות ראו: מיילס 1997, עמ׳ 306–332; Moshe Greenberg, in Alter & Kermode 1989, Good 1990; Gordisw 1965; pp. 283–304..

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 3 Links ›

הספר פותח בתמונה שלווה מחייו של תושב ארץ עוץ, איוב, איש ״תם וישר וירא אלהים וסר מרע״ (איוב א, א). איוב הוא בעל משפחה גדולה ואוהבת, עושר רב בדמות עדרים עצומים של צאן, גמלים, בקר ואתונות, ועמדה חברתית נכבדה מאוד: ״ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם״ (א, ג). אולם עד מהרה עובר הסיפור לשיחה בין אלוהים לשטן (במקרא השטן אינו גורם עצמאי, אלא מעין קטגור, יועץ רע). אלוהים מציג את איוב באוזני השטן כאיש מופת. השטן עונה שאין בכך פלא, שהרי החיים היטיבו עם איוב ואלוהים העניק לו את כל הסיבות להיות אסיר תודה; ״ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו, אם לא על פניך יברכך [יקללך, בלשון נקייה]״ (א, יא). כך מתחיל הניסיון.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 4 Links ›

מכה אחר מכה ניחתת על איוב, והוא מאבד את כל אשר לו: האתונות, הצאן, הגמלים — ולבסוף גם בניו. למרות הכול, איוב האבל נשאר איתן באמונתו ואומר: ״ה׳ נתן וה׳ לקח — יהי שם ה׳ מבֹרָך״ (א, כא). השטן ממשיך להתעקש. יש לפגוע בגופו של איוב, הוא אומר לאלוהים, ומקבל את רשותו לעשות כך. איוב מוכה עתה ״בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו״ (ב, ז). אשתו של איוב אומרת לו לשבור את הכלים — ״בָּרך אלהים ומֻת״ (ב, ט) — אך איוב עדיין מסרב. שלושת רֵעיו של איוב מגיעים לנחמו. הם יושבים איתו לארץ שבעה ימים ושבעה לילות, מיוסרים בדממה משותפת, ולבסוף איוב נשבר ומקלל את היום שנולד בו.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 5 Links ›

רעי איוב, אליפז התימני, בלדד השוחי וצופר הנעמתי, מתווכחים איתו. אלוהים, הם אומרים, צודק. אין עונש בלי חטא, ומכאן שאיוב בוודאי אשם. איוב שולל זאת בלהט. על פני שלושים פרקים ויותר מתנהל הוויכוח בפסוקי שירה חוצבי להבות. לבסוף מצטרף לשיחה קול חדש, קולו של אֱלִיהוּ בן בַּרַכְאֵל הבּוּזי, צעיר משלושת רעי איוב אך דעתן לא פחות מהם. הוא מציע דרך חדשה. ייסורים על לא חטא ייתכנו גם ייתכנו, הוא אומר, אך אין פירוש הדבר שאין צדק. ייסורים אלה הם שיעור המוסר שאלוהים מלמד אותנו. בעזרתם אנחנו יכולים להינצל מגאווה וממעשי פחז. אלוהים ״יחַלץ עני בעָנְיוֹ וְיִגֶל בַּלַחַץ אָזְנם״ (לו, טו) — כלומר מחלץ את העני על ידי עוניו, ואומר את דברו על ידי לחץ ומצוקה. בשלב זה אלוהים מתגלה לאיוב ״מן הסערה״ (לח, א) ומדבר אליו במהלך ארבעה פרקים. איוב מודה לבסוף שטעה: ״הִגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע […] על כן אמאַס ונִחמתי על עפר ואפר״ (מב, ג–ו). הספר נחתם בהשתקמותו של איוב. מקנהו גדול עתה מזה שהיה בתחילה, נולדים לו בנים ואף בנות, והוא מאריך ימים ורואה ארבעה דורות של צאצאים עד שלבסוף הוא מת ״זקן ושבע ימים״ (מב, יז).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 6 Links ›

זו, בקצרה, עלילת הספר, אולם הבעיות העולות ממנה רבות וארוכות. שאלתו הבסיסית של איוב אינה נענית. בנסיבות הקיימות של הסיפור היא גם אינה יכולה להיענות, מפני שאנו יודעים מה שרעי איוב אינם יכולים לדעת: שהוא חף מפשע וייסוריו באו לו על לא חטא. נאומו של אלוהים, שהוא הארוך בנאומיו בתנ״ך כולו, אינו עונה כלל לשאלתו של איוב, וכולו רצף שאלות רטוריות שאינן מבקשות מענה: ״איפה היית בְּיָסְדִי ארץ?״ (לח, ד); ״הֲמִיָמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר, יִדַּעתה השחר מְקֹמוֹ?״ (לח, יב); ״ואם זרוֹע לך כָּאל ובקול כמֹהו תַרעֵם?״ (מ, ט).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 7 Links ›

אלוהים אינו מציע הסבר למר גורלו של איוב, מפני שאין הסבר שישביע את רצונו של חוש הצדק. במקום זאת הוא מפגין בפני איוב את הדר הבריאה. אלא שאין זו הבריאה שאנו מכירים מפרק א של ספר בראשית, אותו עולם של סדר שבמרכזו האדם. היקום המתגלה לעינינו בפרקיו האחרונים של ספר איוב הוא הרחוק ביותר מאנתרופוצנטריות מכל תיאורי העולם שבמקרא. איוב רואה כוכבים ומַזָּרות, ערָבוֹת ומלֵחות, ואת חיות הבר — הפרא, הערוד, האיילה, הנץ, הנשר, הבהמות והלווייתן — החיות את חיי הפרא שלהן. עולם זה לא נברא למען האדם, ואין הוא עשוי להיות מבוית בידיו. ״אף החיות הפיקחוֹת מַבחינות כבר״, כתב רילקה ב׳אלגיות דואינו׳, ״כמה קל לערער את היותנו בַּבַּית בעולם המוסבר״.⁴ לא חזון של צדק מחריש את טרונייתו של איוב, גם לא מענה לשאלתו או הסבר לגורלו, אלא עצם כוחו של הקיום, ה׳היוֹת׳ של הדברים. אלוהים שאיוב פוגש בסערה הוא אלוהים של עוצמה, לא אלוהים של צדק. מה קרה למיזם המקראי הגדול של יצירת סדר הוגן ועולם צודק?

footnotes: ⁴ ריינר מריה רילקה, אלגיות דואינו, אלגיה ראשונה, בתוך: רילקה 1998, עמ׳ 30.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 8 Links ›

כאן מגיעה התרת העלילה, בסדרה של היפוכים ששום קורא לא ציפה לה. ברגע שאיוב מודה שטעה, אלוהים מודיע לו שהוא דווקא צדק. על רעי איוב, אלה שכזכור הגנו בעזוז רב על מעשהו של אלוהים, יוצא חרון אפו של אלוהים ״כי לא דִברתם אלַי נכונה כעבדי כאיוב״ (מב, ז ושוב מב, ח). הדעת מתבלבלת נוכח הסתירות וכשלי הלוגיקה. איזה מסר מבקש הספר להעביר? שיש צדק או שאין צדק? שאלוהים עונה לקוראיו, או אוטם את אוזניו לתפילתם? שטוב או רע להתריס כלפי שמיא? שאדם מאמין יכול לשאול שאלות, או מוטב שלא יעשה כך? קשה מאוד לדעת.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 9 Links ›

*** * *** איוב הוא ספר קשה משום שגם במונחיו שלו עצמו הוא הציב בפני איוב ובפנינו שאלה שאין לה מענה. איוב ורעיו מבקשים צדק. אולם אנו הקוראים יודעים מה שאיוב וחבריו אינם יכולים לדעת: שאין שום צדק בייסוריו של איוב. הדבר ברור לנו כבר בתחילת הספר. איוב אינו נענש על חטאיו. להפך: דווקא בגלל שלא חטא בחר בו השטן לקטרג עליו. משום כך, אגב, צדק אותו חכם שאמר כי ״איוב לא היה ולא נברא, אלא משל היה״.⁵ לו התרחשו אירועי הספר באמת, היה עלינו להסיק מהם, כמו המלך ליר של שייקספיר, כי ״האדם ביד אֵלים כזבוב ביד הילד: בשׂחוק ימותתונו״.⁶ הספר הוא בחינה של השערה היפותטית נוסח ״מה היה קורה אילו…״.

footnotes: ⁵ תלמוד בבלי, בבא בתרא טו, ע״א. ראו רמב״ם, מורה נבוכים ג, כב. ⁶ ויליאם שייקספיר, ׳המלך ליר׳, תרגם: אברהם שלונסקי, מערכה רביעית, תמונה 1, בתוך: שייקספיר 1971.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 10 Links ›

ספר איוב אינו מובן בדרך כלל, והסיבה לכך פשוטה. אנו נוטים לנסות לפענח אותו על פי סופו, אולם המפתח הפרשני נמצא שם כבר בהתחלה:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 11 Links ›

ויהי היום וַיבֹאו בני האלהים להתיַצב על ה׳, ויבוא גם השטן בתוכם. ויאמר ה׳ אל השטן, מאין תבֹא? ויען השטן את ה׳ ויאמר, משוּט בארץ והתהלך בה. ויאמר ה׳ אל השטן, השמת לבך על עבדי איוב? כי אין כמֹהו בארץ איש תם וישר, ירא אלהים וסר מרע. ויען השטן את ה׳ ויאמר, החִנם ירא איוב אלהים? הלא אַתָּ שַׂכְתָּ בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב, מעשה ידיו בֵּרכת ומקנהו פָּרץ בארץ. ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו — אם לא על פניו יברכך. ויאמר ה׳ אל השטן, הנה כל אשר לו בידֶךָ […] (איוב א, ו–יב).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 12 Links ›

העומד למבחן בספר איוב אינו איוב אלא אלוהים. רעיון זה נשמע חילול הקודש. זו הסיבה לכך שספר איוב נקרא תמיד בכיוון ההפוך, מהסוף להתחלה, באופן הגורם לו להיות בלתי מובן. מדוע רַע לצדיק? — זאת שאלו משה, ירמיה וחבקוק, וזאת, כך מקובל להניח, גם השאלה העומדת בלב ספר איוב ואינה זוכה למענה. וכי איזו נחמה יש לאומלל כאשר מסבירים לו שדברים רעים קורים בלי שום סיבה טובה, מפני שהשטן מתעלל בנו, מפני שאנו חפים מפשע ומפני שאנו יראי שמים?

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 13 Links ›

תאולוגים ופילוסופים מרבים לשאול כיצד, בהינתן מה שידוע לנו על העולם, אנחנו יכולים להיות בטוחים שאלוהים קיים. השאלה הנשאלת בספר איוב (כמו גם במדרשי חז״ל המאוחרים יותר) היא השאלה ההפוכה: כיצד, בהינתן מה שידוע לנו על אלוהים, אנחנו יכולים להסביר את קיומה של האנושות? מדוע הבורא החכם, הטוב, הכול־יודע והכול־יכול, שיצר יקום של יופי ושל סדר, הכניס אליו צורת חיים אחת, הומו סאפיינס, המסוגלת להרוס את היופי וליצור אי־סדר? זו שאלה מוזרה להפליא, אבל רק כשנבין את ההיגיון ואת העוצמה שבה, נבין את האמירה שבלב ספר איוב ובלב השקפתה של היהדות על תפקידה של האנושות בעולם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 14 Links ›

תנו דעתכם: בתורה יש שני סיפורי יצירה מרכזיים. הראשון הוא בריאת העולם בידי אלוהים, והשני — בניית המשכן במדבר בידי בני ישראל. השטחים המוקצים לשני סיפורים אלה חסרי פרופורציה. התורה מסתפקת ב־34 פסוקים (בראשית א–ב) לתיאור בריאת העולם, ואילו בנייתו של המשכן, מבנה קטן, נייד וארעִי, מתוארת על פני למעלה מ־500 פסוקים (שמות כה–מ). בכל סִפרות אחרת היה היחס הפוך. שאלות הקוסמולוגיה, האופן שבו נוצר העולם, הרי ריתקו את בני האדם תמיד, מעידן המיתוסים ועד עידן המדע. התנ״ך, שגרסתו על ראשיתו של הזמן זכתה להשפעה אדירה מאין כמוה, מסתפק בקווי מתאר מעטים, ולכל אורכו, למעט מזמורי הבריאה בתהלים וספר איוב, אינו שב לעסוק בסיפור הבריאה. שאלה מהותית עומדת כאן למבחן. איזה מין ספר הוא התנ״ך? מהו הנושא הבסיסי שלו? התשובה, הניכרת היטב בתנ״ך עצמו, נוגדת את האינטואיציה. התנ״ך אינו ספרה של האנושות על אלוהים; הוא ספרו של אלוהים על האנושות. התנ״ך מניח כמובן מאליו שאלוהים יכול לבנות בית לאנושות. השאלה המבצבצת מכל פינה בו היא האם האנושות יכולה לבנות בית לאלוהים.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 15 Links ›

ויטגנשטיין שאל פעם רטורית: מהי מטרתך בפילוסופיה? הוא ענה: להראות לזבוב את הדרך החוצה מהבקבוק. הזבוב לכוד בבקבוק. הוא מחפש את דרכו החוצה. שוב ושוב הוא מטיח את ראשו בזכוכית עד שלבסוף הוא מת בתשישותו. לו חונן הזבוב בחשיבה הגיונית היה חוסך מעצמו את הייאוש ואת המוות, שכן היה מבין שאם יש דרך פנימה, יש גם דרך החוצה. דבר אחד שכח הזבוב: להביט למעלה, אל המקום שבא ממנו. תובנה היא היכולת לראות דברים מוכרים מזווית בלתי מוכרת. הדרך להבין את איוב היא להפוך את הדרך שבה מקובל להבינו. ואולי גם האמת שבלב האמונה כולה הפוכה ממה שאנו רגילים לחשוב? אולי יותר משאמונתנו באלוהים חשובה, חשובה אמונתו של אלוהים בנו?

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 16 Links ›

*** * *** כשאנו משתמשים במילה ׳אמונה׳ בהקשר דתי אנו מניחים בפשטות שמשמעותה היא אמונתנו באלוהים. יש בכך היגיון רב, שכן אנחנו, לא אלוהים, הם אלה שמוגבלים ביכולתם להבין את העולם ולראות את המהלך הכולל של ההיסטוריה; אנחנו אלה החייבים לזנק מהידוע אל הבלתי־ידוע, מהנראה אל שאינו נראה, ממה שאנו רואים ומבינים למה שנמצא מעֵבר לכך.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 17 Links ›

על פי הקטגוריות הפילוסופיות שירשנו מיוון העתיקה, אין כל מובן הגיוני לאקט של אמונה מצדו של אלוהים. אלוהים הוא כול־יודע וכול־יכול. הוא המסובב שאינו מסובָב, הישות ההכרחית, מהותה הבלתי־משתנה של המציאות. כל הקביעות הללו בוודאי נכונות. ובכל זאת, כפי שאני טוען לכל אורך הדרך, אלוהים זה, אלוהים פילוסופי מופשט המנותק מהדרמה האנושית, איננו האלוהים שאנחנו פוגשים בין דפי התנ״ך. בתנ״ך אלוהים איננו מנותק מהדרמה האנושית. הוא מעורב בה בכל נפשו ובכל מאודו. זה, כפי שאמר רבי יהודה הלוי,⁷ ההבדל המהותי בין אלוהי הפילוסופים ואלוהי הנביאים, אף ששני קווים מקבילים אלה של תפיסת האלוהות נפגשים באינסוף.

footnotes: ⁷ ר׳ יהודה הלוי, ספר הכוזרי ד, ג.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 18 Links ›

אלוהים שאנו פוגשים בתנ״ך נוטל סיכון שהשלכותיו כבירות. הוא בורא ישות אחת, האנושות, היכולה בעצמה להיות בוראת. אכן, ברייה שיש לה צלם אלוהים, תכונתו הייחודית של אלוהים. המעשה משנה את כל טבעו של היקום: לפנינו עתה צורת חיים המסוגלת לקיים שפה, חשיבה, התבוננות עצמית, דמיון ובחירה, מסוגלת לתפוס את מושג האלוהים — אבל גם, מעצם טיבם של החופש האנושי והמחשבה האנושית, מסוגלת למרוד באלוהים. ההשלכות מרחיקות לכת עד הקצה, שכן קיימת עתה צורת חיים אחת היכולה לבחור בין ציות לאי־ציות, בין טוב לרע, בין תיקון העולם ובין השמדתו הגמורה.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 19 Links ›

חופש הבחירה האנושי, והמודעות העצמית הנלווית לו, הם הנעלם הגדול בתוך סדרי הטבע המפוענחים שהמדע מִפָּה, וכאלה הם גם יהיו. לעולם לא ייתכן מדע של חופש, מפני שהמונחים סותרים זה את זה. המדע מדבר על סיבות, והחופש — על מטרות. המדע מסביר תופעות על ידי תופעות אחרות שקדמו להן. הפעולה החופשית, לעומת זאת, עשויה להיות מובנת רק על פי העתיד שהיא מבקשת ליצור, ולא על פי שום מאורע היסטורי, ביוכימי או נוירו־פסיכולוגי מן העבר. כמובן, יש השפעות רבות על ההתנהגות האנושית. חלקן גנטיות, אחרות תרבותיות וסביבתיות. אולם אלו הן השפעות, לא סיבות במובן שיש למונח זה במדעי הטבע.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 20 Links ›

כמעט כל מעשה שאנו עושים, יכולנו לבחור לעשות מעשה אחר במקומו (יוצאי הדופן הם מעשים — מרפלקסים תנועתיים עד מעשיו של המאויָם ברצח — שאי־אפשר לראות בעושיהם אחראים להם. בהלכה הם קרויים ׳אונס׳). בתולדות הרעיונות, חופש הבחירה הוצב פעמים רבות בסימן שאלה. היו שהאמינו באסטרולוגיה. פילוסופים כברוך שפינוזה ומדענים כמו אוגוסט קוֹנְט חשבו שכיוון שאנו ישים פיזיים בעולם חומרי, אנחנו חומר, וככל חומר אנו מצייתים לחוקים של סיבה ותוצאה. בעיני הנאו־דרוויניסטים, ההתנהגות האנושית נקבעת באופן גנטי; כפי שמנסח זאת נציגה הקיצוני ביותר של הגישה, בני אדם הם האמצעי של גֵן לייצר גן אחר.⁸ אפילו בתוך היהדות עצמה היו אישים — הידוע בהם הוא הפילוסוף הביניימי חסדאי קרשקש — שטענו שהרצון החופשי הוא אשליה ושכל מעשיו של אדם נקבעים בעצם בידי ההשגחה העליונה. הרמב״ם, שעמדתו בשאלה זו היא עמדת הזרם המרכזי במחשבה היהודית, דוחה את הדברים:

footnotes: ⁸ דוקינס 1991.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 21 Links ›

רשות לכל אדם נתונה: אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו — ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו […] כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו, או רשע כירבעם; או חכם, או סכל; או רחמן, או אכזרי; או כילי, או שוע; וכן שאר כל הדעות — ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאֵי זו דרך שירצה […] ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצווה, שנאמר ״ראֵה נתתי לפניך היום את החיים [ואת הטוב, את המוות ואת הרע]״ (דברים ל, טו), וכתיב ״ראֵה אנכי נותן לפניכם היום [ברכה וקללה]״ (דברים יא, כו) — כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם עושה, בין טובים בין רעים. […] אילו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע, או אילו היה שם דבר שמושך את האדם בעיקר תולדתו לדרך מן הדרכים […] מה מקום היה לכל התורה כולה? ובאֵי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע, או משלם שכר לצדיק? ״השופט כל הארץ לא יעשה משפט?״ (בראשית יח, כה).⁹

footnotes: ⁹ רמב״ם, משנה תורה, הלכות תשובה ה, א–ד.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 22 Links ›

פירוש הדבר הוא שאנו אחראים למעשינו. פירוש הדבר הוא גם שאנו מסוגלים לזהות את שגיאותינו, להכיר בהן ולהחליט לנהוג אחרת בעתיד. זה הבסיס למושג התשובה. מכאן שהעתיד אינו חייב להיות דומה לעבר, ושההיסטוריה היא הזירה שבה האדם יכול להתפתח ולצמוח. דנּו כבר בכך באחד הפרקים הקודמים בספרנו.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 23 Links ›

אולם יש לכך השלכה נוספת, ופרדוקסלית יותר. בכניסתו של אלוהים אל המציאות האנושית, הוא נכנס גם לַזמן — ומכאן שהוא נכנס גם לאי־הוודאות ולהסתכנות. הענקת החופש לבני האדם הייתה, מצדו של אלוהים, צעד גורלי של הגבלה עצמית. בלשון הקבלה הלוריאנית, זהו הצמצום. התוצאה נהירה כבר סמוך לתחילתו של הזמן התנ״כי:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 24 Links ›

ויאמר ה׳ אל קין, למה חרה לך? ולמה נפלו פניך? הלוא אם תיטיב — שְׂאֵת; ואם לא תיטיב — לפתח חטאת רֹבץ, ואליך תשוקתו, ואתה תמשל בו. ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה, ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו (בראשית ד, ו–ח).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 25 Links ›

כל הפרדוקסליות של המפגש אלוהים־אדם מזוככת כאן בקדמוניותה. אלוהים ידע שקין מקנא בהבל ומתכנן לרצוח אותו. משום כך דיבר אליו והזהיר אותו. ובכל זאת, קין לא הקשיב. הרצח התרחש. מדוע אלוהים נתן לו לקרות? התשובה היחידה לכך יכולה להיות: אם כוח עליון מעניק ל־X חופש, וחופש זה מושעה בכל פעם ש־X פועל שלא לרצונו של הכוח עליון, לא התקיימה פה הענקת חופש. זו אקסיומה לוגית הנכונה בכל העולמות האפשריים. אלוהים אינו נוטש את העולם. הוא מדבר אל האנושות, הוא מלמד אותנו כיצד להתנהג, הוא מורה לנו את דרכי הצדק והמשפט, החסד והרחמים. אולם אם האנושות אוטמת את אוזניה ומסרבת להקשיב, אלוהים אינו יכול לעשות דבר אם אינו רוצה לשלול מהאדם את החופש, אותו חופש שבשבילו צמצם את עצמו כשברא את האדם.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 26 Links ›

יצירה כרוכה בהסתכנות. בשבילנו נכון הדבר לגבי כל מעשה של יצירה. בכל טכנולוגיה אפשר להשתמש לרעה; כל צורת אמנות יכולה להיעשות אלילוּת. לגבי אלוהים הדבר נכון רק ליצירה אחת — יצירת האדם. בפרק המתאר את מעשה הבריאה, פרק א בספר בראשית, ננקטת משום כך לשון יוצאת דופן כשאלוהים מגיע לבריאת האדם. לפני כל אחד משלבי הבריאה מסתפק אלוהים בביטוי הפשוט ״יהי״, אך לפני יצירת האדם הוא נוקט הקדמה מחושבת: ״נעשה אדם בצלמנו כדמותנו״ (בראשית א, כו) — כעין רמז להיסוס, להתייעצות, לספק. חז״ל מפתחים נקודה זו בכמה מקומות. אלוהים, הם אומרים, שאל את המלאכים לדעתם, והללו יעצו לו שלא לברוא את האדם.¹⁰ חז״ל הבינו דבר שבשיח הפילוסופי לא היה עולה על הדעת: שבמובן מסוים, מטפורי ככל שיהיה, גם אלוהים עצמו עשוי לעמוד למבחן אמונה.

footnotes: ¹⁰ אורבך תשכ״ט, עמ׳ 115–160.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 27 Links ›

לדידה של הפילוסופיה, השאלה הבסיסית נוגעת לקיומו של אלוהים; לדידה של היהדות, השאלה הבסיסית נוגעת לקיומו של האדם. ההומו סאפיינס אינו רק גרסה אבולוציונית נוספת לצד יתר צורות החיים. השימוש בשפה, היכולת להשתמש בזמן הדקדוקי עתיד, היכולת לזכור את העבר הרחוק, המודעות העצמית, הרציונליות המחושבת — הכישורים המייחדים את ההומו סאפיינס — הם זינוקים איכותיים ולא התפתחויות כמותיות. גוש מתכת ומכונית עשויים אולי מאותם יסודות, אבל אינם זהים ואף אינם דומים. העובדה שרוב רובו של הדי־אן־איי שלנו זהה לזה של קופי האדם אין משמעה שהאדם הוא רק קוף נטול פרווה או מכונה לשכפול גנים. במבט שטחי זהו רעיון סביר, ובכל זאת זה כשל מחשבתי. היות שאנו יכולים להגות כוונות ולפעול על פיהן, שום הסבר סיבתי טהור של ההתנהגות האנושית לא יהיה מסַפּק אף פעם. בבוראו את האדם נטל אלוהים סיכון הדומה לזה שהורים נוטלים כשהם מולידים ילד, ושנוטל כל מי שמביא לידי קיום דבר שיימצא מחוץ לשליטתו. אלוהים הסתכן בכך שאחד מבני האדם ברואיו יקום על בוראו. גם כשמדובר באלוהים, יצירה דורשת אומץ.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 28 Links ›

בתלמוד הבבלי יש פסקה שמסבירה זאת ממש. פסקה זו היא גם המפתח הפרשני לתעלומת ספר איוב:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 29 Links ›

אמר רב יהודה, אמר רב: בשעה שביקש הקב״ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת. אמר להם, רצונכם נעשה אדם בצלמנו? אמרו לפניו, ריבונו של עולם, מה מעשיו? אמר להן, כך וכך מעשיו. אמרו לפניו, ריבונו של עולם, ״מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תִפְקְדֶנּוּ?״ (תהלים ח, ה). הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם. וכן כת שנייה. כת שלישית אמרו לפניו, ריבונו של עולם, ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו? כל העולם כולו שלך הוא; כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עֲשֵׂה. [ברא הקב״ה את האדם. בחלוף הדורות] כיוון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין, אמרו לפניו [המלאכים]: ריבונו של עולם, לא יפה אמרו ראשונים לפניך? אמר להן: ״ועד זִקנה אני הוא ועד שֵׂיבה אני אסבֹּל, אני עשיתי ואני אשָׂא ואני אסבֹּל ואמלט״ (ישעיה מו, ד).¹¹

footnotes: ¹¹ תלמוד בבלי, סנהדרין לח, ע״ב.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 30 Links ›

המלאכים דיברו בהיגיון. כשיודעים מראש את מעשיהם של בני האדם, את שכיחותן הרבה של המלחמה, השחיתות והאכזריות, איזו סיבה יכולה להיות להכניס לעולם ברייה גחמנית כמו האדם?

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 31 Links ›

*** * *** זה בעצם מה שאומר השטן לאלוהים. ״המין הזה שבראת, האדם, האם הוא מצדיק את האמון שנתת בו? האם הוא גמל לך על נדיבותך, כיבד את שמך, האזין לדבריך? נכון, בני האדם עובדים אותך, אך הם עושים זאת ממניעים אנוכיים. הם זורעים תבואה, ולכן הם מתפללים לגשם. הם מנהלים מלחמות, ולכן הם מתפללים לניצחונות. הם מתמודדים עם עולם מסוכן, ולכן הם מתפללים להגנתך. אולם היכן היא אותה אהבה טהורה של אדם לאלוהיו, אהבה שאינה תלויה בדבר, שתצדיק את אהבתו מוחקת־העצמי של אלוהים לאדם?״.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 32 Links ›

בעל ספר איוב מציג את הבעיה בתעוזה שאין דומה לה. הוא מדמיין את השטן טוען כלפי אלוהים: ״הראה לי אפילו אדם אחד המצדיק את ההימור שעשית כשבראת את האנושות״. כתשובה מציג אלוהים את איוב. הנה, הוא אומר, אדם תם וישר, ירא אלוהים וסר מרע. השטן פוטר את התשובה במשיכת כתף. ״מה עניין איוב לכאן? בירכת את איוב, ולכן הוא מברך אותך. אם תקלל אותו, הוא יקלל אותך. אהבתו תלויה בדבר. אהבתו היא פרי זיווגה של אנוכיות עם מזל טוב. קח ממנו את מזלו ותראה כיצד תסור אמונתו בך״.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 33 Links ›

כשמבינים כך את ספר איוב, הוא כבר אינו אנומליה בתנ״ך. אין בו לא חריגה ולא חריקה. הוא מתמקד כקרן לייזר בשאלה שאלוהים שואל לאורך התנ״ך כולו, מפיותיהם של כל נביאיו: היכן היא תגובתה של האנושות לכל האהבה והברכה, ההצלות והישועות שהוא מרעיף עליה? ״בנים גִדלתי ורוממתי והם פשעו בי״, הוא אומר באמצעות ישעיה (א, ב). ״כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה, נאֻם ה׳״ לירמיה (ה, יא). אין צורך להכביר במובאות: זהו הנושא בה״א הידיעה של התנ״ך. אחד הביטויים החריפים ביותר לכך מופיע בתחילת ספר בראשית, כאשר אלוהים נמצא על סף אובדן אמונתו בכל מיזם האנושות שלו: ״ויַרא ה׳ כי רבה רעת האדם בארץ, וכל יצר מחשבֹת לבו רק רע כל היום, וַיּנָחֶם ה׳ כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו״ (בראשית ו, ה–ו). המייחד את ספר איוב הוא שהוא מנתק את השאלה הזו מהקשר היסטורי כלשהו. הוא מציג אותה כרב־שיח המזמין אותנו הקוראים להשתתף בחילופי תפקידים. הוא מבקש מאיתנו לדמיין את ההיסטוריה ואת האנושות ממרום מבטו של אלוהים. היש אדם אחד על הארץ המצדיק את התקוות שאלוהים תלה באנושות כאשר ברא אותה?

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 34 Links ›

השאלה שהשטן מציג לאלוהים היא: היש ולו אדם אחד שאוהב אותך בלי תנאי? שיבטח בך גם לאחר שתבגוד לכאורה במִבטחו? שיאמין בצדק שבעולמך גם כשיהיה ברור לו שנעשה לו עוול? אמנם אברהם שאל אותך ״השֹׁפט כל הארץ לא יעשה משפט?״, אולם הוא דיבר על אסונם של אחרים, לא על אסון שלו עצמו. נכון, הוא היה נכון להעלות את בנו לקורבן, אבל ברגע המכריע הוא נפטר מהמבחן: כשהרים את ידו האוחזת בסכין אמרת לו לעצור. האם יש אדם אחד המסוגל להביט בעיניו של העוול ועדיין להאמין בך, כשם שאתה, הרואה שוב ושוב את העוול שעושה האדם, עדיין מאמין באנושות?

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 35 Links ›

איוב מפגין אמונה כזאת. הוא עושה דבר מופלא, שהיה מאז לחלק מהרגישות היהודית. אף על פי שהוא מתריס כלפי אלוהים, אין הוא מאבד את אמונתו בו. אף על פי שהוא יודע שאלוהים נהג בו שלא כדין, הוא אינו חדל לדבר אליו:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 36 Links ›

הן יִקְטלני — לו אֲיַחֵל; אך דְרכַי אל פניו אוכיח. גם הוא לי לִישועה, כי לא לפניו חָנֵף יבוא (איוב יג, טו–טז).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 37 Links ›

איוב איננו מבקש תשובה. הוא מבקש שִימוע. הוא רוצה הזדמנות להציג את טיעוניו לפני אלוהים, בבית הדין הגבוה־מאוד לצדק. הרֵעים מדברים על אלוהים; איוב מדבר אל אלוהים. ״הראה לי שאתה קיים, שאתה דואג ליציריך, שאתה רוצה לגלות עצמך בפניי. הראה לי שאינך אל המסתיר את פניו כשאדם זועק מייסורים ומייאוש״. איוב מצדיק את אמונתו של אלוהים באדם. אף שהוא יודע שייסוריו אינם מוצדקים, אין הוא חדל לדבר אל אלוהים, להתווכח, להתפלל, לטעון, להידיין, לשאול ולרדוף את העוול עד לשערי השמים ממש. הוא מסוגל לשאת את הדיסוננס הקוגניטיבי השוכן דרך קבע במרכז העצבים של ההכרה היהודית. אלוהים קיים וגם הרוע קיים (לפחות מנקודת המבט האנושית). מנחמיו של איוב רוצים שיכחיש את קיומו של הרוע. אשתו מציעה לו להתכחש לאלוהים. הוא מסרב לשתי ההצעות, משום שכל אחת מהן תניח לו לחיות בשלווה — אך עולם שיש בו רוע אינו עולם שאלוהים רוצה שנשב בו שלווים.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 38 Links ›

קולו של איוב לא חדל להישמע במסורת היהודית. הוא נמצא בספר איכה, במזמור תהלים מד, בספרות המדרש, בקינות מימי הביניים ובספרות שלאחר השואה. אחד מביטוייו המהדהדים נמצא בסיפור שסיפר ההיסטוריון רבי שלמה אבן וירגא, שחי בעת גירוש ספרד ותיעד אותו:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 39 Links ›

שמעתי מפי זקנים יוצאי ספרד כי אונייה אחת באה בה מַכַּת הדֶבר, ובעל האונייה השליכם אל היבשה, מקום שאין יישוב. ושם מתו רובם ברעב וקצתם נתאמצו ללכת לרגלם עד ימצאו יישוב. ויהודי אחד בתוכם, הוא ואשתו ושני בניו התאמצו ללכת, והאישה, מאשר לא ניסתה כף רגלה, נתעלפה ומתה. והאיש היה נושא הבנים ונתעלף גם הוא ושני בניו מצד הרעב. וכי הקִיץ מן העילוף, מצא שני בניו מתים. ומרוב הדאגה קם על רגליו ואמר: ריבון העולמים! הרבה אתה עושה שאעזוב דתי. תדע נאמנה שעל כורחם של יושבי שמים, יהודי אני ויהודי אהיה, ולא יועיל כל מה שהבאת עליי ותביא עליי! ואסף מן העפר ומן העשבים, וכיסה את הנערים, והלך לבקש יישוב.¹²

footnotes: ¹² אבן וירגא תרפ״ח, השמד החמישים ושניים, עמ׳ קכז.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 40 Links ›

אמונה אין פירושה ודאות. פירושה של אמונה הוא האומץ לחיות באי ודאות. למאמין אין בהכרח תשובות, אבל יש לו האומץ לשאול את השאלות ועם זאת לא לוותר על אלוהים, כפי שאלוהים אינו מוותר עלינו. אמונה משמעה הבנה שאלוהים ברא את הצדק האלוהי אבל רק אנחנו, אם נפעל על פי דבריו, יכולים ליצור צדק אנושי; ועצם קיומנו בעולם הוא עדות לכך שאלוהים רוצה שנעשה זאת. שכן מי שמציב אתגר קשה אינו עושה זאת כדי להעניש את המאותגר, אלא משום שהוא מאמין בו. בלבה של קריאה זו לאחריות — וזאת היא משמעותו של ספר איוב — נמצאת אמונתו הבלתי־מעורערת של אלוהים באנושות.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 41 Links ›

*** * *** אחת המרושעות שבפרשנויות הכוזבות על היהדות היא הטענה שהיהדות אינה דת של אהבה; טענה העומדת בניגוד לעובדה שבתורה נמצאות שתי מצוות האהבה הגדולות, ״ואהבת את ה׳ אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאֹדך״ (דברים ו, ה) ו״ואהבת לרעך כמוך״ (ויקרא יט, יח). היהדות היא דת הסוגה באהבה, אך נשגבה שבעתיים מאהבת האדם לאלוהיו היא אהבת אלוהים לאנושות. משום כך הוא מתייסר — אם לנקוט לשון מַאֲנישה, שהיא היחידה שאנו מכירים — נוכח כל רעה שאדם עושה לחברו, ומוכן להוסיף ולסבול ובלבד שלא ייטול מהאנושות את מתת החופש שהעניק לה, חופש שהוא בהכרח גם חופש לעשות רע.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 42 Links ›

