לשון הנדפס ת"ל ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה פי' רבינו שלמה זצ"ל שקלים כו', והרמב"ן במל"ת שלדעתו סי' ח' מנה לאו זה, שלא לקבל שקלים מן הנכרים ולא לצרף אותם עמנו בקרבנות הצבור כגון התמיד והמוספין כו' ומקרא מחוייב הדרשא שהיה די באמרו ומיד בן נכר לא תקריבו אלה וגו' ולפיכך באנו הפירוש המקובל כי לחם אלהיכם רומז לתמיד שנאמר בו את קרבני לחמי יאמר ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם כלומר ולא תקריבו אלה כי משחתם וגו' עכ"ל והוא דעת רבינו ג"כ וא"כ לבד הלאו שבפסוק זה שלא להקריב בע"מ מיד הנכרים שחשב הרמב"ם ל"ת צ"ו יש כאן עוד לאו כמש"ו שאין מקבלין שקלים מן העובדי כוכבים ועיין תוס' מנחות ע"ג ב' ד"ה איש ועוי"ל כו' וכ"כ הסמ"ג לאוין שי"ד ומש"כ בנדפס מנין לרבות שאר קרבנות צבור ת"ל לא תקריבו נ"ל שט"ס הוא וצ"ל ת"ל מכל אלה כמבואר כאן וז"ל הסמ"ג שם ת"ל מכל אלה כלומר תמימין ובע"מ שנזכרו במקרא למעלה: