To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are

Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 1 Links ›

כשהייתי צעיר רציתי לשנות את העולם. ניסיתי, אך העולם לא השתנה. ניסיתי אפוא לשנות את העיר שלי, אבל גם העיר שלי לא השתנתה. החלטתי להסתפק בשינוי המשפחה שלי, אבל אפילו משפחתי לא השתנתה. ואז ידעתי: ראשית כול עליי לשנות את עצמי (רבי ישראל סלנטר).¹

footnotes: ¹ התקשיתי להתחקות אחר מקורה של מובאה זו. שמעתי את הדברים מיוחסים לכמה מגדולי ישראל, ובדרך כלל לרבי ישראל סלנטר. רעיונות דומים אפשר למצוא גם בתרבויות אחרות. לב טולסטוי אמר כי ״כל אחד רוצה לשנות את העולם, אך אף אחד אינו רוצה לשנות את עצמו״, ומהטמה גנדי ניסח זאת כך: ״השינוי שאתה מבקש לראות בעולם חייב להיות אתה עצמך״. לקונפוציוס מיוחסת האמרה ״כדי להטיל סדר בעולם, עלינו להטיל תחילה סדר באומה שלנו. כדי להטיל סדר באומה שלנו, עלינו להטיל סדר במשפחתנו. כדי להטיל סדר במשפחתנו עלינו לתרבת תחילה את חיינו האישיים; ליישר את לבבנו״. ארנולד גלאזו היה התמציתי ביותר: ״השיפור מתחיל אצלי״.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 2 Links ›

את דוד ורחל פגשתי כשהתמניתי לראשונה לרב בית כנסת. לא מיד הבחנתי בהם. הם ישבו בירכתי אולם התפילה. הם היו בלתי מורגשים, אך עם הזמן הבנתי שהם האנשים החשובים ביותר בקהילה. הם סייעו, בלי רעש וצלצולים, להפוך אותה מבית כנסת לקהילה של ממש.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 3 Links ›

זה היה מתנהל כך: בכל פעם שזר הופיע בבית הכנסת, הם היו ניגשים אליו, מברכים אותו לשלום, נותנים לו סידור תפילה ומזמינים אותו לשבת לידם. בסוף התפילה הם גם היו מזמינים אותו אליהם לארוחת צהריים. ביתם, גיליתי, היה בית פתוח. בכל שבת מילאו אורחים זרים את השולחן. עוד אורחים היו באים בשעות אחר הצהריים. חברים מהקהילה היו קופצים לביקור. אנשים שזה עתה הגיעו לקהילה מצאו עצמם, בתום יום אחד בלבד, משולבים בה היטב. דוד ורחל הפכו זרים לחברים.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 4 Links ›

הם היו האברהם והשרה של הקהילה: כקודמיהם המקראיים הם חיפשו עוברי אורח כדי להזמינם לאכול ולפוש. הם היו גואליהם של הבודדים. לבסוף עזבו את הקהילה ועלו לירושלים, ושם המשיכו במנהגם. כמו כל הטובים שבטובים, הם לא הבחינו בכך שמעשיהם מיוחדים, וחשו מבוכה כשהודו להם. הם הזכירו לי את המסורת היהודית על ל״ו הצדיקים שבכל דור, שהעולם מתקיים בזכותם. המכנה המשותף היחיד לכל אותם צדיקים הוא שאין להם מושג על כך שהם יוצאי דופן. הם סוג האנשים שאלוהים רווה מהם נחת מיוחדת.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 5 Links ›

בדת כמו היהדות, הרוויה בחוקים מפורטים המיועדים למצבים מסוימים מאוד, יש סכנה שנשכח את האזורים בחיינו שאין בהם חוקים, אלא רק דגמים לחיקוי, ובכל זאת משמעותם הדתית אינה פחותה. אחד מגדולי החסידוּת, רבי לייב שרה׳ס, נהג לומר שהוא נוסע לרבי דב בער ממזריטש לא כדי ללמוד חידושי תורה אלא כדי לראות איך הרבי קושר את נעליו. התלמוד מדבר על אותם יהודים ״טיפשים״ מבבל אשר ״קמים בפני ספר תורה ואינם קמים בפני אדם גדול״.² אדם גדול בתורה הוא ספר תורה חי. כשם שיש ספרי לימוד, יש גם אנשי לימוד. את המידות הטובות אנחנו לומדים פחות באופן פורמלי ויותר על ידי איתור אנשי מעלה והתבוננות באורחות חייהם. לפעמים מה שאנו עושים משפיע פחות ממה שהננו.

footnotes: ² תלמוד בבלי, מכות כב, ע״ב. המקור בארמית.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 6 Links ›

*** * *** אפשר להצביע על הרגע שבו רעיון זה הועלה ביהדות לראשונה במודע. ספר ההלכה של הרמב״ם ׳משנֵה תורה׳ הציג את ההלכה היהודית באופן חדשני. הוא לימד דברים שהיו ברובם ידועים קודם לכן, אך לראשונה ניסח אותם בשיטתיות. אחת הדוגמאות המסעירות ביותר היא החלק שזכה לכותרת ׳הלכות דעות׳, העוסק במידות הטובות. כך הוא מתחיל:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 7 Links ›

דעות הרבה יש לכל אחד ואחד מבני אדם, וזו משונה מזו ורחוקה ממנו ביותר. יש אדם שהוא בעל חֵמה, כועס תמיד, ויש אדם שדעתו מיושבת עליו ואינו כועס כלל ואם יכעס יכעס כעס מעט בכמה שנים. ויש אדם שהוא גבה לב ביותר, ויש שהוא שפל רוח ביותר. […] ועל דרכים אלו שאר כל הדעות, כגון מהולל ואונן, וכילי ושוע, ואכזרי ורחמן, ורך לבב ואמיץ לב, וכיוצא בהן.³

footnotes: ³ רמב״ם, משנה תורה, הלכות דעות א, א.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 8 Links ›

הרמב״ם מבחין בין אופי להתנהגות. אנו בוחרים מה לעשות, אך איננו בוחרים איזה סוג של אדם להיות. היבטים רבים של אישיותנו אינם תוצאות של החלטות מודעות:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 9 Links ›

וכל הדעות, יש מהן דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו לפי טבע גופו; ויש מהן דעות שטבעו של אדם זה מכוון ועתיד לקבל אותן במהרה יותר משאר הדעות; ויש מהן שאינן לאדם מתחילת ברייתו, אלא למד אותן מאחרים, או שנפנה להן מעצמו לפי מחשבה שעלתה בלבו, או ששמע שזו הדעה טובה לו ובה ראוי לילך והנהיג עצמו בה עד שנקבעה בלבו.⁴

footnotes: ⁴ שם א, ב.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 10 Links ›

הרמב״ם מבחין אפוא בין דטרמיניזם גנטי, אותן ״דעות שהן לאדם מתחילת ברייתו לפי טבע גופו״, לבין קבלת השפעות. האופי שלנו אינו כולו גזרה משמים. אנחנו יכולים לשנותו. הנה שיטת הרמב״ם לעיצוב האופי:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 11 Links ›

וכיצד ירגיל אדם עצמו בדעות אלו עד שייקבעו בו? יעשה ויִשְנה וישַלֵש במעשים שעושה על פי הדעות האמצעיות [דרך הביניים, ׳שביל הזהב׳ המומלץ המצוי באמצע הטווח שבין המידות הקיצוניות], ויחזור בהם תמיד, עד שיהיו מעשיהם קלים עליו ולא יהיה בהם טורח עליו וייקבעו הדעות בנפשו.⁵

footnotes: ⁵ שם א, ז.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 12 Links ›

מעשינו מעצבים אותנו. מי שטבעו להיות חמום מוח חייב לתרגל התרגעות. הפחדן מוכרח להסתכן. על הקמצן לכפות על עצמו לתת ולתת. אבי ז״ל היה ביישן גדול. כדי למגר תכונה זו, שראה בה מכשול, נהג להכריח את עצמו לפנות לזרים ולנהל איתם שיחה. כילד הדבר נראה לי מביך, אבל כך למדתי מאבי כיצד להפוך למה שאתה רוצה להיות. אנחנו אחראים לתכונותינו: זה לוז דבריו של הרמב״ם. חינוך מוסרי הוא רכישת הרגלים טובים, ולא רק למידת חוקים. כשם שאין ספר שיוכל ללמד אותנו לבדו כיצד לנגן בפסנתר, כך גם אין די בקריאת הנחיות התנהגות כדי להיות מוסרי. כשם שאנחנו לומדים שפה על ידי דיבור בה, וכשם שאנו לומדים לשחק על ידי משחק, כך אנו לומדים את המידות הטובות על ידי עשיית מעשים טובים.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 13 Links ›

הרעיון עמוק. אחד הטקסטים המרכזיים של הרנסנס הוא ׳נאום על כבוד האדם׳ של ג׳ובאני פיקו דלה מירנדולה, הנחשב לביטוי הראשון של ההומניזם בתרבות אירופה. פיקו טען שלהומו סאפיינס יש מקום ייחודי ביקום: מכל צורות החיים שבעולם, אנו היחידים החופשיים להפוך למה שאנחנו בוחרים להיות. נקודת המוצא שלו היא ספר בראשית. הוא מדמיין את אלוהים פונה אל אדם באלו המילים:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 14 Links ›

לא מושג מוגדר, גם לא חזות מסוימת ושי מיוחד העניקו לך, הו אדם, למען תוכל להשיג כל דבר אשר בו חפצת בתודעתך, ברצונך וברגשותיך; וכך הדבר הזה שלך יהיה. טבעם, המוגדר מראש, של היצורים האחרים, תחום בתוך גבולותיהם של חוקים שאנו קבענו. ואילו אתה, שלא תיאלץ להיות נתון בתוך שום סייג, לפי בחירתך — והלוא לשלטון בחירה זו נתתיך — תקבע אתה עצמך את מהות טבעך […] לא עשינוך שמיימי גם לא ארצי, לא בן תמותה גם לא בן אלמוות, כדי שאתה — שהנך, אם אפשר להגדיר זאת כך, בעל תואר־כבוד של יוצר־עצמך וצר־צורתך שלך — אתה תיצור את עצמך בצורה בה תבחר.⁶

footnotes: ⁶ פיקו דלה מירנדולה 1990, עמ׳ 24–25. ראו גם Taylor 1989, pp. 199–200.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 15 Links ›

זו הייתה נקודת מפנה בתולדות המערב, פרידה נחושה מהתפיסה האפלטונית של מהויות וצורות קבועות וחזרה לתפיסה יהודית יותר של החופש האנושי. דבריו של דלה מירנדולה מצטלצלים היטב עם אלה של ההוגה היהודי הגדול בן המאה העשרים, הרב יוסף דב סולובייצ׳יק: ״עיקר העיקרים הוא שהאדם חייב ליצור את עצמו״.⁷

footnotes: ⁷ סולובייצ׳יק תשנ״ב, בפרק ״כוח היוצר שבו״, א, עמ׳ 92.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 16 Links ›

הרמב״ם אומר יותר מכך. בשבילו, זו הדרך לממש את הציווי לחקות את אלוהים, ״והלכתָ בדרכיו״ (דברים כח, ט). הוא אף טוען שמסיבה זו לבדה מייחס המקרא לאלוהים תכונות אנושיות ומתאר אותו כרחום, חנון וכן הלאה. כפילוסוף עמד הרמב״ם נחרצוֹת על העיקרון שאלוהים נמצא מעבר להשגתה של שפת אנוש. האינסופי אינו יכול להיות מתואר בלשונו של הסופי. מדוע, אם כן, הסתכנה התורה דרך קבע באנתרופומורפיות ודיברה על אלוהים במונחים אנושיים? לא כדי לומר לנו משהו על אלוהים, מסביר הרמב״ם, אלא כדי לומר לנו משהו עלינו: כיצד עלינו להתנהג, ואיזה סוג של יחסים עלינו לנהל עם בני אדם.⁸ לכן, הוא מסביר, אמרו חז״ל: ״מה המקום [ה׳] נקרא רחום וחנון, אף אתה הווי רחום וחנון״.⁹ התורה אומרת לנו שאלוהים רחום כדי שגם אנו נשאף להיות רחומים. לדידו של הרמב״ם, הדיבור על אלוהים בתורה אינו אונטולוגי אלא אֵתי. אין עניינו מהו אלוהים, אלא מה עלינו לנסות להיות.

footnotes: ⁸ רמב״ם, משנה תורה, הלכות דעות א, ו. ראו גם רמב״ם, מורה נבוכים א, נד. ⁹ ספרי, עקב מט (על דברים י, יב).

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 17 Links ›

איש לא העמיד עד אז אתיקת מידות יהודית בעלת מונחים דומים. מעט לאחר פטירתו של הרמב״ם נשלחה איגרת של שאלות אל בנו אברהם, רבה הראשי של יהדות מצרים. השואל טען כנגד גישתו האתית של הרמב״ם. אחת משאלותיו הייתה זו: ״והלכת בדרכיו״ אינו ציווי ספציפי; זו הצהרה כללית האומרת ״צייתו לדבר ה׳ ושמרו על מצוותיו״. הרמב״ם עצמו, כשהציג את העקרונות שהנחו אותו במניין המצוות, כתב שלא מנה הצהרות כלליות, אלא רק חוקים ספציפיים שהגדרותיהם מדויקות. החלטתו של הרמב״ם למנות את ״והלכת בדרכיו״ כמצווה בפני עצמה נוגדת, אם כן, את העיקרון שקבע לעצמו.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 18 Links ›

בתשובתו עוסק רבי אברהם תחילה בסוגיות טכניות של פרשנות המקרא, ואז מעלה נקודה עדינה ומרחיקת לכת:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 19 Links ›

כי אחרי שאמר [הפסוק] ״כי תשמֹר את מצְוֹת ה׳ אלהיך״ אשר הוא כולל כל המצוות, הוסיף עליו ואמר ״והלכת בדרכיו״, שבנוגע אל זה היה אפשר להעלות על הדעת שאינו מוכרח כהכרח המצוות, מאחר שהמצוות הן מעשיות [ו]״והלכת בדרכיו״ אלו דברים התלויים במידות, כמו שפירשה הקבלה ״מה הוא רחום אף אתה היה רחום״. אף כי תכלית המידות האלה גם כן מעשים. ובזה יש עניין שהבנתו רחוקה בראשונה.¹⁰

footnotes: ¹⁰ רבי אברהם בן הרמב״ם 1937, תשובה סג, עמ׳ 65–68.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 20 Links ›

רבי אברהם הבין את האתיקה של אביו לעומקה. הרמב״ם סבר שהיהדות מציבה אתיקה של מידות,¹¹ ולא רק מערכת של חוקי התנהגות. עניין לה לא רק במה שאנו עושים, אלא גם בסוג האנשים שאנו נקראים להיות. התורה היא יותר מספר הלכה. במידה לא פחותה היא גם סיפור. ההלכה מחלקת את המציאות לקטגוריות פשוטות: נכון או לא נכון, זכאי או אשם, מותר או אסור, חייב או פטור. דרוש לנו סיפור שידריך אותנו במצבים הרבים שאין בהם תשובות פשוטות — התנגשות בין שני דברים נכונים, למשל, או צורך לבחור ברע במיעוטו, או החלטה איזו נאמנות קודמת בין כמה נאמנויות סותרות. דרך הסיפור אנחנו רואים איך אנשים מגיבים למשבר ולאתגר: מי באומץ ומי בהתחבטות, מי בסמכות ומי בעדינות, מי בהסתלקות מַתריסה ומי בנכונות להשלים עם כישלון למען הניצחון בטווח הארוך. ההלכה מצמיחה חוקים, בעוד הסיפור מייצר דגמים לחיקוי. ביהדות מצויים שניהם: הלכות ועלילות, קודים וסיפורים. היהדות מלאה בסיפורים משום שהיא מכירה בגבולות יכולתה של ההלכה להורות לנו איך לחיות.

footnotes: ¹¹ החיבור הקלאסי על אתיקת המידות הוא ספרו של אריסטו ׳אתיקה׳ (אריסטו תשל״ג). תחייתה של מסורת האתיקה בפילוסופיה המודרנית התחוללה בהשפעת ספרו של אלסדייר מקינטאייר ׳מעֵבר למידה הטובה׳ (מקינטאייר תשס״ז). ראו גם Crisp 1996; Crisp & Slote (eds.) 1997.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 21 Links ›

ועדיין, כך נדמה, צָדַק המַקשה על הרמב״ם. מהו גיבור אם לא אדם המבצע מעשים נועזים? מהי נדיבות אם לא חלוקת עושרו של אדם עם זולתו? אם הצבעת על הפעולות, איזו חשיבות יש ליתר — אופי, נטייה, מזג, אישיות? הרמב״ם שגה, כך נדמה, בשגיאת הקטגוריה. גילברט רייל המנוח, שטבע את המונח, סיפר לצורך הדגמה על תייר המגיע עם מדריך לאוקספורד. הוא רואה את הקולג׳ים, על אכסדרותיהם וחצרותיהם הפנימיות, ובתום הסיור הוא אומר למדריך: ״ראיתי את הקולג׳ים. הראה לי עכשיו את האוניברסיטה״. התייר לא הבין שהאוניברסיטה היא־היא הקולג׳ים.¹² באותו אופן, הרמב״ם כמדומה לא הבין שהאופי הוא־הוא המעשים. מחוץ למעשים אין שום דבר הראוי לציווי נפרד.

footnotes: ¹² Ryle 1963, pp. 13–25.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 22 Links ›

ובכל זאת הרמב״ם צדק, וחשוב להבין מדוע. במגעינו עם הזולת, האיך מכריע לא פחות מהמה. כשאנו פונים לפסיכולוג אנו מצפים לא רק למיומנות טכנית (עניין של חוקים) אלא גם לרגישות, לאהדה, לאוזן קשבת ולהזדהוּת (תכונות אופי). כשאנו מצביעים למען פוליטיקאי אנו יודעים שהוא עתיד להתמודד עם בעיות שיתעוררו ושעדיין אין לדעת מהן. לפיכך אנחנו מחפשים איכויות של אופי. האם יש לו יושרה בסיסית? האם מדריכה אותו תודעת שירות או שאיפת כוח? האם הוא חסין בפני לחץ ואינו מהסס בעת משבר?

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 23 Links ›

האופי חשוב כל כך ביחסים בין־אישיים, שיש לנו רגישות מולדת לזיהוי סימנים לאופיו של הזולת.¹³ אנו מבחינים במחוות, ביציבוֹת, בשפת גוף, בנימות קול, במצבי רוח, בעמדוֹת. אנו יודעים בחוש אם האדם שלפנינו מאזין לנו, מכבד אותנו ומבקש להבין מי אנחנו וכיצד אנו רואים את עצמנו. האופי אינו עניין זניח בחיים האתיים אלא הוא מהותם — מעצם העובדה שבחוקים לבדם אין די. יש חוקים לצורת הסונָטה, אך מתוכם לבדם לא יקום לנו בטהובן. יש נוסחאות לחיבור סונֵטה, אך לא כל אחד הוא שייקספיר. יש חוקים לחיים המוסריים, אבל אין די בהם כדי ליצור גיבור או קדוש. צדק, אם כן, בנו של הרמב״ם באומרו שמעשים הם דבר אחד ותכונות אופי דבר אחר, ״אף כי תכלית המידות האלה גם כן מעשים״. יש בחיים האתיים שני אתגרים נבדלים. אנו נקראים לציית לאלוהים במה שאנו עושים. אנו מתבקשים לחקות את אלוהים במה שהננו.

footnotes: ¹³ ראו רידלי 2000.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 24 Links ›

את ההבדל ביטא בחדות אחד מגדולי היהדות הדתית במזרח אירופה, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי״ב, 1817–1893). בהקדמתו לפירושו למקרא ׳העמק דבר׳ הוא העלה סדרת שאלות: מהו מקומו של ספר בראשית בחיים היהודיים? מדוע המסורת מכנה אותו גם ׳ספר הישר׳? מדוע נחרב הבית השני למרות אדיקותם של היהודים באותם ימים? תשובתו ראויה לתשומת לב.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 25 Links ›

ופירשנו שהיו [היהודים בימי הבית השני] צדיקים וחסידים ועמלי תורה, אך לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו שנוהג שלא כדעתם ביראת ה׳ שהוא צדוקי ואפיקורס. ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית. ועל זה היה צידוק הדין. שהקב״ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות, אף על גב שהוא לשם שמים, דזה [שזה] גורם חורבן הבריאה והריסות יישוב הארץ. וזה היה שבח האבות, שמלבד שהיו צדיקים וחסידים ואוהבי ה׳ באופן היותר אפשר, עוד היו ישרים — היינו שהתנהגו עם אומות העולם, אפילו עובדי אלילים מכוערים, מכל מקום היו עמם באהבה וחשו לטובתם באשר היא קיום הבריאה. כמו שאנו רואים כמה השתטח אברהם אבינו להתפלל על סדום, אף על גב שהיה שנא אותם ואת מלכם תכלית שנאה עבור רשעתם, כמבואר במאמרו למלך סדום, מכל מקום חפץ בקיומם. […] וכן ראינו כמה נוח היה יצחק אבינו להתפייס ממשנאיו, ובמעט דברי פיוס מאבימלך ומרעיו נתפייס באופן היותר ממה שביקשו ממנו, כמבואר במקומו. ויעקב אבינו, אחרי שהיטב חרה לו על לבן, שידע שביקש לעקרו לולי ה׳, מכל מקום דיבר עמו דברים רכים, עד שאמרו על זה ב[מדרש] בראשית רבה (פרשה עד), ״[מוטב] קפדותן של אבות ולא ענוותנותן של בנים״. וכן הרבה למדנו מהליכות האבות בדרך ארץ.¹⁴

footnotes: ¹⁴ ברלן תשל״ה, פתיחה לספר בראשית.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 26 Links ›

היהודים בסוף ימי הבית השני הקפידו על החוקים, אך לא הקפידו במידותיהם. התוצאה הייתה שדווקא צדיקותם היא שהייתה להם לאבן נגף, כשהתבטאה בהכתרת כל בר פלוגתא ככופר וברדיפתו. האמונה צריכה לבנות לא רק את מה שאנחנו עושים, אלא גם את מה שאנחנו.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 27 Links ›

*** * *** מרתקים לא פחות הם דבריו של הרמב״ם בהמשך. הוא מונה רשימה של תכונות אופי רצויות, ומסביר מה עלול להקשות עלינו לאמץ אותן. בעקבות אריסטו, הוא מצביע על שתי דרכים, לא אחת, לכישלון: רכישת־חסר של המידה הטובה המדוברת, או רכישת־יתר שלה. כך למשל האומץ, כמידה טובה, מנוגד לא רק לפחדנות (מחסור באומץ) אלא גם לפזיזות (עודף אומץ). מי שמסתכן לשווא, או מסכן אחרים לשווא, אינו אמיץ אלא חסר אחריות. מידות טובות הן עניין של שיפוט ואיזון, של שיקול דעת והכרעה מושכלת. אריסטו כינה זאת ״שביל הזהב״. הרמב״ם, באותה רוח, דיבר על ״הדרך האמצעית״ ועל ״מידות בינוניות״ או ״דעות בינוניות״.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 28 Links ›

הרמב״ם מוסיף ומתאר שני סוגי אידאל, שני מופתים של אישיות דתית. הוא קורא להם ׳חכם׳ ו׳חסיד׳:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 29 Links ›

כל אדם שדעותיו דעות בינוניות ממוצעות נקרא חכם. ומי שהוא מדקדק על עצמו ביותר, ויתרחק מדעה בינונית מעט לצד זה או לצד זה, נקרא חסיד. כיצד? מי שיתרחק מגובה הלב עד הקצה האחרון, ויהיה שפל רוח ביותר, נקרא חסיד, וזו היא מידת חסידות. ואם נתרחק עד האמצע בלבד ויהיה ענָיו, נקרא חכם, וזו היא מידת חוכמה. ועל דרך זו שאר כל הדעות. וחסידים הראשונים היו מטין דעות שלהן מדרך האמצעית כנגד שתי הקצוות […] וזהו ׳לפנים משורת הדין׳.¹⁵

footnotes: ¹⁵ רמב״ם, משנה תורה, הלכות דעות א, ד–ה.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 30 Links ›

יש דין, ויש ׳לפנים משורת הדין׳ — פעולה שהיא מעבר לדרישות המחייבות. החכם עושה מה שנצטווה לעשות, ואילו החסיד עושה יותר מכך. וכאן אומר הרמב״ם דבר שלא ציפינו לו:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 31 Links ›

ומצוּוין אנו ללכת בדרכים האלו הבינוניים, והם הדרכים הטובים והישרים, שנאמר ׳והלכת בדרכיו׳. כך למדו בפירוש מצווה זו: מה הוא נקרא חנון, אף אתה היֵה חנון. מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום. מה הוא נקרא קדוש, אף אתה היה קדוש. […] ולפי שהשמות האלו נקרא בהן היוצר, והם הדרך הבינונית שאנו חייבין ללכת בה, נקראת דרך זו ׳דרך ה׳׳. והיא שלימד אברהם אבינו לבניו, שנאמר ״כי ידעתיו למען אשר יצַוה [את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה׳ לעשות צדקה ומשפט]״ (בראשית יח, יט).¹⁶

footnotes: ¹⁶ שם, א, ה–ז.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 32 Links ›

מהמסקנה אין להימלט: החכם גדול מהחסיד. זה היפוכו של מה שהיינו מצפים לו. אם אומץ, נאמנות ונדיבות הן מידות טובות, אפשר להניח שמי שמבטא אותן בעוצמה גדול ממי שעושה זאת במתינות. האם אין ההולך לפנים משורת הדין גדול ממי שרק יוצא ידי חובתו? האומנם הטיפו הנביאים ל׳דרך אמצעית׳? אריסטו הטיף לה, אך הוא השתייך לתרבות הלניסטית של תבונה, איזון והרמוניה, בעוד הרמב״ם מייצג מסורת של התגלות, מסירות ואדיקות.¹⁷ שיטתו האתית נשענת על אלוהים עצמו. אתיקה דתית לבטח תעדיף את האדיקות הקיצונית על פני המתינות. כדי להבין את הרמב״ם בנקודה זו — וזו נקודה חשובה — עלינו לעקוב אחר שלביו של הטיעון שלו.

footnotes: ¹⁷ זו הייתה ביקורתו של שד״ל, שמואל דוד לוצאטו (1800–1865), שסבר שהרמב״ם ב׳הלכות דעות׳ מחויב יתר על המידה למסורת היוונית. ראו Rosenbloom 1965.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 33 Links ›

ראשית, על פי הרמב״ם החיים הדתיים מציבים משימה כפולה: שלמות הגוף ושלמות הנפש. האחרונה נשגבת יותר, אך אין להשיגה בלא הראשונה. אדם אינו יכול לנסוק לגבהים רוחניים אם אין לו לחם לאכול וקורת גג לראשו או אם גופו כואב. את הצרכים הגשמיים אי־אפשר למלא בלי פעילות משותפת של אנשים רבים, ומשום כך אנחנו זקוקים לחברה. משימתה הראשונה של האמונה היא אפוא ליצור סדר חברתי באמצעות ״סילוק העושק ובהתנהגות במידות הטובות הנעלות, כדי שיתאפשר קיום אנשי המדינה ותמידותם בסדר אחיד״. אנחנו חיות חברתיות, ולכן ראשית כול עלינו ליצור חברה טובה ונעימה. אתיקה יהודית היא בראש ובראשונה אתיקה חברתית, אתיקה של הקבוצה ולא רק של היחיד.¹⁸

footnotes: ¹⁸ רמב״ם, מורה נבוכים ג, כז.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 34 Links ›

מכאן נובע שהדת מלמדת אותנו בין השאר כיצד להיות חלק מחברה. כשהתורה מתארת את ה׳ כ״אל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת״, היא מזכירה את התכונות הללו מפני ש״יש צורך להן בהנהגת המדינות״.¹⁹ אלוהים, הדואג לאנושות בכללותה, פועל למענה, ולשם כך מקיים איזון בין דין ורחמים, חוק וחמלה, עונש ומחילה.

footnotes: ¹⁹ שם א, נד.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 35 Links ›

הליכה בדרכי ה׳ פירושה אפוא מעורבות חברתית, ולכן הרמב״ם מבכר את החכם על פני החסיד. החכם עוסק בתיקון החברה. החסיד עוסק בתיקון עצמו. החכם יודע שבכל קבוצת בני אדם יש התנגשויות — בין טיפוסים שונים ואמונות שונות, בין אינטרסים מנוגדים ובין שאיפות סותרות — ושאפשר ליישב אותן רק באמצעות איזון, פשרה ותיווך. זו חוכמתו של החכם: לתת לכל אדם ולכל מצב את מקומם. לגמול על הטוב, להתריע נגד הרע ולהבטיח שההחלטות שתתקבלנה תקדמנה את הקבוצה כולה ולא את מאבקו של אחד הפרטים בתוכה נגד חברו.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 36 Links ›

לחכם יש מידות טובות חברתיות: צדק, הגינות, יושרה, סבלנות, אהבת שלום, יכולת להאזין לשני צדדים בוויכוח ולשקול בין עמדות מנוגדות. הוא, או היא, אינו פועל מתוך רגש, אלא על בסיס הבאה בחשבון של טובת הצדדים כולם. קנאי, אמר הרבי מקוצק, אינו יכול להיות מנהיג. כדי להיות מנהיג צריך אדם לטפח בעצמו את התכונות שהתורה מייחסת לאלוהים: חסד ורחמים, סבלנות ומחילה ושאר תוארי החמלה.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 37 Links ›

החסיד עסוק במיזם אחר לחלוטין. לבו, או לבה, נתון פחות לקבוצה ויותר ליחסיו האישיים עם אלוהים. בעוד החכם מתמקד בחברתי, החסיד עניינו בפסיכולוגי וברוחני. כפי שמסביר הרמב״ם, החסיד יודע כמה סוררים עלולים החיים הרגשיים להיות, ובמשנה זהירות מתרחק מפתחם של פיתויים וסיכונים. קל ליפול טרף לגאווה, ולכן החסיד טועה לחשוב שעליו להשפיל עצמו. קל להיות אנוכי, ולכן החסיד נוטה לפזר את כל אשר לו. לגוף תשוקות ויצרים חזקים, ולכן החסיד מקפיד למנוע מעצמו את כל תענוגות הגוף.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 38 Links ›

החכם והחסיד הם שני טיפוסי־אישיות הקשורים לשתי מטרותיה השונות של התורה. החכם הוא איש שלמות החברה. החסיד עניינו שלמות הנפש. במסתו המפורסמת על טולסטוי כתב ישעיה ברלין על ההבדל בין הקיפוד לשועל. ״השועל יודע דברים רבים, אך הקיפוד יודע דבר אחד גדול״, אומר פתגם יווני, וברלין פיתח אותו לכדי אבחנה בין שני טיפוסי הוגים.²⁰ באתיקה של הרמב״ם החכם הוא שועל, והחסיד — קיפוד. החכם יודע דברים רבים: הוא מודע לכוחות המנוגדים ולאינטרסים המתנגשים שיש בחייה של קבוצה. הוא בונה משפחה, מקים בית, מנהל קריירה ונוטל חלק בחיי הקהילה. החסיד יודע דבר אחד גדול: כיסופיו לקרבת אלוהים. בעוד החכם מתעניין בעולם שמחוצה לו, החסיד שרוי ראשו ורובו בעולם שבתוכו, בערגת הרוח, בכמיהה לשלמות פנימית. תיתכן חברה שכולה חכמים. לא תיתכן, עד ימות המשיח, חברה של חסידים.

footnotes: ²⁰ ברלין 1979.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 39 Links ›

חסיד, היודע כי ״מרבה נכסים — מרבה דאגה״,²¹ עלול להתפתות לתת את כל אשר לו ולחיות בעוני. זהו מעשה אצילי — אך מה יהיה על אשתו וילדיו? החסיד עשוי למחול על כל דבר, אך מה אם הוא מכהן כשופט? רבי שמעון בר יוחאי, התנא החסיד בן המאה השנייה לספירה, סבר שעיסוק ביישובו של עולם הוא ביטול תורה. לו נשמעה לו החברה כולה, לא היה לאיש לחם לאכול ובגד ללבוש. חסידים הם אנשים אציליים, אך חסידות אינה יכולה להיות אתיקה של חברה — והיהדות היא אתיקה של חברה.

footnotes: ²¹ משנה, אבות ב, ז.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 40 Links ›

הרמב״ם, בגדולתו, הבין שיש יותר מדרך אחת לעבוד את ה׳. החסיד עשוי להיות קרוב יותר לה׳, ואילו החכם קרוב יותר לעשיית מה שה׳ רוצה שנעשה: נשרה את שכינתו במרחבים המשותפים של חיינו הציבוריים. הרמב״ם הוקיר את בחירתו של החסיד, אותו מתבודד־למחצה הנוטש את העולם כדי לחיות במגע קרוב ורצוף עם אלוהים. במקומות אחרים כתב בביקורתיות על החיים החברתיים ועל יום הקטנות שלהם. הוא אף אמר שרק שלושת האבות ומשה רבנו יכלו לייחד במחשבתם את ה׳ בתוך עיסוקיהם השגרתיים. החיים בחברה אכן מסיחים את הדעת מהחיפוש הרוחני.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 41 Links ›

למרות כל זאת, הרמב״ם מרומם את החכם על פני החסיד בזכות מעורבותו בעולם. זו הדרך שהרמב״ם עצמו בחר לחיות בה. אופקיו היו עצומים. הוא כתב לא רק כמה מעמודי התווך של הספרות הרבנית, אלא גם חיבורים בלוגיקה, באסטרונומיה וברפואה. הוא היה אחד מגדולי הרופאים של זמנו. הוא ענה לשאלות ששוגרו אליו מקהילות יהודיות ברחבי העולם. הוא היה המנהיג בפועל של יהדות מצרים, וגם לא־יהודים רבים נועצו בו. אף ששנא מחלוקת לא חשש לנקוט עמדה ברורה בשאלות עיוניות וקהילתיות. אף שהיה ביקורתי כלפי חיי החומר, האמין שלא במקרה אנו חלק מחברה, ושיש לכולנו תפקיד בתוכה.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 42 Links ›

בשירו ׳הבחירה׳ כתב ויליאם בטלר ייטס:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 43 Links ›

על רוח האדם נגזר לבחור בין יצירה ובין חיים בלי דופי.²²

footnotes: ²² ויליאם בטלר ייטס, ״הבחירה״, בתוך: ייטס 2000, עמ׳ 73.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 44 Links ›

הרמב״ם הכיר בדילמה והתמודד איתה. החסיד בוחר ב״שלמות בחיים״; החכם מחויב ל״עבודה״ — ועליו מאציל הרמב״ם הוד דתי גדול יותר. שכן הרמב״ם האמין באלוהים שהתערב במציאות כדי להציל את עמו מעבדות, העלה אותו על נתיב החירות, ולימד אותו כיצד לכבד את חירותם ואת כבודם של אחרים. אלה המבקשים ללכת בדרכיו של ה׳ אמורים אפוא להיות מעורבים חברתית אף הם. הם משתתפים במלחמות, רודפים שלום, פועלים למען החלשים והמודרים, ואינם מסתפקים בהרהורים על צדק אלא נאבקים לכינונו. יותר מכל דמות רבנית אחרת בימי הביניים, הרמב״ם העניק עומק דתי לעולם המורכב והשסוע של העבודה, המנהיגות, בניין הקהילה והזירה הציבורית. בלי לזלזל בחסידים הורה לנו הרמב״ם דרך אחרת.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 45 Links ›

הוא גם הראה כיצד בחירה זו בין התבדלות להתערות חברתית מתבטאת במונחים של אופי. כדי לחיות בתוך העולם דרושה רשימה של מידות טובות — מידותיו של החכם, לא של החסיד. קהילות סגורות יכולות לקיים בקרה על חבריהן באמצעות מערכת ענישה חברתית. בקהילות פתוחות נחוצה גישה אחרת: שכנוע, לא כפייה; דיון, לא נידוי; מתינות ואיזון, ולא קיצוניות וקנאות. קהילות אלו זקוקות לאנשים שכפי שהורו חז״ל יציבו לפעמים את השלום מעל האמת; לאנשים שיקרבו את הזולת כפי שעשו דוד ורחל, בני הזוג מתחילת פִּרקנו זה: במאור פנים, בהכנסת אורחים ובנדיבות הרוח.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 46 Links ›

*** * *** קל מאוד למדר את החיים הדתיים. יש זמנים ומקומות קדושים: שבת, החגים, בית הכנסת, הבית. ויש סביבות — העבודה, החברה הכללית — שבהן אנו ממלאים תפקידים אחרים שהוקצו לנו וחיים על פי חוקיהם. התוצאה היא אישיות מפוצלת ותחושת של נתק בין העולם הפנימי והעולם החיצוני. לא כך צריך להיות.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 47 Links ›

הרב יצחק הוּטנר (1906–1980) היה מגדולי הרבנים במאה העשרים. ב־1954 הוא קיבל מכתב מבחור שעמד לעזוב את הישיבה ולהתחיל בקריירה מקצועית. הצעיר חשש מהצפוי לו. הישיבה העניקה לו סביבה מוגנת, שבתוכה הוא חש את עוצמתם של חיים המוקדשים ללימוד בלא הפרעה. רכישת מקצוע, חשש, היא פשרה שתטה אותו מן הדרך ותגרום לו לנהל, כדבריו, ״חיים כפולים״. הרב הוטנר העמיד אותו על טעותו במכתב מרשים:

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 48 Links ›

הנני בזה להגיד לך כי לפי דעתי הנפתולים הללו שהנך דן עליהם במכתבך מקורם הוא תפיסה מוטעית בעניין הנידון. הרושם הכללי המתקבל מדבריך הוא כי זו היא הנחה פשוטה אצלך כי ״קריירה חילונית״ היא ״חיים כפולים״. למותר להגיד לך כי מעולם לא הייתי מסכים בשום אופן ל״חיים כפולים״. אמנם מי שוכר לו חדר בבית לחיות בו חיי תושב, ושוכר לו עוד חדר במלון לחיות בו חיי אורח, בוודאי שיש לו חיים כפולים. אבל מי ששוכר לו דירה בת שני חדרים יש לו חיים רחבים, לא חיים כפולים. זכורני שביקרתי פעם בירושלים בבית החולים של ד״ר וואלאך שליט״א וראיתיו כשהוא ניגש לחולה שהיה עומד להיכנס לחדר ניתוח, ושאל לו על שם אמו בכדי להתפלל עליו לפני הניתוח. כשסיפרתי את זה לאחד המיוחד מבין גדולי ירושלים זצוק״ל התבטא, ״כמה צריך לקנאות ביהודי זה, שיש לו הזדמנות כל כך גדולה לשמש כלי שרת לכבוד שמים!״ הגידה נא לי האמת, אהובי חביבי, האם אמירת פרק תהלים לשלומו של חולה העומד לעשות את הניתוח, האם זה הוא חיים כפולים? ואתה חביבי יקירי, חלילה לך מלראות את עצמך בראי כפול של חיים כפולים. כל המאריך ב״אחד״ [בקריאת שמע] מאריכין לו ימיו ושנותיו. אדרבה, כל חייך צריכים להיות בבחינת המאריך ב״אחד״ — אחד ולא כפל. צר לי מאוד עליך חביבי אם נקודה זו נעלמת היא מעיניך. המון נקודות המפוזרות זו תחת זו בוודאי שיש בהן משום ריבוי, אבל אותו המון הנקודות עצמו כשהוא מסודר מסביב לנקודה אחת העומדת במרכז הרי זה עיגול אחד. זו היא, חביבי, חובתך בעולמך להעמיד במרכז חייך את ה״אחד״ ואז אין עליך לדאוג כלל לכפילות. כל נקודה חדשה שתרכוש לך רק תרחיב את העיגול, אבל האחדות אינה זזה ממקומה.²³

footnotes: ²³ הוטנר תשס״ז, תשובה צד, עמ׳ קפד–קפה.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 49 Links ›

תשובה יפהפייה זו קולעת ללבו של נושא הפרק שלנו. מה שאנחנו נושאים איתנו אל כל אשר נלך הוא האופי שלנו. האופי עשוי להשתנות על ידי חינוך, כוח רצון ואימון הרגישות. בתרבות זמננו יש נטייה, הניזונה ממקורות השפעה רבים, לתפוס את האופי כנתון וכגזרה שאין לשנותה. ההערכה העצמית הפכה לקבלה עצמית. אנחנו מה שאנחנו. האתיקה היהודית מדברת בקול אחר. אנחנו נעשים מה שאנחנו שואפים להיות. האופי הוא כאותו גוש שיש שמיכלאנג׳לו גילף מתוכו את משה. הוא יכול להיות טמון בתוכו שנים רבות, חיים שלמים, אך אם נקציע את הפינות החדות, את התגובות הלא־בריאות, את הכשלים ואת החולשות, יתגלו בפנינו החיים כיצירת אמנות.

To Heal a Fractured World; The Ethics of Responsibility (Hebrew), Part 3; The Responsible Life, 18; The Kind of Person We Are 50 Links ›

להיות נעים, מתחשב, רגיש, קשוב; להיות בעל יושרה, אומץ וחוסן נפשי; לדעת להיענות לאנשים שונים בדרכים שונות, איש־איש לפי צרכיו ולפי מקומו בתמונה הכוללת — פירושו להתנהל בעולם בדרך הדומה, ככל שאנושיותנו מאפשרת לנו, לזו שאלוהים מתנהל בה בעולם. אנו מחקים את אלוהים לא רק במה שאנו עושים, אלא גם בסוג האדם שאנחנו בוחרים להיות. אנו נושאים עמנו את אמונתנו בכל אשר נלך, ואופיינו משפיע על כל מגעינו עם הסובב אותנו. בני אדם משנים את חיינו. יש אנשים שאוזנם הקשובה מרפאת, ויש אנשים שאנו פונים אליהם לעצה חכמה. יש שניחנו ביכולת לעודד את רוחנו כשהיא שפופה, ויש כאלה היודעים להשרות עלינו את מרצם ואת התלהבותם. כל אחד מאיתנו זכה בתכונות אופי ייחודיות ויקרות, שעליו להשחיזן וללטשן. שחקן גולף ידוע נהג להשיב, כשנשאל כיצד זכה בתחרות: ״היה לי מזל״. ואז היה מוסיף: ״אבל תראו כמה משונה: ככל שאני מתאמן יותר, יש לי יותר מזל״. סוג האדם שהננו הוא עדות לערכים שאנו מאמינים בהם. לו נתבקשתי לסכם בשתי מילים מה האמונה מבקשת מאיתנו להיות, הייתי אומר: נוכחות מרפאת. זהו המכנה המשותף בחייהם של כל האנשים שנסכו בי השראה.