היהדות הופכת את השאלות הקלאסיות של התאולוגיה על פניהן. יותר משאנחנו מבקשים את אלוהים אלוהים מבקש אותנו, ואת שאלת ״אייכּה״ שהפנה לאדם וחוה הוא מפנה גם כלפינו. מימרה אחת של חז״ל מסכמת כל זאת בשלוש מילים. היא מבוססת על פסוק משירת האזינו, שירתו האחרונה של משה, שבו הוא מדבר על הצדק האלוהי.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 43 Links ›

הצור — תמים פָּעֳלוֹ כי כל דרכיו משפט; אל אמונה ואין עָוֶל, צדיק וישר הוא (דברים לב, ד).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 44 Links ›

על פני השטח, פירוש הפסוק הוא שאלוהים צודק. בני האדם הם אלה שעושים עוול. עד היום, הפסוק כלול בתפילת צידוק הדין הנאמרת אחר מיטתו של נפטר. אולם פרשנות חז״ל על חלק מהפסוק מסכמת את כל טענתו של פרקנו זה. אומר מדרש ההלכה ׳ספרֵי׳: ״׳אל אמונה׳ — שהאמין בעולם ובְרָאוֹ״.¹³ הבריאה הייתה מעשה של אמונה מצדו של אלוהים. רעיון זה הוא התובנה התאולוגית העמוקה ביותר שנתקלתי בה אי־פעם. אפילו הבריאה של אלוהים, כשהיא כרוכה בהענקת חופש פעולה לאחד מתוצריה, יש בה סיכון ולכן היא מעשה של אמונה. יותר משלנו יש אמונה באלוהים, לו יש אמונה בנו. אנחנו כאן מפני שהוא רצה שנהיה כאן, ואנחנו חופשיים מפני שאדון הכול פינה מקום לחופש שלנו. העולם מעניק לנו תחושת בית באותה מידה שאנו מעצבים אותו כבית לאלוהים. כידוע, אמונתו של אלוהים באנושות נבגדת לעתים קרובות, ואלוהים אומר על כך: ״ועד שֵׂיבה אני אסבֹּל״. אף שבני האדם גורמים סבל זה לזה, אלוהים אינו מתייאש ממה שברא. אנחנו כאן בגלל אקט של אהבה עילאית מצדו של יוצר ההוויה. למרות הרע שאנו עושים הוא אינו זונח את האמונה שאנו עוד נשתנה. נהיה אבודים ככל שנהיה, הוא אינו חדל להאמין שיום אחד נמצא את דרכנו חזרה אליו; שהרי בדבריו אלינו נתן בידינו את המפה, את המדריך, את דרך השִׁיבה. זוהי התאולוגיה של האחריות.

footnotes: ¹³ ספרי לדברים לב, ד.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 45 Links ›

*** * *** צעירה יהודייה מאמסטרדם, אתי הילֶסוּם, עברה ב־1942 מרצונה לגור במחנה הריכוז וסטרבורק כדי לסייע לחולים ולגוססים. היא ידעה אל נכון שהאומץ שלה יעלה לה בחייה, וכך היה. בשנה שלאחר מכן, ב־1943, היא נשלחה לתאי הגזים של אושוויץ. בלב האפלה ההיא כתבה ביומנה:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 46 Links ›

אני מוכנה לכול, מוכנה ללכת לכל מקום שאלוהים ישלח אותי אליו, בכל מצב שאקלע אליו, ועד לרגע מותי אמשיך להעיד על יופיים ומשמעותם של החיים, אמשיך להצהיר שלא אלוהים הוא האחראי למה שקורה עכשיו, אלא אנחנו […] רק דבר אחד הולך ומתבהר לי: אם אתה לא יכול לעזור לנו, אנחנו צריכים לעזור לך, ובכך נעזור גם לעצמנו. זה הדבר היחיד שעוד נוכל להציל, וזה גם הדבר היחיד שחשוב באמת: נוכחותך בתוכנו […] ועם כל פעימת לב הולכת ומתחזקת בי ההכרה: אינך יכול לעזור לנו, אנחנו צריכים לעזור לך ולהגן עד טיפת דמנו האחרונה על מקום משכנך בתוכנו.¹⁴

footnotes: ¹⁴ הילסום 2002, עמ׳ 104 ו־110.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 2; The Theology of Responsibility, 14; The Faith of God 47 Links ›

אינני יודע אם אלו הדברים היחידים שהיו יכולים להיאמר בעת ההיא, אבל הם מדברים אליי בעוצמה רבה. אלה אנחנו, רק אנחנו, שיכולים להביס את הרוע שבלב האדם. כמו הורה לילד שבגר, אלוהים לא יעשה את מלאכתנו במקומנו. אולם הוא יצר אותנו, האמין בנו, ונתן לנו את דברו להורות לנו דרך. ודרך אחרת אין.